"לא מאמין למורה". 435 אלף ש' לתלמידה שנפצעה

ב-2003 שברה תלמידה את ידה כשקפצה על מתקן חמור בשיעור ספורט. 14 שנה לאחר מכן קיבל ביהמ"ש את תביעתה ודחה את הגרסה של משרד החינוך

עו"ד שרון רובינשטייןפורסם: 18.11.17 , 08:01

בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהוגשה נגד המדינה על ידי בת 23, שלפני 14 שנה נפצעה בשיעור ספורט כשקפצה על מתקן "חמור". השופט שלמה מיכאל ארדמן דחה את גרסת המדינה וקבע שאינו מאמין למורה שהעבירה את השיעור.

האירוע התרחש ב-2003, כשהתובעת הייתה בת 9. בתביעה שהגישה ב-2012 היא טענה שכשקפצה על המכשיר, החליק מרפק שמאל שלה ונתקע בחריץ שבין שלבי החמור. המורה ניסתה לשחרר את המרפק באמצעות משיכתו בכוח רב, מה שלדבריה הוביל לשבר במרפק, פיזיותרפיה והיעדרות של חודש וחצי מבית הספר. מומחה מטעם בית המשפט העריך שלתובעת נותרה נכות קבועה בשיעור של 10%.

תביעה

מנהלת בי"ס סיפרה שקרים על הורה ותפצה

עו"ד יצחק יונסי

אב לתלמיד מתח בפייסבוק ביקורת על המנהלת, שבתגובה סיפרה שפוטר עקב מעילה. תביעות דיבה הדדיות הסתיימו בחיוב המנהלת ב-25 אלף שקל

מנהלת בי"ס סיפרה שקרים על הורה ותפצה

הצעירה סיפרה שלא הכירה את התרגיל, אולם המורה סירבה להדריך אותה ורק הבטיחה שתסתכל עליה בזמן הביצוע. היא הוסיפה שבזמן התרגיל המורה לא פיקחה עליה אלא עמדה רחוק ושוחחה עם תלמידות אחרות.

אבל המדינה הכחישה את גרסת הצעירה והפנתה בין השאר לכך שהיא לא צילמה את מתקן החמור המדובר. לטענתה, מבחינה מעשית לא ניתן להיתקע בחריץ שבין שלבי החמור. לכתב ההגנה צורף תצהיר של המורה, שבו נטען שהיא דווקא הדריכה את התלמידה, ושידה לא נתקעה במתקן אלא נפגעה לאחר שנחתה על המזרון.

אלא שבבית המשפט חלה תפנית, ובניגוד לתצהיר העידה המורה שאינה זוכרת את האירוע. סתירה זו היא שגרמה לשופט שלמה מיכאל ארדמן להעדיף את גרסת התובעת, לאחר שהשתכנע כי עדות המורה באה לחפות על התנהלותה בזמן האירוע.

"אילו היה אמת בעדותה של המורה בפניי, כי אינה זוכרת את פרטי האירוע, מדוע בחרה שלא לציין זאת בתצהירה... אינני מאמין למורה כי אינה זוכרת את פרטי האירוע, ובמיוחד נוכח עדותה כי זהו המקרה היחיד בכל שנות פעילותה כי תלמידה שלה נפגעה תוך כדי נפילה", כתב בפסק הדין.

הוא ציין שהתובעת הייתה אמינה ועקבית, וקבע כי המדינה התרשלה בהשגחה עליה ובהוצאת מרפקה מארגז הקפיצות בדרך שלא תפגע בה. השופט הצביע על כך שבעוד שהגיוני כי לתובעת אין היום קשר עם בנות אחרות שנכחו באירוע, המדינה יכלה לאתר את פרטיהן אך בחרה לא לעשות זאת.

בנוגע לטענה שלפיה גרסת התובעת אינה אפשרית, השופט הזכיר שהמדינה לא עשתה ניסיון לאתר את הארגז ולבדוק את גודל החריצים שבו.

לאחר שפירט את הנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות האירוע – העיקרי שבהם הוא הפסד השתכרות פוטנציאלי – חייב השופט ארדמן את המדינה לשלם לה פיצויים בסך כ-435 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מסכום הפיצוי.