קוביית זכוכית ברמת השרון: הצצה לבית מעוצב
בית ותיק בסמטה קטנה ברמת השרון תוכנן מחדש מבלי לוותר על הפשטות והחיבור אל הטבע. התוצאה: מינימליסטית ושקטה, מוקפת בגינה פראית שמשקיפה אל חורשת הברושים הסמוכה. צפו בתמונות
המגרש הדו-משפחתי הצנוע יחסית (כ-320 מ"ר) ממוקם בסמטה קטנה ברמת השרון. בעבר, ניצב מעליו בית קטן שנבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת והשקיף לעבר חורשת הברושים הסמוכה. בבסיס התכנון עמד הצורך לייצר בית חדש, שיספק את מירב הפתרונות האדריכליים והטכנולוגיים, ועם זאת יאפשר לשמר את התחושה הקסומה, הפשטות, ההרמוניה והחיבור לטבע.
עוד במדור ביקור בית
- בערוץ נדל"ן
הבית החדש (בעל שתי קומות עיקריות ומרתף, כ-270 מ"ר סך הכל), מציג כלפי חוץ חזיתות נקיות ומאופקות. הוא בנוי משתי "קופסאות": העליונה אטומה, והתחתונה שקופה ואוורירית. משטחי בטון מוחלק מרחפים, מוקפים בצמחיה פראית, מובילים מהרחוב אל עבר קיר הבנוי מפלדת קורטן, בו משולבים גגון ודלת הכניסה לבית. כל אלה מייצרים כניסה חמה ומזמינה.
עם פתיחת הדלת נגלה חלל רציף, אוורירי ומואר, החושף את הגינה הירוקה שמסביב לבית ומשקיף אל עבר הברושים הוותיקים. על מנת לאפשר את תחושת המרחב והפתיחות, קומת הקרקע תוכננה כקוביית זכוכית, משולבת בקירות במקומות הנדרשים עבור הצרכים הפונקציונאליים.
הקונסטרוקציה תוכננה מעמודי פלדה, בעוד פרופילי האלומיניום המינימליסטיים נטמעים כמעט לחלוטין ומאפשרים מבט רציף אל החוץ. הניתוק בין הקירות לתקרה, כמו גם ההמשכיות בחומריות ובמפלסי הריצוף, תורמים אף הם לתחושת המרחב.
הפרגולה, הבנויה מפלדה, נותקה מהבית, מוקמה בסמוך לקיר החומה הניצב ופינתה מקום לעצים המגיעים כמעט עד לקירות השקופים של הבית. השילוב מעצים את החיבור בין הפנים לחוץ ואת תחושת העומק בגינה הקטנה.
קומת הקרקע תוכננה כחלל אחד פתוח (כ-100 מ"ר). חזית הנגרות המינימליסטית במטבח מצניעה מאחוריה באלגנטיות את המערכות הטכניות, המכשירים החשמליים והמזווה, וחושפת כלפי חוץ שתי נישות מברזל מושחר - האחת משרתת את המטבח, והשנייה משמשת כפינת עבודה וכספריה דקורטיבית.
האי המחופה מכל צדדיו בקוריאן, משתלב באופן הרמוני ברצפת העץ ותורם לתחושת ההמשכיות של החלל. פינת האוכל ממוקמת בחלל הכפול הפתוח לגינה. השילוב עם שולחן העץ הייחודי וגופי התאורה משתלשלים מהתקרה הגבוהה מייצרים פינת אוכל חגיגית ונעימה.
מדרגות ברזל שחורות הניצבות מאחורי פינת האוכל משתלבות איתה לכדי קומפוזיציה שלמה ומהודקת. הן מובילות מהמרתף, המכיל חדר משחקים וממ"ד, דרך קומת הקרקע, ומטפסות אל עבר קומת חדרי השינה. מעקה הברזל האטום מסתובב ומלווה את המסדרון הפונה לעבר החלל הכפול.
לאורכו של המסדרון מאורגנים חדרי הילדים, חדר אורחים קטן ויחידת ההורים המשקיפה לעבר צמרות הברושים. על מנת למקד בברושים את מלוא תשומת הלב, יחידת ההורים כולה תוכננה באופן מינימליסטי ובחומריות אחידה ושקטה.
חדרי הרחצה חופו במרבלייט לבן ומינימליסטי בשילוב קוריאן, ורוצפו בפסיפס אבן המשתלב באופן הרמוני עם רצפת העץ. שני חדרי הרחצה גובלים בבית השכן, ולכן תקרתם הוגבהה, והם מתאווררים אל החוץ באמצעות חלונות חשמליים הפונים אל מעל תקרת קומת החדרים.
תכנון הבית כולו שומר על שפה אדריכלית פשוטה וקוהרנטית - הוא בנוי בבסיסו ממסות פשוטות, אורטוגונליות, שקטות, בגוונים בהירים, כאשר קווים שחורים עדינים מהווים את החיבורים והניתוקים בין המסות השונות, ומשמשים בין היתר לקונסטרוקציה, תאורה ומיזוג.
השקט הויזואלי מפנה את הבמה לאלמנטים ייחודיים המתוכננים גם הם באופן מדויק ומתומצת, המבטא את מהות החומר ומעצים את נוכחותו - החל מקיר הקורטן, דרך המדרגות, הפרגולה, מדפי הברזל והאי המחופה בקוריאן, ועד לפריטי הנגרות, הריהוט, התאורה והדקורציה. חלקם תוכננו תוך שיתוף פעולה פורה בין משרד האדריכלים לאומנים ומעצבים ישראלים. כל אחד מהם עומד בפני עצמו, וכולם מצטרפים לקומפוזיציה מדויקת ומהודקת.
בניגוד לסגנון המינימליסטי והשקט בו תוכנן הבית עצמו, הגינה המקיפה אותו מתוכננת כגינה פראית, ייצרית, מלאה בהתרחשויות. אנחנו כאדריכלים מארגנים אל החלל ומפנים את הזרקור, אך בסופו של דבר הטבע הוא שמשלים את התמונה, מרגיע, מרגש, מפתיע, הוא זה שמאפשר לקסם להתרחש.
הכותבת היא מדנה כהן וישקין אדריכלים
לפנייה לכתב/ת 
