האב איים ברצח? גרסאות סותרות הביאו לזיכוי

גבר הנמצא בסכסוך נדל"ני עם אשתו ובנו הואשם שאמר להם "אני אכה אתכם, אני אשחט אתכם". אבל במשפט שינתה אשתו את גרסתה כמה פעמים

עו"ד ניר ליסטרעדכון אחרון: 15.09.17 , 08:23

בית משפט השלום בכפר סבא זיכה לאחרונה אב שהואשם באיומים ברצח על אשתו ובנו, שעמם הוא נמצא בסכסוך סביב בית בין שתי קומות שבו הם מתגוררים בנפרד. השופט דרור קלייטמן קבע שגרסאות האם והבן השתנו מעת לעת באופן שלא מאפשר הסקת מסקנות חדות לגבי תוכן האיומים.

בכתב אישום שהוגש נגד האב נטען כי שהוא איים על אשתו ובנו שיהרוג אותם, ולהוכחת טענותיה הציגה הפרקליטות את עדויות האישה והבן. האישה סיפרה שמאז 2011 הם מתגוררים בנפרד – היא ושני ילדיה בקומה השנייה של הבית והאב גר בקומה הראשונה.

תביעה

זוכה ותבע את המדינה: שלמי לי על עורך הדין

עו"ד כמיל מוויס

המדינה הגישה כתב אישום על נהיגה בשכרות אך מהר מאוד חזרה בה. הנאשם לשעבר תבע פיצוי על ההוצאות שנגרמו לו בהליך. מה קבע ביהמ"ש?

זוכה ותבע את המדינה: שלמי לי על עורך הדין

לדבריה, בבוקר המדובר התרחש אירוע אלים בין האב לבין בנם, ולפנות ערב איים בעלה עליה ועל בנה תוך שכיבה להם את החשמל בקומה. בכתב האישום נטען שהאב אמר בין השאר "אני אכה אתכם, אשחט אתכם ואסלק אתכם מהבית".

אלא שבפועל עדותה של האישה השתנתה שוב ושוב. בתחילה העידה שבעלה אמר רק שהוא רוצה לגרש אותם, ואילו בהמשך, כשנשאלה שוב באשר לתוכן האיומים, אמרה שהוא אמר שיהרוג אותם וישחט אותם. בהמשך חזרה לגרסתה הראשונה.

במענה לכתב האישום כפר האב במיוחס לו וטען שהרקע להגשת התלונה היה סכסוך ממושך שבגינו מתנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה. לטענתו, אין לתת אמון במתלוננים מאחר שיש להם מניע להעליל עליו עלילות שווא. הוא הוסיף שהמדינה לא עמדה בנטל המוטל עליה, על רקע קיומן של גרסאות שונות בנוגע לאירוע ופערים בין הנטען בכתב האישום לבין העדויות בשטח.

לאחר ששמע את עדויות המעורבים ועיין בחומר שהוגש לפניו הגיע השופט דרור קלייטמן למסקנה שאשמתו של הנאשם לא הוכחה מעבר לספק סביר.

בפתח הכרעתו הוא הדגיש שאמנם אינו נותן אמון באב, שמסר שלל גרסאות הסותרות אחת את השנייה. עם זאת, התביעה לא עמדה בנטל להוכיח שהנאשם ביצע עבירת איומים כמיוחס לו בכתב האישום. "נקבע בפסיקה לא אחת כי לא די בשקריו של נאשם על מנת להרשיעו", כתב.

השופט הסביר כי בכל הנוגע לתוכן הדברים שנאמרו, נמסרו על ידי המתלוננים גרסאות שהשתנו ממקום למקום ומעת לעת ואין לתת אמון בעדותם. "במצב דברים זה", כתב. "לא ניתן לקבוע מה תוכן הדברים שנאמרו על ידי הנאשם למתלוננים ולא ניתן לשלול מעבר לכל ספק תרחיש ולפיו קרא הנאשם לעבר המתלוננים כי יוציא אותם מהבית".

בהקשר זה הוסיף השופט קלייטמן כי בשל סכסוך משפחתי בין הצדדים לגבי החזקה בבית, לא ניתן לראות בקריאת הנאשם לעברם כי יוציא אותם מהבית כעבירת איומים, ומאחר שלא הוכח שקרא לעברם קריאות שתוכנן איומים בהריגתם, אין מנוס מלהורות על זיכוי הנאשם.