מדד הדת והמדינה: היהודים בישראל פחות דתיים
המחקר השנתי של עמותת חדו"ש בשיתוף ynet מצביע על שינוי מגמה: יותר ישראלים מבקשים להפריד את הדת מהמדינה, ופחות בוחרים להתחתן ברבנות. על ההדתה: רוצים יהדות בחינוך הממלכתי, אך מתוך גישה פלורליסטית
זו הייתה (עוד) שנה של יחסים מתוחים בין הדת למדינה: מתווה הכותל הוקפא, המסחר בשבת אושר, חוק הגיור סוכל והגיוס נפסל, וברקע התנגן 12 חודשים ללא הפסקה הלהיט הגדול של תשע"ז - "הדתה". אז מה הפלא שהציבור רק רוצה לנתק ביניהן?
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"מדד הדת והמדינה" של עמותת חדו"ש, הנערך זו השנה התשיעית בשיתוף ynet, מגלה כי אזרחי ישראל איבדו תקווה לחיים משותפים ודו-קיום בין ה"יהודית" ל"דמוקרטית": שיעור התומכים בהפרדת הדת מהמדינה נמצא בעלייה מתמדת - בתוך חמש שנים זינק מ-56% ב-2012 ל-68% ב-2017.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- רבי נחמן באומן - וגם המאמינים שם/ הרב ד"ר אלון גושן גוטשטיין
- הפייטן המודרני: כשיונתן רזאל הלחין את "אדון הסליחות"
- ראש הממשלה הבריטית חגגה את ראש השנה: "גאה לתמוך בישראל"
המדד, שערך מכון סמית למחקר, מצביע על שינוי המגמה העקבית שנרשמה בשנים האחרונות. בעבר הוא שיקף גישה מורכבת של האזרחים - הזדהות עם היהדות האורתודוכסית לצד התנגדות נחרצת לכפייה דתית. הממצאים החדשים חושפים כי כעת הציבור רוצה לא רק יותר חופש, כהפרדת הדת מהמדינה, אלא גם פחות דת.
למשל, נרשמה בשנתיים האחרונות צניחה בשיעור המרואיינים שהצהירו כי היו בוחרים עבורם ועבור ילדיהם חתונה כדת משה וישראל, כמו ברבנות – מ-63% ב-2015 ל-50% בלבד ב-2017. מנגד, זינק באותה תקופה מספר המצדדים בנישואים אזרחיים מ-19% ל-30%.
86% אמרו כי המדינה צריכה להבטיח חופש דת ומצפון לאזרחיה (כולל רוב הדתיים והמסורתיים) ו-65% קראו להעניק לרפורמים ולקונסרבטיבים מעמד והכרה השווים לזה של האורתודוכסים (לעניין נישואים תומכים בכך 67%, בכשרות – 52%, ובגיור – 49%).
58% מזהים חיזוק של יסודות דתיים בחינוך החילוני ומגדירים זאת "הדתה" (אך 46% תומכים בכך). ויחד עם זאת, 78% אמרו כי הם בעד הכללת תכנים של המורשת היהודית בזרם הממלכתי, אם בפני התלמידים יוצגו הגישות השונות כלפיה - חילונית, דתית-אורתודוכסית וזו של הזרמים הליברלים.
רוב מוחץ: לחייב מקצועות ליבה
ואולם יש נושאים שבהם אזרחי ישראל דווקא תומכים בכפייה: 82% סבורים כי יש לחייב את מוסדות החינוך החרדים לכלול בתוכנית הלימודים את "מקצועות הליבה", ו-84% אף קוראים לשלול תקציבים ממשלתיים (כולם או חלקם) לבתי ספר או ישיבות שיימנעו מ"לימודי חול". ובעניין אחר: 79% אמרו שיש לקבוע בחוק שריון לנשים במקומות ריאליים בכל מפלגה – כולל החרדיות.
.jpg)
בסוגיית ה"שוויון בנטל" קראו 36% לגייס את כל תלמידי הישיבות לשירות מלא, 33% סבורים כי יש לחייבם לכל הפחות בשירות לאומי, 17% מסכימים לקבל את המצב הקיים כי "תורתם אומנותם", ו-14% אמרו כי יש לקבוע מכסת "עילויים" שיקבלו פטור משירות – והשאר יתגייסו.
ומה בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת? 45% קוראים להפעילה במתכונת שונה מבימות השבוע הרגילים ובהיקף מצומצם, 28% היו מפעילים אותה כרגיל, 19% מרוצים מהססטוס-קוו - ו-8% היו שמחים לבטל גם את מעט הקווים הפועלים כיום בשבת.
ומה קורה בחיים הפרטיים? 48% דיווחו כי הם שומרים שבת – על פי ההלכה (27%) או על חלק מהמצוות, כמו קידוש והדלקת נרות (21%), 29% אמרו כי הם רואים בה "יום מנוחה בעל אווירה מיוחדת", ומבחינת 23% מהציבור מדובר ב"יום חופש רגיל" או "יום ככל הימים".
"פער חריף בין הציבור לממשלה"
על רקע משבר מתווה הכותל וחוק הגיור בחן הסקר את עמדת הציבור לגבי מעורבותה של יהדות התפוצות בענייניה הפנימיים של ישראל בנושאים אלה, ובקידום סדר היום שלה בסוגיות דת-מדינה. 55% אמרו כי הם תומכים בכך ואילו 45% מתנגדים.
"מדד הדת והמדינה" נערך כאמור עבור עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון) על ידי רפי סמית ואולגה פניאל ממכון סמית. במחקר השתתפו 800 גברים ונשים - מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (טעות הדגימה המרבית: 3.5%).
מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר: "ממצאי המדד מציגים באופן ברור וחריף את הפער שבין דעתו של הציבור לעמדתה והתבטאותה של הממשלה בנושאי דת ומדינה, כולל עמדתם של מצביעי מפלגות הקואליציה האזרחיות.
"ביקורתו ותסכולו של הציבור גוברים", הוסיף רגב. "הוא מחפש הגנה חוקתית, הגנה מערכתית בדמות מועצת חינוך ממלכתי-חילוני ושיתוף פעולה עם יהדות התפוצות במאבק לקידום חופש דת ושוויון, ונגד פוליטיקאים המתעמרים בזכויות הפרט וכבוד האדם ומוכרים את רכיבי חופש הדת והשוויון בנטל פיסות-פיסות תמורת נזיד עדשים פוליטי.
"המדד המקיף מגלה כי מדיניות הממשלה איננה רק בסתירה בוטה לרצון הציבור ואף לרצונם של מצביעי מפלגות הקואליציה האזרחיות, אלא שהיא מהווה סכנה גוברת לדמוקרטיה, פגיעה בשלטון החוק וכרסום יחסי ישראל והתפוצות".
לפנייה לכתב/ת 
