אודסה מתעוררת: מתחברים ליהדות דרך בוב דילן
לאחר עשורים של ניתוק והשתקמות - היהודים הצעירים של אודסה מבקשים להכיר את השורשים שלהם בעיר שהצמיחה מתוכה את ביאליק, טשרניחובסקי - ולימים גם את בוב דילן, היוצר זוכה פרס הנובל שמשפחתו היגרה מאודסה. בכנס השנתי של ארגון לימוד FSU, שהוקדש לדילן, הייתה הרבה גאווה יהודית: "זו היהדות של המאה ה-21"
אוצר תערוכת הענק במוזיאון בית התפוצות "75 שנה לבוב דילן: Forever young", על פועלו של הזמר - הרחיק עד לאודסה לרגל כינוס לימוד FSU בשבוע שעבר. ועל אף שאמיתי אחימן הוא בכלל "צבר" מרקע דתי במקור, ולא חולק יותר מדי נקודות ביוגרפיות עם יהודי אודסה שנהרו לכנס - הוא התרגש.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מי שסיפר בעבר בראיון ב"ידיעות" כי "דרך בוב דילן הבנתי שיש דרכים נוספות להיות יהודי", הביא את בוב דילן "הביתה", לאודסה ויהודיה, בתערוכה מיוחדת עבור האירוע: "הכנס הזה הוא ממש היהדות של המאה ה-21", הוא אומר. "יש פה התאספות של יהודים מכל רחבי אוקראינה, ואפילו מחלקים גדולים של מזרח אירופה, שמתעסקים בתכנים יהודיים עכשוויים שמעניינים אותם, שמעסיקים אותם".
קראו עוד בערוץ היהדות:
- מלחמת מאה השנים: האוצר היהודי יעלה לרשת
- ממגע ועד אמון: הדרכה לכלות דתיות שהותקפו מינית
- בין אלוהים לאב שהתאבד: אריק גלסנר מחפש תשובה
להיות יהודי באודסה של ימינו זה קודם כל להכיר (ולא פעם טוב יותר מישראלים רבים) את נכסי צאן הברזל התרבותיים-מודרניים: מאחד העם וטשרניחובסקי, דרך ביאליק ומנדלי מוכר ספרים – כולם ילידי העיר ומושא גאוותם של בני הקהילה שמרימה את ראשה בשנים האחרונות בגאווה. לאלה מצטרף המוזיקאי היהודי זוכה פרס הנובל, שעמד במרכזו של כנס שנכחו בו לא פחות מאלף יהודים צעירים, שביקשו להתחבר לזהותם היהודית.
לדברי אחימן, לא בכדי צמחו פה יוצרים ואנשי רוח בסדר גודל של דילן: "יש משהו ברוח של אודסה של ראשית המאה ה-20 של המהפכנות, של יכולות כתיבה פואטיות מדהימות, וצריך לזכור שכאשר ראשוני הסופרים והמשוררים העבריים כתבו פה, הם לא דיברו עברית, אבל הם הפכו את העברית לשפת כתיבה - וזה באמת משהו יוצא דופן".
"התגלמות הרוח המהפכנית"
דילן (רוברט צימרמן במעמד הברית) אמנם נולד בכלל בארה"ב, אך משפחתו היגרה אליה מאודסה בשנת 1910, ואחימן רואה ביוצר הענק התגלגלות של אותן רוחות יצירה שאפיינו את היוצרים היהודים של ראשית המאה הקודמת. "אין שום ספק שבוב דילן הוא התגלמות מדהימה של הרוח הזאת של המהפכנות, של יכולות כתיבה מופלאות. הוא איזשהו פֶּרץ רוחני שהתגלגל מאודסה של ראשית המאה ה-20, לארה"ב של החצי השני של המאה ה-20 וראשית המאה ה-21.
התערוכה עצמה התמקדה ביצירותיו של דילן, בפן המחאתי שבשיריו, וכמובן - בזווית היהודית והישראלית של האמן הידוע. בסוף נובמבר היא תוצג גם באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה.
גלינה ריבניקוב, מנהלת הפרויקט באוקראינה, מולדובה ובלארוס מספרת כי החיבור לתערוכת דילן היה טבעי לקהילה שהייתה מנותקת עשורים רבים משורשיה, וצאצאיה חוזרים אליהם: "אנחנו גאים שלבוב דילן יש שורשים באוקראינה בכלל ובאודסה בפרט", היא אומרת. "רצינו להכיר לקהילה שלנו מיהו בוב דילן ולספר להם על הקשר בינו למורשת היהודית".
כך, במסגרת אירוע ההוקרה שנתמך על ידי השלטונות המקומיים ועיריית אודסה, נתלו שלטים רבים עם דמותו של דילן ברחבי העיר, לרבות על חזית בניין העירייה ובניינים בולטים נוספים. לצד התערוכה וההרצאות היה אחד מאירועי השיא של "לימוד FSU" - מופע המיוחד של הזמר אריק ברמן, מעריץ וותיק של דילן, שהקדיש חלק גדול מהמופע האקוסטי שלו ליצירותיו של האמן האגדי, בתרגום מיוחד לעברית.
"חלק משמעותי בהיסטוריה היהודית"
ארגון "לימוד FSU" שהוקם על ידי חיים צ'סלר, היו"ר והרוח החיה עד היום, מציין 12 שנים להיווסדו, ופועל בקרב יהדות ברית המועצות לשעבר ברחבי העולם. מדי שנה נוטלים בו חלק עשרות אלפי יהודים, בעיקר צעירים מכל הזרמים, המחפשים להתחבר לשורשיהם, ובכול קהילה הם מארגנים בעצמם את הכנס כך שיתאים לקהילה המקומית שבתוכה הם חיים.
"הבחירה באודסה לקיום הכנס השנתי לא הייתה בשום אופן החלטה שרירותית", אומר צ'סלר. "זו העיר של ז׳בוטינסקי, דיזנגוף ושנקין – כולם פעלו ויצרו בעיר המיוחדת הזו, שיש לה ללא ספק חלק משמעותי ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית. לכן, לא היה מתאים ממנה".
מארק ויטבסקי (19), שנולד באודסה וחי כיום בניו יורק, הגיע במיוחד לעיר הולדתו כדי להשתתף באירוע, "להכיר אנשים שיש לי איתם היסטוריה משותפת, ליצור קשרים, וגם ללמוד על מה שקורה היום במדינת ישראל ובעולם היהודי כולו".
את האירוע פקדו אורחים רבים מהארץ ומהעולם - אנשי ציבור, ראשי ארגונים ופוליטיקאים - שהרצו גם הם בפני הקהל הרחב במגוון נושאים. בין אישי הציבור הרבים היו יו״ר מפעל הפיס, עוזי דיין, שאף לו שורשים באודסה, יו״ר ההסתדרות הציונית העולמית, אברהם דובדבני, המנהל האזורי של ״נתיב״ באוקראינה (השותפים להפקת הפרויקט) גנאדי פולישוק, מנכ״ל הקונגרס היהודי האירו-אסייתי חיים בן יעקב ורבים נוספים.
הכותב היה אורח "לימוד FSU"
לפנייה לכתב/ת 
