מתקרב רגע האמת של טראמפ מול צפון קוריאה
היעד של הנשיא האמריקני בביקורו ביפן, סין ודרום קוריאה הוא להגביר את תחושת האיום על המנהיג הצפון קוריאני ולהביאו לשולחן המשא ומתן בעמדה של חולשה
את מסע הביקורים באסיה השבוע החל הנשיא האמריקני דונלד טראמפ בשלוש המדינות המעורבות במשבר שבין ארצות הברית לצפון קוריאה: יפן, דרום קוריאה וסין.
עוד דעות ב-ynet:
100 שנה אחרי: הצהרת בלפור עדיין רלוונטית
קרוב לוודאי שהנשיא האמריקני ינצל את הביקורים כדי להכין את הקרקע לקראת השלב הבא מול האיום הגרעיני מצפון קוריאה: ניסיון אמריקני ללחץ אדיר על הכלכלה הצפון קוריאנית והאליטה הקרובה לקים קים ג'ונג און, לצד חיזוק האמינות של האיום הצבאי. היעד האמריקני הוא להגביר את תחושת האיום על המנהיג הצפון קוריאני ולהביאו לשולחן המשא ומתן בעמדה של חולשה.
לפי הפרסומים, ההערכות המודיעין האמריקניות מעריכות שצפון קוריאה עלולה לפתח יכולת לשאת ראש קרב גרעיני על טיל שמסוגל להגיע לערים המרכזיות בארצות הברית בתוך מספר חודשים עד שנה. הערכות אלה נחשבות לשמרניות ביותר בקהילה המודיעינית, אולם הן מהוות את הנחת העבודה נוכח האתגר באיסוף מודיעין על צפון קוריאה וקצב הפיתוח הטכנולוגי המהיר של הצבא הקוריאני, שהפתיע בשנה האחרונה את גורמי הביון האמריקנים. הערכות אלו לא מאפשרות זמן רב לממשל החדש לפעול כדי לקדם את יעדו המוצהר: למנוע מאזן אימה גרעיני מול פיונגיאנג.
המדינות השכנות
חלון ההזדמנויות ההולך וקטן מחייב את הנשיא האמריקני לשכנע את סין - "צינור החמצן" הכלכלי והמדיני של משטר קים - לחנוק את הכלכלה הצפון קוריאנית באופן מידי. סין תמכה בהטלת שני סבבים של סנקציות על צפון קוריאה בחודשים האחרונים, אולם היא עשתה זאת לאחר שהצליחה לרכך משמעותית את תוכנן ונכונותה לאכוף אותן במלואן עדיין מוטל בספק. בייג'ינג תהיה מוכנה להגביר את הלחץ על צפון קוריאה, כדי להגדיל את התלות של משטר קים בה, אולם לא באופן שיאיים על הישרדות המשטר. אין זה אינטרס סיני לאיים על בת בריתה הקוריאנית המשמשת קו הגנה נגד הנוכחות האמריקנית באזור. הסינים גם לא מעריכים שיצליחו לשכנע את קים לסטות ממדיניותו כאשר הוא כל כך קרוב להשגת מטרתו.
כדי לדחוף את סין לשינוי במדיניות - על ארצות הברית לשכנע את בייג'ינג כי אם צפון קוריאה לא תעצור מרצונה, הצבא האמריקני יהיה מוכן לבצע מתקפת מנע. מתקפה כזו תפגע ביציבות האזורית ועלולה להביא לאיום ישיר על משטר קים, וכך לפגוע באינטרסים הכלכליים והפוליטיים הסינים. כיום ההערכה היא שארצות הברית לא מוכנה למהלך כזה והראיה המרכזית היא מספר הכוחות המועט - פחות מרבע מהכמות שפלשה לעיראק ב-2003. גם אם היעד האמריקני איננו לפלוש לצפון קוריאה, יש צורך בכוח צבאי אשר מסוגל לתת מענה להתפתחויות לא צפויות כתוצאה ממהלך צבאי מצומצם ובעיקר כדי לשדר רצינות אמריקנית.
מסר נחוש יותר ושינוע כוחות אמריקנים נוספים לאזור יכול לפגוע בתחושת הביטחון של המנהיג הצפון קוריאני ולשכנע את הסינים לתמוך במאמצים האמריקנים. אולם, מדובר במהלכים שעלולים גם להביא להסלמה מול פיונגיאנג ולעלות את המתח באזור כבר מתוח. מי שעלול לשלם את המחיר של הסלמה ועימות אפשרי עם מדינה גרעינית הן בנות בריתה של ארצות הבית: דרום קוריאה ויפן.
עד כה שתיהן תמכו במסרים האמריקנים התקיפים מול צפון קוריאה. מדובר בהישג שאינו טריוויאלי. בדרום קוריאה נבחר ראש ממשלה דמוקרטי על בסיס מצע פייסני מול הצפון והתנגדות למערך ההגנה נגד טילים האמריקני בחצי האי. תחת הממשלה החדשה בסיאול הוחלט על הרחבת מערך הטילים ועל העברת מסרים תוקפניים. האחרון שבהם היה של שר ההגנה הקוריאני, שהצהיר כי ארצו תדע להתמודד עם כל איום מהצפון. ביפן ראש הממשלה שינזו אבה נבחר בשבוע שעבר כאשר במצעו קריאה לשנות את החוקה הפציפיסטית של יפן כך שתאפשר התעצמות הצבא היפני מול איומים חדשים, בין היתר מצפון קוריאה.
גיוס דרום קוריאה ויפן למהלך תקיף יותר מול קים הוא הכרחי, והוא יהיה קריטי במקרה של כישלון לרתום את סין. האם בנות הברית יהיו מוכנות ללכת עם וושינגטון על "מדרון תלול" שבסופו עימות עם מדינה גרעינית והרס רחב היקף? פחות מזה והנשיא האמריקני יידרש לבחור בין פעולה צבאית עצמאית שתסכן את מערך הבריתות האמריקני באזור או כניעה וקבלת איום גרעיני מצפון קוריאה כעובדה מוגמרת.
אבנר גולוב הוא ראש תכניות המחקר ועמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי
לפנייה לכתב/ת 
