יזמית איחרה במסירת דירה – והאשימה את המזכירה

"דר נופרים" טענה שעובדת שלה טעתה בתאריך המסירה בחוזה, והיא לא חייבת לפצות את הרוכשת. אבל בביהמ"ש נקבע שהיא תשלם 100 אלף ש'

עו"ד עירן שושניפורסם: 03.12.17 , 23:00

בית משפט השלום בקריות חייב לאחרונה את יזמית הבנייה "דר נופרים" לשלם כ-100 אלף שקל בגין איחור של שמונה חודשים במסירת דירה בקריית אתא. השופט מוחמד עלי דחה את גרסתה שלפיה נפלה טעות סופר בתאריך המסירה שצוין בהסכם המכירה.

הרוכשת, חברת "יעקב בוזגלו ויוחאי", חתמה ביולי 2013 על חוזה לרכישת שתי דירות מהיזמית, שבנתה באותה תקופה בניין בשכונת "בית וגן". הדירות נרכשו לצורך השקעה, ותאריך מסירתן נקבע לסוף אוקטובר 2014. אולם בפועל הדירות נמסרו באיחור של כשמונה חודשים.

תביעה

קבלן מסר בית עם ליקויים – וישלם 68 אלף ש'

עו"ד אברהם שלו

בני זוג שבנו בית בקיבוץ מגידו התריעו בפני חברת "דקל אחר בינוי והשקעות" על כשלים, אך היא לא תיקנה אותם. המחלוקת הגיעה לביהמ"ש

קבלן מסר בית עם ליקויים – וישלם 68 אלף ש'

בתביעה שהגישה הרוכשת היא עמדה על זכותה לקבלת פיצוי בגובה פי 1.5 מדמי השכירות הראויים שהייתה מקבלת לאורך התקופה בעבור כל דירה, בהתאם לחוק המכר. לפי חוות דעת מומחה מטעמה, דמי השכירות לכל דירה עומדים על 4,000 שקל בחודש, כך שמגיעים לה 104 אלף שקל.

טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת הייתה שהמזכירה שלה העתיקה בטעות את תאריך מסירת הדירה מחוזים של רוכשים אחרים, שדירותיהם נמצאות במבנה אחר, ומדובר בטעות סופר. היא הוסיפה שלא ייתכן שהסכימה על תאריך מסירה כה קרוב למועד החתימה, שעה שהמבנה כלל לא החל להיבנות.

הרוכשת התעקשה שמועד המסירה שנקבע היה "פרי הסכמה מפורשת", ולא תוצר של טעות. ואכן, הקרקע תחת טענת ההגנה של היזמית נשמטה מכמה סיבות, בהן חוזה של רוכשת נוספת באותו מבנה, שגם בו תאריך המסירה היה לכאורה "לא הגיוני" – רק שישה חודשים אחרי התאריך בחוזה של התובעת.

טענות סותרות ולא הגיוניות

בהתחשב בכך, ומאחר שלמעט נתונים יבשים הנתבעת לא הגישה מסמכים או ראיות שיוכלו לחזק את גרסתה, השופט מוחמד עלי לא השתכנע שתאריך המסירה שהוסכם הוא בעצם טעות הקלדה.

היזמית, שרצתה לצמצם את נזקיה, טענה שבעצם התובעת עיכבה את המסירה כי סירבה לקבל את אחת הדירות, ככל הנראה משום שלא הצליחה למצוא שוכרים. אך גם הטענה הזו נדחתה בידי השופט, שהסביר כי היא אינה מתיישבת עם גרסתה הראשונה – שלפיה כלל לא היה עיכוב במסירה אלא טעות בציון התאריך.

מלבד זאת, השופט עלי הדגיש שהיזמית לא הציגה כל תיעוד, אף לא בפרוטוקול מסירת הדירה, שלפיו היא פנתה לרוכשת לקבל את הדירה לפני תאריך המסירה והיא סירבה.

נוכח הכרעה זו התקבלה חוות הדעת מטעם הרוכשת ונפסק לה פיצוי של כ-100 אלף שקל בגין האיחור במסירה ועוד 15 אלף שקל עבור הוצאות ושכר טרחת עו"ד.