הקול היהודי: כך הפכו היהודים לגורם משפיע בבחירות לנשיאות
50% מכספי התרומות למפלגה הדמוקרטית מגיעים מיהודים, ו-25% מהתרומות לרפובליקנים. עשרה מחברי הסנאט הם יהודים, ושלושה משופטי בית המשפט העליון. ועדיין, היהודים מהווים רק 2% מסך האוכלוסייה האמריקנית. איך הפכו למשפיעים כל כך - ומדוע יצביעו רובם לקלינטון, אבל הדתיים יילכו עם טראמפ?
יהדות ארה"ב מהווה כ-2% בלבד מציבור הבוחרים האמריקני. גם אם כל הקהילה היהודית תצביע כאיש אחד (וזה לא יקרה), אין כל אפשרות שהיא תוכל להטות באופן כלשהו את הבחירות לטובת מועמד זה או אחר. ובכל זאת, "הקול היהודי" הוא מונח שמלווה את מערכות הבחירות בארה"ב לאורך שנים, וכנראה שמעולם לא נעשו כל כך הרבה מאמצים לזכות בתמיכה של קהילה כה קטנה.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
התשובה הבסיסית ביותר לשאלה מדוע מנסים המועמדים לנשיאות לחזר אחר הקול היהודי, היא ש-Jews is news - תמיד מעניין לדעת במי תומכת הקהילה היהודית, ומהם הלכי הרוח שלה. אבל מבט מעמיק יותר מראה מספר סיבות מבוססות יותר לחיזור הבלתי נפסק אחר היהודים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- לא נוח: הבן אנס את אביו, הנכד נענש/ רוחמה וייס
- חב"ד נגד האלוקיסטיות: "כת פורקת עול"
- משרד הדתות: הרבנים זקנים? גם פרס תפקד עד יומו האחרון
מחקר שערך פרופ' גיל טרוי, ופורסם במסגרת תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב באוניברסיטת חיפה, מעלה מספר סיבות שעשויות להסביר את נאומי "האחדות" של טראמפ עם ישראל - וההופעות החמות של קלינטון כלפי ירושלים.
"היהודים האמריקאים הם עשירים גדולים יחסית, הם נדבנים גדולים ומחויבים מאוד פוליטית", קובע פרופ' טרוי, מומחה להיסטוריה נשיאותית של ארה"ב ומרצה להיסטוריה באוניברסיטת מק’גיל, מונטריאול. "ההערכות הן, כי התרומה היהודית במרוץ הנוכחי לנשיאות היוותה 50% מסך כספי התרומות למפלגה הדמוקרטית, וכ-25% מסך התרומות למפלגה הרפובליקנית".
בנוסף, מציין טרוי, במדינות מפתח "מתנדנדות", המסייעות לקבוע את תוצאות הבחירות - יש ריכוז גבוה של יהודים, ומשקלם חשוב יחסית. גם העובדה שאחוז ההצבעה הכללי בארה"ב בקושי עובר את ה-50%, ואילו בקרב הקהילה היהודית הוא מגיע ל-85%, מחזקת את חשיבותו של הקול היהודי.
סיבה נוספת היא שכמו בהוליווד, גם בנוף הפוליטי האמריקאי אפשר למצוא לא מעט יהודים בעמדות מפתח. מעבר לחלקם של יהודים בצוותים של המועמדים לנשיאות, יש גם 10 סנטורים יהודים, 19 חברי קונגרס ו-3 שופטים בבית המשפט העליון. קשה להתעלם מנוכחות כה גבוהה של חברי הקהילה בעמדות הבכירות, ויש לנוכחות זו אפקט מצטבר ומשמעותי.
עם זאת, פרופ' טרוי טוען כי ברמה המעשית, ולא הפוליטית או התודעתית, היהודים מילאו רק תפקיד שולי ברוב תוצאות הבחירות. לדבריו, "גם עם אחוז הצבעה גבוה של יהודים וריכוז יהודי במדינות מפתח, פשוט אין די יהודים אמריקאים כדי להשפיע על הבחירות באמריקה".
חדשות טובות לקלינטון
מועמדי המפלגה הרפובליקנית יכולים לשאת נאומים חמים באיפא"ק (השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון), לחבק את נתניהו ולהצהיר הצהרות קשות נגד איראן ואויבי ישראל, אבל ביום הבחירות הם כמעט תמיד ינחלו אכזבה. מאז הבחירות בשנת 1928 היו רוב-רובם של היהודים ליברלים מובהקים, וכ-70% הצביעו עבור המפלגה הדמוקרטית.
בסקירה היסטורית ניתן להצביע על הנשיא פרנק רוזוולט – אייקון ליברלי גדול – שהפך למושא הערצתם של יהודי ארה"ב, ושייך אותם למפלגה הדמוקרטית. ואף על פי שהמפלגה הרפובליקנית יותר פרו-ישראלית מבעבר, ואף נתפסת כיותר פרו-ישראלית מהמפלגה הדמוקרטית, ממשיכים היהודים האמריקאים להצביע עבור השמאל שמייצג עבורם מנטליות, אידיאולוגיה וזהות תרבותית.
בהקשר זה מציין פרופ' טרוי כי בפועל נוטים היהודים להצביע עבור ערכים ליברליים, יותר מאשר בעד עמדות פרו-ישראליות. זה אינו מעיד על כך שיהודים אמריקאים אינם פרו-ישראלים. להיפך, הם תופסים את המפלגה הדמוקרטית כנוקטת עמדה פרו-ישראלית איתנה.
"כיום יותר מתמיד יהודים אמריקאים רבים דבקים בליברליות שלהם", קובע טרוי. "הם מאוחדים סביב הפחד שלהם מהאוונגליסטים, מהדונלד-טראמפים למיניהם ומאנשי מסיבת התה. הליברליזם שלהם מוגדר על ידי חופש, שחרור ואוטונומיה".
כל אלו הן חדשות מצוינות להילרי קלינטון. ההיסטוריה הקרובה מלמדת שמעל ל-70% מהיהודים הצביעו עבור אובמה בשתי הקדנציות שלו, למרות החיכוכים הרבים שלו עם הממשל בישראל, וזאת בעיקר בגלל תמיכתו בנישואים חד-מיניים, בהפלות, בביטוח הבריאות ובנושאים נוספים שעל סדר היום הליברלי.
"מפלגה של גויים"
במהלך הפריימריז במפלגה הדמוקרטית, התמודדה קלינטון מול ברני סנדרס, המועמד היהודי הראשון לנשיאות. למרות שייכותו היהודית, נראה היה שסנדרס קרוב לאובמה בדעותיו לגבי ישראל. סנדרס האמין בישראל, אך גם אמר כי "יש לתת דעתנו לצורכי העם הפלסטיני".
לעומתו, שמרה קלינטון כל הדרך על עמדה קלאסית איתנה של תמיכה בישראל – גינתה את החמאס, את הטרור ואת האמביוולנטיות של סנדרס. גם במהלך כהונתה כסנטורית היא התבלטה כאוהדת מושבעת של ישראל. בשורה התחתונה, למרות התואר ההיסטורי "היהודי הראשון ש..." ההערכות הן שקלינטון זכתה בפריימריז בשני-שליש מהקול היהודי.
כעת ניצבת קלינטון מול המגמה הרפובליקנית המתמשכת שבה רפובליקנים מתחרים זה בזה כדי להראות עד כמה הם אוהבים את ישראל. טראמפ אף צוטט כאומר: "אני לא מבין איך זה שאובמה הוכיח חוסר נאמנות מוחלט כלפי ישראל, אך החברים היהודים שלי מגייסים עבורו תרומות".
לשאלה של טראמפ יש תשובה מורכבת שהישראלים לא יאהבו לשמוע: מרבית המצביעים היהודים לא שמים את ישראל בראש סדר העדיפויות שלהם, אלא מעדיפים לדבוק בערכים ליברליים, שלא ניתן למצוא להם מענה בקרב המפלגה הרפובליקנית.
יתרה מכך, המהפכה שהחלה בתקופתו של רייגן - שבה החל הזיהוי המוחלט שלה עם הנוצרים האוונגליסטים - מיתגה את הרפובליקנים "כמפלגה של גויים", ולמרות תמיכתם בישראל, הקבוצה הזאת מחזיקה באג'נדה פנימית שנראית מנוגדת לסדר היום היהודי.
יותר אורתודוכסים - יותר רפובליקנים
אבל גם טראמפ עצמו לא מושך את המצביע היהודי הטיפוסי. לדברי טרוי, אמירותיו השנויות במחלוקת, בצירוף אישיותו והאג'נדה שלו לגבי נושאים פנימיים ובינלאומיים, יצרו חומות תרבותיות ועוררו תיעוב פוליטי כלפיו בקרב הקהילה היהודית הליברלית.
יהודים אמריקנים רבים רואים בו איום ממשי, ולא מהססים להשוותו להיטלר. בין היתר נשמעות טענות כי מועמדותו עוררה רוחות רעות בדמות גורמים גזעניים ואנטישמיים. בכל המהומה הזו נהנית קלינטון מיתרון משמעותי בקרב מצביעים יהודים, והקונצנזוס היהודי השומר אמונים לדמוקרטים, נותר בעינו.
קשה לפלח את ההצבעה בקרב היהודים עצמם, מכיוון שקבוצת המחקר היא די קטנה. עם זאת, מחקרי עבר הראו כי בעוד החלוקה של היהודים היא 70% לטובת הדמוקרטים ורק 22% לטובת הרפובליקנים, בקרב היהודים האורתודוכסים המספרים משתנים, והם נוטים יותר למפלגה הרפובליקנית ביחס של 57% לעומת 36% לדמוקרטים. "ניתן לומר בהכללה שככל שהיהודי יותר אורתודכסי, כך הוא נוטה להיות יותר רפובליקני", אומר טרוי.
"לפעמים השאלה היא נגד מי אנחנו"
אם תשאלו ישראלים מה משקפת היהדות בעיניהם, התשובה תהיה שמרנות. אבל בארה"ב התשובה הפוכה. פרופ' טרוי מסביר, כי הדבר נובע מהבדלים עמוקים בין הקהילות: "ההיסטוריה של יהודי ישראל לא דומה לזה של ארה"ב. בעוד שבישראל המסורת היא דבר שנוכח בחיי היום-יום, וגם לרבנות ולאורתודוכסיה יש תפקיד בדרך שבה נתפסת היהדות - בארה"ב היהדות היא הזכות להיות חופשי, ולממש באופן וולנטרי לחלוטין סממנים של דת או מסורת".
לדבריו, "היהודים בארה"ב שמחים להיות חופשיים. זה חלום יהודי עתיק להיות כמו כולם, אזרחי העולם הגדול. זה לא מקביל למה שרואים בישראל, או לאתגרים שבפניהם ניצבים היהודים בארץ. הערכים הליברליים וההצבעה לדמוקרטים משקפת את הלך הרוח של יהדות ארה"ב".
האם יש סיכוי למועמד רפובליקני כלשהו, אולי בעתיד, להתיר את הקשר היהודי-ליברלי?
"מאז הניצחון של רייגן ב-1980 אומרים שהגיע הזמן שהיהודים יעברו לרפובליקנים, וזה לא קורה. נכון שיש קול יהודי בימין, אבל מאז שנת 2000 רואים שדווקא הליברלים גדלים. התפיסה השלטת היא שהליברליות והיהדות הם אותו דבר.
"תמיד חושבים בעד מי אנחנו, אבל לפעמים השאלה היא נגד מי אנחנו. היהודים הגיעו לארה"ב בתחילת המאה שעברה, ומאז הם חופשיים, והם מפחדים מהימין הנוצרי ומהאג'נדה שלהם להחזיר את ארה"ב לשנות ה-50. יותר ממרבית האוכלוסייה רואה ערך עליון ביכולת להיות חופשיים בחיים שלהם, ועל זה הימין מאיים".
על פי הערכות ישנם כמה מאות-אלפי ישראלים שמחזיקים גם באזרחות אמריקאית, וזכאים להצביע. האם יש דבר כזה "הקול הישראלי"?
"אני חושב שמתחילים לראות דבר כזה. מנסים לבנות זהות ישראלית-אמריקאית, כאשר די ברור שבמקרה הזה הפרו-ישראליות משחקת תפקיד מרכזי, והיא הערך החשוב ביותר בזמן ההצבעה. משהו בעירוב שבין שמרנות לחילוניות מדבר יותר אל הקבוצה הזו".
בהקשר זה מציין ג'יי רודרמן, נשיא קרן משפחת רודרמן, הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות ארה"ב, כי "בעוד שישראל היא לא הנושא המרכזי עבור המצביעים היהודים, זה נותר נושא חשוב. מרבית הבוחרים היהודים רוצים לבחור נשיא שיתמוך במדינה היהודית. מכיוון שארה"ב היא בת הברית הגדולה ביותר של ישראל, חשוב שהישראלים יעקבו ויבינו טוב יותר את הפוליטיקה האמריקאית, ואת השפעתה עליהם".
לפנייה לכתב/ת 
