מלחמתה של חיילת משוחררת להכרה בפוסט טראומה
לפני יותר מעשור הייתה החיילת מעורבת בתאונת דרכים שבה נהרגה בת דודתה. משרד הביטחון סירב להכיר בנזק הנפשי, אך ביהמ"ש חשב אחרת
ועדת הערר בבית משפט השלום בחיפה קיבלה לאחרונה ערעור שהגישה צעירה נגד החלטת משרד הביטחון, והורתה להכיר בה כנפגעת פוסט טראומה,
משום שבהיותה חיילת הייתה מעורבת בתאונת דרכים שבה נהרגה בת דודתה.
נקבעה לה נכות בשיעור 60% וקצין התגמולים במשרד הביטחון הכיר בנכותה הפיזית. בחלוף שמונה שנים היא פנתה שוב לקצין התגמולים, הפעם בבקשה להכרה בה כלוקה בתסמונת פוסט-טראומה (PTSD), כתוצאה מתאונת הדרכים.
באוקטובר 2005, בעת שירותה הצבאי, יצאה הצעירה לחופשה ונפגשה עם בת דודתה. בעת שחצו את הכביש פגעה בהן מכונית ובת הדודה נהרגה במקום. החיילת נפצעה קשה בראשה וברגליה ואיבדה את הכרתה. היא פונתה לבית החולים פוריה שבטבריה במצב קשה. בהמשך היא אושפזה בבית החולים רמב"ם בחיפה למשך שלושה שבועות ואחר כך הועברה לשיקום ב"בית לוינשטיין".
תביעה
צה"ל לא אבחן בעיה נפשית – החייל הוכר כנכה
עו"ד פליקס פרטוק
בן 18 בעל רקע פסיכיאטרי גויס לקרבי, ובמהלך שירותו הלך מצבו והידרדר. חרף התנגדות משרד הביטחון, ביהמ"ש קבע שהתנהלות צה"ל הייתה רשלנית
משרד הביטחון הפנה אותה לבדיקת פסיכיאטר, שקבע בפברואר 2014 שהיא לא סובלת מ-PTSD, משום שכלל אינה זוכרת את התאונה, ולכן אינה יכולה "לשחזר" אותה. הפסיכיאטר ציין שזהו קריטריון הכרחי ועיקרי בתסמונת. על בסיס עמדה זו דחה קצין התגמולים את החיילת, והיא ערערה לבית המשפט.
לטענתה, אף שאינה זוכרת את התאונה עצמה, קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין התגובות הפוסט-טראומתיות שמהן היא סובלת כבר שנים. לדבריה, משרד הביטחון התעלם מכל המסמכים של הרופאים שטיפלו בה מטעמו. היא הגישה חוות דעת רפואית שלפיה מתקיימים אצלה סימפטומים פוסט-טראומתיים ברורים.
"אינה זוכרת – אינה סובלת"?
קצין התגמולים טען מנגד שדחיית הבקשה התבססה על התיעוד הרפואי ועל חוות דעת מומחה מטעמו, שלפיה אם היא לא זוכרת את האירוע הטראומתי – היא לא יכולה לסבול מ-PTSD, שכן ה"חוויה מחדש" של האירוע הטראומתי עצמו מהווה קריטריון הכרחי למחלה זו.
בתשובה לדברים אלו העיד המומחה מטעם המערערת וציין שהמהדורה העדכנית של המדריך האמריקני לאבחון הפרעות נפשיות DSM-5, מכירה בהפרעה פוסט-טראומתית "אצל מי שנפגע בראשו ואינו זוכר את הטראומה עצמה, מאחר שיש לו שכחה של הטראומה עצמה".
חברי ועדת הערר בראשות השופט אורי גולדקורן הגיעו למסקנה שהמסמכים הרפואיים אכן מצביעים על תסמינים של PTSD. לפיכך הם העדיפו את חוות דעתו של המומחה מטעם המערערת.
נקבע שהיא אכן סובלת מ-PTSD והכירו בקשר הסיבתי בין המחלה לתאונה. לפיכך הערעור התקבל והחלטת קצין התגמולים בוטלה. משרד הביטחון חויב לשלם לה שכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל ואת הוצאותיה עבור חוות הדעת הפסיכיאטרית.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערת: עו"ד שאולי יצחק
- ב"כ המשיב: עו"ד עלאא איוב
- עו"ד יואב צח-וכס עוסק בנזיקין
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים