אתם לא יודעים כלום על היהודים האמריקנים
הם תורמים מיליונים, מגיעים באלפים לשרת בצה"ל, מביעים נאמנות לשתי מדינות - ומחזיקים בעמדות מפתח בכול זירה בארה"ב. יהדות אמריקה עדיין מתעניינת בישראל, אבל הישראלים לא יודעים עליה דבר, ומדברים מתוך בורות ועוינות. שירה רודרמן מתחננת: אם לא נתעורר, נפסיד הכול
אחרי שוך הסערה שחוללו דבריה של סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, על הפערים בין ישראלים ליהודים אמריקנים - ברור לכול כי בשלה העת לשינוי ותיקון עמוק. אין הכוונה לוועדה נוספת שמסקנותיה ייגנזו, אלא לעבודה מערכתית עמוקה של כולם: הממשלה, החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל ובארצות הברית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מהשיח הציבורי עולה תמונה קשה של התהום הנפערת בין ישראל ליהדות ארצות הברית, והמסקנה בצורך בצמצום פערי הידע ביננו. למרות האתגרים המיוחדים שאיתם מתמודדת מדינת ישראל, הרי שיהודי ארצות הברית לומדים עליה, מתעניינים בישראל ועוסקים בה.
קראו עוד בנושא בערוץ היהדות:
- "מתנכרים לישראל": המשבר היהודי החמור ביותר
- תסמונת חוטובלי: הישראלים שמרחיקים את יהודי ארה"ב/
אטילה שומפלבי
מן הצד השני אנחנו, הישראלים, במקום שונה מאוד. אנחנו לא לומדים על יהדות ארצות הברית ורבים מאיתנו לא נפגשו מעולם עם יהודים אמריקנים פנים מול פנים. תוכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך לא כוללת בתוכה את ההיסטוריה של ההגירה היהודית לארצות הברית, היא לא מספרת את סיפור ההצלחה הכבירה של הקהילה הזו והשפעתה על החברה האמריקנית, על ישראל ועל העולם כולו. היא לא עוסקת באתגרים ובשינויים שעוברים עליהם כחברה.
חוסר היידע הזה בלט מאוד מתוך דבריה של סגנית השר. מבלי להיכנס לשאלות העיתוי והסגנון, דבריה של חוטובלי לא היו שגויים, אך נאמרו ללא הקשר וחטאו לתמונה הכללית.
הכי מעורבים שיש
יהודי ארצות הברית מהווים כשני אחוזים בלבד מהאוכלוסייה הכללית, אך תרומתם לחברה האמריקנית עולה לאין שיעור על סך שיעורם באוכלוסייה. הם פטריוטים לשתי המדינות שלהם: ארצות הברית וישראל גם יחד, ורובם המכריע אינו רואה בכך סתירה.
חשוב להבין כי צבא ארצות הברית איננו "צבא העם", אלא צבא של שכירים שבאופן טבעי מושך את השכבות החלשות יותר שהשירות משתלם להם כלכלית, ולא את היהודים הנחשבים כאליטה. יחד עם זאת, בזמני חירום ומשבר, היהודים ממלאים את חלקם במשימה אף יותר משיעורים באוכלוסייה: במלחמת העולם השנייה התגייסו מעל ל-600 אלף יהודים לצבא ארצות הברית, ורבים מן הנופלים בבתי הקברות בארצות הברית הם יהודים. גם היום מפקד חיל האוויר של צבא ארצות הברית הוא יהודי.
גם חלקם של יהודי ארה"ב בשירות הציבורי, כולל בתחום הביטחון הלאומי, גבוה משיעורים באוכלוסייה. ישנם היום שישה שופטי בית משפט עליון יהודים מכהנים בארצות הברית. יהדות זו מובילה בהיקף התרומות והפילנתרופיה הפרטית, כולל התמיכה בשתי מפלגות השלטון. 50% מהתרומות למפלגה הדמוקרטית ו-25% מהתרומות למפלגה הרפובליקנית מגיעים מתורמים יהודים.
בשנת 2006 העביר נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש, החלטה בקונגרס המייחדת את חודש מאי כחודש מורשת יהדות ארצות הברית, לציון תרומתה לחברה האמריקנית ולאנושות כולה.
מי שמע על וולף שרף וג'ייק טוקר
בכול הנוגע למעורבותם של יהודי ארצות הברית בצה"ל, חשוב גם כאן להבין את התמונה הכוללת. הם התגייסו להילחם לצד החלוצים והעולים במלחמות ישראל לאורך ההיסטוריה של היישוב היהודי. עוד בקרב על תל חי נהרגו שני יהודים אמריקנים: וולף שרף וג'ייק טוקר, ששמם אינו ידוע לרב הישראלים.
עם קום המדינה הוקמה יחידת מתנדבים יהודים מהתפוצות, שהורכבה מ-3,000 מתנדבים - שליש מהם אמריקנים. 90% מהם התגייסו לשירות קרבי והצטרפו לעוד 200 יהודים אמריקנים שכבר הגיעו לישראל להילחם על עצמאותה.
במשך 70 שנה קלטה ישראל אלפי מתנדבים יהודים אמריקנים שהגיעו לשרת בצה"ל. ארגון "נפש בנפש", לדוגמה, סייע לכ-6,000 חיילים יהודים אמריקנים לעלות לצה"ל משנת 2002. מחזור הגיוס של אוגוסט האחרון כלל 68 מתנדבים יהודים מארה"ב שהתגייסו במסגרת פרויקט "עולים לצה"ל".
כך שבכול הנוגע לתמיכתה של יהדות ארה"ב בצה"ל, אין ספק כי מדובר באחד ממפעלי הפילנתרופיה המרשימים ביותר שידעה מדינת ישראל. רק בעשור האחרון גייס הארגון היהודי אמריקני FIDF (ידידי צה"ל בארה"ב) מעל 400 מיליון דולר שהועברו לטובת מלגות קיום, מלגות לימודים, טיפול, שיקום ורווחה לחיילים בודדים ומעוטי יכולת ועוד.
שכול ישראלי יידע מי היו סאלד ושטראוס
לחוסר היידע וחוסר ההיכרות של הישראלים עם יהדות ארצות הברית יש תג מחיר לא פשוט. אם בעבר היינו יכולים לומר שלישראלים לא אכפת מיהודי התפוצות, היום אנחנו חווים עוינות וניכור מדאיגים מאוד. את הניכור, העוינות והבורות נוכל לנצח רק באמצעות שינוי מערכתי עמוק.
למידה על יהודי התפוצות היא חלק מרכזי מההיסטוריה, ההווה והעתיד שלנו - וחייב להיות לה מקום בתוכנית הלימודים של משרד החינוך. שר החינוך, נפתלי בנט, הוא גם שר התפוצות ויש לו הזדמנות פז להוביל מהלך מערכתי ולהכניס את לימודי העם היהודי לסילבוס בכל בתי הספר בישראל.
ראוי שכול ישראלי שנכנס בשערי בתי החולים "הדסה" ידע מי הייתה הנרייטה סאלד ומי היו נשות הדסה; שכול ישראלי שגר בנתניה ידע מי היה נתן שטראוס; שכול ישראלי שעלה מאתיופיה ומברית המועצות ידע שפרויקט העלייה והקליטה שלו הוא פרויקט משותף של ישראל ויהדות ארצות הברית; שכול ישראלי שמביע דעה על מתווה הכותל ילמד על התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית, והשותפות שלהן במפעל הציוני.
חיוני שכול ישראלי ידע מיהם הארגונים היהודיים שנמצאים בחזית המאבק בתנועת החרם בארצות הברית; שכול ישראלי ייפגש לפחות פעם אחת בחייו עם יהודי שאיננו מתגורר בישראל.
רק אם נצליח להוביל שינוי מערכתי באופן שבו הציבור הישראלי לומד ומכיר את יהדות התפוצות, נוכל לגדל דור חדש של צעירים ישראלים שלא יהיו יסכינו עם העובדה שאחיהם לא מרגישים בבית בישראל. אנחנו חייבים לגדל כאן דור שיבין לעומק את ההשלכות של הקרע משני צידי האוקיינוס; דור שישמיע קול צעקה מול התבטאויות עוינות בשני הצדדים; דור שמרגיש אחריות, ערבות ומחויבות כלפי העם היהודי באופן העמוק ביותר; דור שיוכל לעשות תיקון ולאחות את הקרע שהדור שלפניו יצר.
- שירה רודרמן היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן העוסקת בחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית.
לפנייה לכתב/ת 
