צהרונים או חימום לקשישים? משרדי הממשלה מתחרים על המיליארדים
הממשלה צריכה להחליט עד ה-10 בדצמבר כיצד להשתמש ברזרבה התקציבית בסך 3.5 מיליארד, שאושרה לשימוש לשנת 2018. בחודש שנותר על משרדי הממשלה לגבש את דרישותיהם הכספיות, שכצפוי עולות בהרבה על הסכום הקיים. ביטוח סיעודי, אוויר נקי או ביטחון - לאן ילך הכסף?
הממשלה יכולה לפתור את משבר הסיעוד בקלות - אם תרצה / פרשנות
כחלון: אפחית את מס ההכנסה למשתכרים 11 אלף שקל בחודש
"בעוד חודשיים נשלם 2%-4% פחות מס הכנסה"
אז זהו למעשה הזמן של משרדי הממשלה השונים להסתער על "כרית הביטחון" התקציבית שאושרה, ולבקש לעצמם נתחים מן העוגה. בימים אלה הם מגבשים את בקשותיהם, אותן יגישו למשרד האוצר.
הרזרבה התקציבית ל-2018 בסך 3.5 מיליארד היא רזרבה שביקש שר האוצר משה כחלון מראש הממשלה בנימין נתניהו לשמור בצד בעת הכנת התקציב הדו-שנתי הנוכחי, לשנים 2017-2018. מה שאושר בשבוע שעבר בממשלה הוא דו"ח הפרשים – דו"ח שהציג לממשלה האם היא עומדת במגבלות שנקבעו בחוק מבחינת הגירעון וההוצאה. זהו דו"ח שעל הממשלה להעביר לכנסת עד ה-1 בנובמבר, מכורח היותו של התקציב הנוכחי דו-שנתי. מאחר שדו"ח ההפרשים שהוצג לממשלה הראה עמידה במגבלות מבחינת הגירעון וההוצאה, הממשלה יכולה לשחרר כעת את רזרבת ההתאמות בסך 3.5 מיליארד שקל ולחלקה לשימושים אחרים לפי שיקול דעתה.
הממשלה יכולה להחליט ליישם חלק מהדרישות ב-2018, אך יכולה גם לדחות את יישומן ל-2019. חלק מהמשרדים בעצמם דוחים את גיבוש הבקשות לתקציב 2019, שכחלון מנסה כבר בימים אלה לקדם, וצפוי להיות מוגש ומאושר בסוף מושב החורף ב-2018, על פי חוק.
במקביל באוצר גם מתכוננים לעודפי גבייה בסך 20 מיליארד שקל בסיום 2017 שמוסברים בהכנסות ממכירת מובילאיי וכתר ובעקבות מבצע ההנחה על מס דיבידנד לבעלי מניות מהותיים בחברות ארנק.
האם עודפי גבייה אלה יוכלו לממן בחלקם כמה מבקשות המשרדים, נניח במידה שה-3.5 מיליארד שקל לא יכסו את כל השימושים שייבחרו? שר האוצר כחלון כבר דיבר על שימוש בעודפי הגבייה בחלקם לטובת הורדת מס הכנסה למשתכרים החל מ-11 אלף שקל. בכל מקרה, באוצר לא מסתכלים על עודפי הגבייה האלה כעודפי גבייה, אלא כהכנסה חד פעמית, וככזו היא איננה יכולה לשמש למימון של אף אחת מדרישות השרים. היות שזו הכנסה חד פעמית, היא אמורה לשמש לצמצום הגירעון הנוכחי, של 2017.
לנוכח עודפי הגבייה המסתמנים, סירב השבוע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, להעלות להצבעה את בקשת האוצר מחודש יולי לקיצוץ רחובי בסך 1.1 מיליארד שקל מתקציב המשרדים השונים כדי לשמור על המסגרת הפיסקלית ולאפשר יישומם של הסכמים קואליציוניים. הקיצוץ הרוחבי אמור להיות בשיעור של 1.3% לכל משרדי הממשלה - שווה בשווה, ללא החרגת אף משרד ממשלתי ממנו. הוא נובע מהפער שבין התקציב הכללי כפי שהיה בעת אישורו ממשלה, לבין ההוצאות השונות שנוספו במהלך השנה בשל דרישות הח"כים.
אז מי מבקש מה מתוך ה-3.5 מיליארד?
קודם כל, יש לממן את הסכם הנכים, ששר האוצר כחלון הודיע לפני כמה שבועות כי יוקצה לו מיליארד שקל מתוך הרזרבה.
על השולחן נמצאת גם תוכנית "נטו משפחה" של כחלון. חלקים ממנה כבר מתוקצבים לשנת 2018 בסך 2.5 מיליארד שקל, כולל 1.8 מיליארד שקל להגדלת נקודות זיכוי ו-700 מיליון שקל להורדת מכסים וביטול מס קנייה על בגדי תינוקות, הנעלה ומוצרי סלולר.
אולם נטו משפחה כוללת גם חלקים שתקצובם טרם אושר, והם מיועדים להיכלל בבקשות לתקצוב מתוך הרזרבה. אלה מתייחסים להעמדת תעריף מקסימלי של הצהרונים על 935 שקל לילד, וזאת בעלות של 900 מיליון שקל, וכן להרחבת מס הכנסה שלילי, בעלות של 750 מיליון שקל. סכום הבקשה לתקצוב החלקים הלא מתוקצבים של "נטו משפחה" עומד, אם כך, על 1.65 מיליארד שקל.
אחת הבקשות הנוספות מתייחסת לתוכנית קיצור ימי חופשות התלמידים בבתי הספר, של שר החינוך נפתלי בנט, שנאמדת בכ-400 מיליון שקל.
בקשה נוספת שעל הפרק היא רפורמת הביטוח הסיעודי הממלכתי של שר הבריאות יעקב ליצמן, שעלותה איננה ודאית כעת, היות שהיא יכולה להסתכם ב-100 מיליון שקל, אך יכולה גם להגיע ל-2 מיליארד שקל.
לאחרונה דובר ששר הביטחון אביגדור ליברמן מבקש תוספת של 4 מיליארד שקל לתקציב הביטחון.
משרד הרווחה: לפי בדיקת ynet, שר הרווחה, חיים כץ, מעוניין לקדם בעת הזו שני חוקים משמעותיים. הוא טרם העלה אותם כדרישות לשימוש בכספי הרזרבה, אבל מדובר בשתי תוכניות שנמצאות על סדר יומו של השר, ואם קיימים עודפים, משרד הרווחה סבור שיש מקום לסייע לו לקדם את התוכניות האלה והסבירות שאלה יעלו כחלק מהדרישות היא גבוהה.
תוכנית אחת היא החוק להעלאת הקצבאות לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה על מנת להוציא אותם מקו העוני. מדובר בחוק שיסיע להוציא 190 אלף משפחות קשישים, ועלותו של מימוש חוק זה היא 662 מיליון שקל.
תוכנית נוספת שרוצה כץ לקדם היא מענקי החימום, במסגרתה יקבלו 250 אלף הקשישים מקבלי הבטחת הכנסה מענק בסך 550 שקל בשנה, שיינתן בחודשי החורף ויסייע להם לממן את חשבון החשמל. עלות המהלך היא 111 מיליון שקל.
משרד הפנים: בדיקה נוספת העלתה כי משרד הפנים, שמגבש בימים אלה את דרישותיו מהאוצר במסגרת הרזרבה התקציבית, מבקש תוספת תקציבית לכמה רפורמות, בהן רפורמת רישוי העסקים, תוכנית האשכולות האזוריים (במסגרתה 93 רשויות מקומיות יקימו ביחד 14 אשכולות יישובים מצפון הארץ ועד דרומה), תוכנית הוועדים הגדולים במועצות האזוריות, תוכנית חופים בחינם לכולם ומינהלת הפיקוח על ההנגשה בכל הרשויות. המסגרת התקציבית טרם נקבעה, אך מדובר ביותר מ-200 מיליון שקל.
הבקשות לתוספות מתוך כספי הרזרבה טרם נדונו במשרד התחבורה, ואילו במשרד האנרגיה נערך כעת חילוף מנכ"לים בין המנכ"ל היוצא שאול מרידור, למנכ"ל הנכנס אודי אדירי. ההערכה היא שהמשרד יגבש את בקשותיו בסיום תקופת החילוף.
משרד הכלכלה מגבש בימים אלה את תוכנית בקשת התוספת לתמיכה, סיוע וחיזוקה של התעשייה הישראלית, שתשתלב עם יעדי תוכנית "נטו תעשייה", שתגדיר את הסיוע הכולל לתעשייה ולתקציבים הנדרשים. טרם הוחלט במשרד הכלכלה על הסכום שיבוקש לצורך זאת. אמנם פורסם לאחרונה כי תקצוב תוכנית נטו תעשייה של כחלון יילקח מתוך כספי הרזבה, וכי סוכם על הקצאת 500 מיליון שקל לטובתה, אך במשרד האוצר טוענים שטרם נערך דיון בנושא וכי לפי שעה תקצוב נטו תעשייה לא קשור לכספי הרזרבה.
מה צפוי בתוכנית הורדת המסים? צפו
המשרד להגנת הסביבה יבקש להקדיש חלק מכספי הרזרבה התקציבית לצורך הפחתת זיהומים וסיכונים סביבתיים.
בין התוכניות שהמשרד יבקש עבורן תקצוב הן הרחבת התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר מתחבורה בסך מיליארד שקל, התייעלות אנרגטית בסך 500 מיליון שקל, תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר משריפות בשטחים פתוחים בסך 500 מיליון שקל, הקמת קרן לעידוד השקעות הון בהפחתת זיהומים וסיכונים בסך מיליארד שקל, תוכנית לאומית לטיפול במפגעי סביבה חוצי גבולות וכן ביהודה ושומרון בסך 2 מיליארד שקל, תוכנית לאומית לשימור ולפיתוח סביבה טבעית ובריאה בסך מיליארד שקל, תוכנית לאומית להיערכות לשינויי אקלים בסך מיליארד שקל, טיפול במפגעי בריאות מיתושים בסך 60 מיליון שקל עבור הרשויות המקומיות, הרחבת טיפול במפגעי הלישמניה (שושנת יריחו) בסך 45 מיליון שקל וכן תוספת תקציב שוטף להגנה על הסביבה הימית בסך 20 מיליון שקל.
במשרד המשפטים
טרם גובשו בקשות והמשרד לביטחון פנים לא יגיש בקשות לרזרבה, אלא יגיש את בקשותיו לתקציב 2019.
קביעת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביולי האחרון, לפיה מוצדקת תביעתם של השוטרים והסוהרים ששכרם יוצמד לשכר אנשי הקבע, תשפיע רק על תקציב 2019, אם עד אז תתקבל חקיקה בנושא. סוגייה זו תיפער בו בור תקציבי של 7 מיליארד שקל באופן חד-פעמי על תשלום רטרואקטיבי משנת 2006 ועוד 800 מיליון שקל כל שנה.
אך איום תקציבי זה של תביעת השוטרים והסוהרים לא עולה על הפרק לגבי 2018, וככל הנראה הוא ייבחן בהקשר של תקציב 2019. זאת למרות שהנומרטור (הכלי שנועד לחייב את משרדי הממשלה שלא לחרוג ממסגרת התקציב), אשר צופה בשנה 2019 בור תקציבי של 10.5 מיליארד שקל, לא הביא אותו בחשבון, מאחר שפסק הדין של בית הדין האזורי טרם תורגם לכדי חקיקה.
משרד ראש הממשלה מגבש בימים אלה את בקשותיו, יגיש אותן לאוצר, ורק אז יחשוף אותן.
לפנייה לכתב/ת 
