הטלוויזיה של אתמול: "למספרי הערוצים אין משמעות"
פיצול הערוצים והמעבר לאפיקים חדשים אולי נראה כמו מהלך דרמטי לאנשי הטלוויזיה אבל האם זה באמת ישפיע על הצופים? חוקרת הטלוויזיה ד"ר אורנית קליין-שגריר חושבת שמדובר בחשיבה מיושנת שכבר אינה רלוונטית, ומתארת את השינויים בהרגלי הזיפזופ המשפחתי של ימינו. צפו בראיון
"למספר הערוץ אין משמעות - התוכן הוא המלך". כך טוענת ד"ר אורנית קליין-שגריר, חוקרת טלוויזיה מהמחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה, על רקע השינויים הצפויים במספרי ערוצי הטלוויזיה בישראל שעוררו בקרב חלק מהצופים חששות מפגיעה בהרגלי הזיפזופ. לדברי קליין-שגריר, "כל הדיבור הזה על מהפכה קצת מרגיש לי כמו הטלוויזיה של האתמול, כשלמספר הערוץ באמת הייתה משמעות כלשהי. יש איזשהו מיתוס שאנשים באים הביתה, מדליקים ערוץ 22, לא זזים ולא מזפזפים. אני חושבת שהקהל הישראלי מזפזפ כבר לפחות עשרים שנה, אם לא יותר, אנשים יודעים למצוא את הערוצים שהם אוהבים".
צפו בראיון שערכנו עם ד"ר קליין-שגריר באולפן ynet:
שינויים בשלט שלכם: ערוצי הטלוויזיה החדשים
"אנשים יודעים להשתמש ב-VOD, מקליטים תכנים, ובטח ובטח שהדור הצעיר מחפש את התכנים שהוא אוהב לראות בכל פלטפורמה אפשרית. אם זה נטפליקס ואם זה אתרים פחות חוקיים, כך שכל הדיבור על ערוצים נראה לי קצת הטלוויזיה של האתמול. זה לא באמת מחובר לעולם המדיה כיום. זו ההרגשה שלי".
מנכ"ל ערוץ 2 שילם מיליונים בשביל לקבל את אפיק 12. לשיטתך, הכסף הזה נזרק לפח?
"אבי ניר הוא אחד מאנשי הטלוויזיה היותר רציניים בארץ, הוא מבין ויודע טלוויזיה, אני בטוחה שהוא בדק את זה וחושב על המהלך. הרי זה באמת סכום עתק. אני חושבת שהיה עדיף להשקיע את הכסף הזה בתוכן. הרבה מאוד תוכן ותוכן איכותי ואטרקטיבי אפשר להפיק ב-25 מיליון שקל. אני חושבת שהיום התוכן הוא המלך, אני לא היחידה שאומרת את זה, אבל אנשים מחפשים היום תוכן טוב ויודעים לצפות בו בכל מיני דרכים ומסכים, כך שלא נראה לי שעצם ההמצאות של קשת, למשל, בערוץ 12 ולא בערוץ אחר, כל כך משמעותית".
הערוצים יהפכו לערוצי נישה? תם עידן מדורת השבט?
"הם לא יהפכו לערוצי נישה, הם יישארו ערוצי שידור רחב שמיועדים מטבעם לקהל רחב, לקהל מגוון. הערוצים בארץ בדרך כלל מכוונים לקהל משפחתי, הם רוצים שכל המשפחה תשב מול הטלוויזיה. צריך לזכור גם שמהדורת החדשות תהיה משותפת לערוצים 12 ו-13 אז כן תשאר איזושהי מדורת שבט. מה שמאחד אותנו מול המסך זה שידורי ספורט, ושלא נדע גם מצבי משבר, כלומר, כשיש איזשהו משבר ביטחוני, חלילה פיגוע או מלחמה, אז, כמובן, אנשים מתיישבים סביב הטלוויזיה ביחד.
"אני חושבת שאם אפשר היה לשים מצלמה בסלון בית ישראלי מצוי אולי אפשר היה למצוא את ההורים המבוגרים מול הטלוויזיה, וגם הם כבר עם הסמארטפון ביד ותוך כדי זפזופ בערוצים השונים הם עושים עוד דברים כמו לגלוש בפייסבוק או להסתכל מה חדש ב-ynet. הסלון הוא עדיין מקום מפגש אבל אנשים עושים עוד הרבה דברים אחרים במקביל וצורכים תכנים ממקומות שונים, אז ההתעקשות הזאת דווקא על מספר ערוץ מסוים, ולהפוך להיות ערוץ הטלוויזיה של ישראל, אני חושבת שזה קצת אולי מאוחר מדי".
לפנייה לכתב/ת 
