בעל חברות בפירוק שילם משכורות במקום מס הכנסה

איש עסקים שנקלע לקשיים כלכליים העדיף את טובת עובדיו ולא העביר למס הכנסה 146 אלף שקל. אף שהודה בהסדר טיעון, הרשעתו בוטלה

עו"ד אורן פרג' בנימיןפורסם: 06.11.17 , 22:32

בית משפט השלום בירושלים ביטל את הרשעתו של בעליהן לשעבר של שתי חברות נסיעות ושירותי רכב, שהודה שבשל קשיים לא שילם מס הכנסה בסך של כ-146 אלף שקל, ובמקום זאת העדיף לשלם משכורות לעובדיו. השופט שמואל הרבסט השתכנע ששיקולי שיקומו של הנאשם גוברים במקרה זה על שיקולי גמול והרתעה. "ראיתי לפניי אדם המצוי בגיל העמידה, בעל משפחה, העומד בוש ונכלם אל מול מעשיו ומבקש כי לא יוטל בו אות הקין של ההרשעה", כתב.

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון שבמהלך החודשים יולי-ספטמבר 2004 לא העביר לפקיד השומה את סכומי מס ההכנסה שנוכה במקור בסך של כ-146 אלף שקל. הוא הורשע בשש עבירות של אי תשלום מס שנוכה ובאחריות מנהל, לפי סעיפים שונים לפקודת מס ההכנסה. המדינה טענה שמדובר בעבירות שגורמות נזק רב לאוצר המדינה, וביקשה להטיל על הנאשם כ-20 חודשי מאסר בפועל, בנוסף למאסר על תנאי וקנס כספי גבוה.

אישום

העלים 3.5 מיליון שקל – ונידון לעבודות שירות

מערכת PsakDin

בשנים 2012-2010 חמק הנאשם מתשלום מס של 640 אלף שקל. אבל אחרי שהודה ושילם את הכסף, החליטה השופטת להקל עמו

העלים 3.5 מיליון שקל – ונידון לעבודות שירות

מנגד, סנגורו ביקש להקל עליו ולבטל את ההרשעה. הוא טען שהנאשם סבל ממצוקה כספית ועסקיו נלקחו ממנו והועברו לטיפולו של מפרק זמני, שמנע את האפשרות להגיע להסדר כספי עם פקיד השומה. בעת פירוקן של שתי החברות, המפרק אכן לא פנה לרשויות המס על מנת להסדיר את חוב הניכויים. "מחדל זה הוא בלתי הפיך ולא ניתן לתקנו. הפירוק החל זמן קצר מאד לאחר היווצרותו של חוב הניכויים, ועל כן לא היה סיפק בידי הנאשם לתקן את מעשיו ולהסיר את מחדליו", כתב השופט שמואל הרבסט.

עוד נטען כי בקשה של הנאשם לתיקון דו"ח מ-2003 נדחתה בשל טענות התיישנות, אולם ככל שזו הייתה מתקבלת, הרי שהנאשם היה זוכה לזיכוי עבור תשלומי יתר של שומת מס הכנסה שהייתה "מקזזת" באופן מלא את החוב שנוצר בשל אי העברת הניכויים בשנה שלאחר מכן.

הנאשם עצמו אמר בבכי בדיון שמתוך שתי אפשרויות שעמדו בפניו, בחר לשלם משכורות לעובדיו במקום להעביר את הסכום לקופת המדינה, במיוחד בהתחשב בקיזוז שאותו צפה וחישב. במשפט העיד בין היתר האלוף במילואים דורון רובין, שתיאר את הנאשם כאדם ערכי וישר.

בפסק הדין כתב השופט הרבסט: "נחה דעתי כי הנאשם לא פגע בקופתה של המדינה, כך שאי העברת הניכויים, על אף שאינה תופעה חיובית והיא ראויה לכל גינוי, התקזזה עם מס היתר אשר העביר הנאשם לשלטונות המס במהלך שנת המס 2003".

הוא הוסיף שאין להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם – באותה שנה שבה בוצעו העבירות משפחתו קרסה והוא התגרש מאשתו. לאחר מכן נישא בשנית, אך אשתו השנייה הלכה לעולמה ממחלת הסרטן.

השופט השתכנע גם כי עצם ההליך המשפטי כבר גבה מהנאשם מחיר משמעותי, ואף העביר אותו הליך של "שיקום עצמי" והבנת טעותו. "ההרשעה, אם כן, תבוטל, ובכך מושטת יד לעבר הנאשם תוך תקווה שבחירותיו המוסריות העתידיות תהיינה נכונות ומדויקות יותר", סיכם השופט.

על הנאשם הוטלו 180 שעות שירות לתועלת הציבור, והתחייבות בסך 50 אלף שקל שלא לעבור עבירות דומות בתוך שנה מיום גזן הדין.