למה אני חוקרת גישות חדשות בבריאות הנפש?

לאחר שילדתי את בתי הראשונה, מצאתי עצמי בצומת דרכים בחיי - האם להמשיך בנתיב המקצועי המתבקש כפסיכולוגית קלינית מומחית או לעשות משהו נוסף מחוץ לחדר הקליניקה, שישפיע גם על העולם הרחב. אני בת למשפחה שמכירה את נושא בריאות הנפש מקרוב וגם את האתגר החברתי של מחסום הסטיגמה. לכן בער בי הדחף לתרום לשינוי בגישה לאנשים עם הפרעות פסיכיאטריות.

האמנתי שאם מתייחסים לאדם עם הפרעה פסיכיאטרית קודם כל כאדם ולא כאל סימפטום, ניתן להגיע במקרים רבים להחלמה וחיים מלאים בקהילה לצד ההתמודדות עם המחלה.

עוד ב"חוקרים פרטיים" בערוץ הלימודים:

"חוקרים פרטיים": החלופה המדעית לתרומת איברים

החוקר שבודק: האם העיתונות מתה?

לחקור את יפן: מסע לארץ השמש העולה

פריזבי עם אלקטרונים והקשר לסמארטפונים שלנו

מידה כנגד מידע: למה אני שוקלת חלבונים?

למה בחרתי לטפל בעזרת יצירות ספרותיות?

"חוקרים פרטיים": חלבונים מקולקלים ותולעים זקנות

יצאתי לפוסט דוקטורט באוניברסיטת בוסטון, שבה נוסד המרכז לשיקום פסיכיאטרי והחלמה תוך שיתוף פעולה של אנשי מקצוע, בני משפחה ואנשים המתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות. שם קיבלתי השראה רבה כאשר פגשתי בעמיתים (peer providers) - אנשים המאובחנים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה אשר עובדים במתן עזרה לאחרים המתמודדים עם הפרעה פסיכיאטרית.

ד"ר גליה מורן

אנשים אלו תומכים בתהליכי ההחלמה האישית מתוך התבססות על ידע מניסיונם. העמיתים מהווים מודל חיקוי ומאפשרים שיח פתוח הדדי בגובה עיניים, והאווירה מכבדת ללא תחושות ההזנחה והסטיגמה שמלווים מוסדות פסיכיאטרים רבים. בתמונה שבחרתי להציג כאן רואים דמויות פליימוביל אוחזות ידיים יחדיו מעלה, דבר שמסמל את ההדדיות והתקווה שגלומה בקשר בין עמיתים. כהשראה ממודל זה התפתחו כיום מכללות החלמה recovery colleges ברחבי העולם ובמיוחד באנגליה בה פועלות למעלה מ-70 מכללות, ובאוסטרליה בה פועלות כ-40 מכללות בהן ניתנים קורסים למתמודדים עם הפרעות נפשיות על ידי עמיתים נותני שירות בנושאים הקשורים להחלמה.

בישראל קיימים ניצנים לפיתוח שירות עמיתים כבר כיום בבתי החולים הפסיכיאטרים, למשל בבית החולים מזור בעכו ובמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. אך חסרים שירותי עמיתים שיתמכו באנשים אלו גם במסגרת חייהם היומיומיים מחוץ למוסדות הפסיכיאטריים.

לכן, אני נרגשת מכך שבקרוב מאוד אתחיל בפרויקט בינלאומי עם שבע מדינות מאירופה, אפריקה ואסיה, כדי לפתח וליישם שירות עמיתים בקהילה. פיתוח התערבות העמיתים מתוכננת לתת שירות למתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות, לחשוף אנשי מקצוע לערך שטמון בידע מניסיון, ולהשלים ולשפר את השירותים הקיימים המבוססים בעיקר על ידע קליני. במחקר בינלאומי זה תהיה לנו הזדמנות לדון עם עמיתים ואנשי מקצוע ממדינות שונות על דרכים לשילוב עמיתים בתוך שירותי בריאות נפש, ולפתח את התחום באמצעות תשתית אינטרנטית בינלאומית של עמיתים.

יחד עם הסטודנטים שלי אני מנסה להבין ולקדם תהליכי החלמה אישית ולסייע לאנשים להגיע לחיים בעלי משמעות ותפקוד בקהילה. מפני שבעיית הסטיגמה העמוקה בהקשר להפרעות נפשיות מהווה אתגר חברתי ממעלה ראשונה, אני משתמשת בגישות ומושגים מפסיכולוגיה חיובית. המחקרים שלי עוסקים בכל הרמות: באדם, בשירותי השיקום, ובהבנה של המערכת כולה. מאז אותה החלטה להשפיע על העולם ולא להישאר בתוך הקליניקה, נולדו לי עוד שתי בנות. וגם היום, למרות כל השנים שעברו, אני מרגישה זכות לעסוק עשייה האקדמית והפרקטית שבה בחרתי.

ד"ר גליה מורן, ראש המגמה לבריאות הנפש, המחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון.