אחרי 20 שנה: פיצוי לתלמיד שנפצע בביה"ס

בסוף שנות ה-90 נפל תלמיד כיתה ד' מכוכב יאיר על ברז חשוף ונפגע בשיניו, באפו ובראשו. לאחרונה נקבע שהוא יפוצה בכ-85 אלף שקל

עו"ד עודד צחיפורסם: 21.10.17 , 09:22

בית משפט השלום קבע לאחרונה שהמדינה והמועצה המקומית כוכב יאיר יפצו בכ-85 אלף שקל צעיר, שלפני כ-20 שנה, בהיותו תלמיד בית ספר יסודי ביישוב, נפצע קשה בפניו אחרי שנפל על צינור מים חשוף. השופטת אורלי מור-אל ציינה כי "צינורות מים אינם אמורים להיות חשופים בטבורו של מקום המיועד למשחק ומעבר".

המקרה התרחש ב-1997 כאשר התובע היה בכיתה ד'. באחת ההפסקות הוא שיחק כדורגל בחצר ונדחף על ידי תלמיד אחר. הוא נפל על צינור מים ("שיבר") מרכזי, ונפגע קשות בשיניו – שחלקן נשברו – וכן באפו ובראשו. בתביעה שהגיש ב-2012 נגד המועצה המקומית כוכב יאיר ונגד מדינת ישראל (וכן חברת "הפניקס", מבטחת המועצה), הוא טען שהמועצה אחראית - בהיותה מחזיקת בית הספר - ואילו המדינה אחראית בשל חובתה לפקח על בתי הספר ברחבי הארץ.

תביעה

397 אלף ש' לתלמיד שנדחף ע"י חבריו בטיול

עו"ד שרית חרל"פ

במהלך טיול של תיכון עין מאהל דחפו תלמידים חבר שישב על נדנדה, והוא שבר את רגלו. בית המשפט קבע שהמורים התרשלו, והנפגע זכאי לפיצוי

397 אלף ש' לתלמיד שנדחף ע"י חבריו בטיול

בתביעה העידו גם הוריו, וכן צורף דו"ח אירוע שנכתב בזמן אמת, מכתב שנשלח בזמנו לראש המועצה. לתביעה צורפו תמונות שאביו של התובע צילם יום למחרת המקרה, שבהן נראה צינור מים בולט וחשוף (שלימים הוקף בגדר גבוהה וממוגנת).

הנתבעות ביקשו לדחות את עדותו של התובע וטענו שהשיבר הותקן לאחר שקיבל את כל אישורי הבטיחות, ולא היווה מפגע. כמו כן נטען כי לא מוטלת עליהם אחריות כלשהי בנוגע לאירוע שנבע ממשחק כדורגל מאולתר, שכן לא ניתן להשגיח על התלמידים בכל רגע ורגע. הן הוסיפו שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר מאז האירוע, דבר שהקשה עליהן לנהל הגנתן.

אבל השופטת אורלי מור-אל כתבה כי "גרסת התובע בדבר אופן התרחשות התאונה מהימנה ונתמכת בראיות מזמן אמת, וכן הוכח שמיקום צינור המים בלא הגנה בחצר בית הספר מקימה מפגע שיש בו כדי להטיל אחריות על הנתבעים". היא הבהירה כי אמנם מדובר בעדות יחידה, אלא שהתובע העיד באופן קולח ואמין, ולא הובאה כל ראיה לסתור את גרסתו. נהפוך הוא, דו"ח האירוע שנחתם בזמן אמת על ידי מנהלת בית הספר מאשש את גרסתו במלואה.

"העובדה שבדיעבד, כל המקום הכולל את הצינור ופתח אוורור המצוי במקום גודרו כך שלא יכול להיות מגע בינם לבין הילדים מדברת בעד עצמה בנסיבות הספציפיות, כך היה ראוי להיות מלכתחילה. צינורות מים אינם אמורים להיות חשופים בטבורו של מקום המיועד למשחק ומעבר", כתבה.

בתוך כך מתחה השופטת ביקורת על טענת השיהוי של הנתבעות, והזכירה שהחוק מאפשר לקטינים שנפגעו להגיש תביעות בשבע השנים לאחר הפיכתם לבגירים. היא דחתה גם את טענתן שלפיה יש להטיל אשמה גם על התובע, וציינה כי אין שום הצדקה להטיל אחריות כלשהי על ילד בן 9.

המועצה והמדינה חויבו לשלם לתובע – בהתאם לחלוקת אחריות שהוסכמה ביניהן – פיצוי בסך 85,500 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4%.

הפיצוי נפסק עבור טיפולי שיניים בסך 53,300 שקל, בתוספת 32 אלף שקל על כאב וסבל, "סכום המשקף את אי הנוחות שסבל ועתיד לסבול עד סוף ימיו".