כך השתנתה מפת התכנון של ישראל ב-2017
רגע לפני שמתחילים את 2018, החלטנו לסכם את השנה שמסתיימת עם עשרות אלפי יחידות דיור שאושרו לבנייה במוסדות התכנון. היכן ייבנו השכונות החדשות? כמה מהן מתוכננות במרכז הארץ? מתי הבנייה צפויה לצאת לדרך והאם הקמת התשתיות תדביק את הקצב של הבנייה, או שעומסי הפקקים רק ילכו ויגדלו? צפו בדיון באולפן
שנת 2017 מסתיימת עם עשרות אלפי יחידות דיור שאושרו לבנייה בכל רחבי הארץ, באופן שצפוי לשנות את מפת התכנון של ישראל. רגע לפני השנה החדשה בדקנו היכן ייבנו השכונות החדשות, מתי הבנייה צפויה לצאת לדרך והאם הקמת התשתיות תדביק את הקצב של הבנייה , או שעומסי הפקקים רק ילכו ויגדלו.
עשרות אלפי יחידות דיור במרכז הארץ
כמות יחידות הדיור שאושרו השנה לבנייה עומדת על לפחות 115 אלף דירות, כ-9% מעל היעד הממשלתי, שעמד על 105 אלף. כך לפי נתוני מינהל התכנון. התוכניות המשמעותיות במרכז הארץ כוללות בין השאר כ-3,355 יחידות דיור בדרום תל אביב (כ-1,580 במכבי יפו וכ-1,780 בשכונת נווה עופר) וכ-4,150 בשני מתחמים בתל השומר ברמת גן.
בנוסף אושרו 3,200 יחידות דיור במתחם ההסתדרות בגבעתיים, כ-1,300 יחידות דיור בשכונת צומת סביון בקריית אונו וכ-2,470 יחידות דיור ברמת השרון (כ-1,500 בתוכנית במסגרת תמ"א 38 לעיר וכ-690 במסגרת פינוי בינוי במתחם אילת).
לכתבות נוספות בערוץ נדל"ן :
דבר המומחים: מה צפוי ב-2018 בשוק הנדל"ן?
כץ על בעיית הפקקים: "נעשה תשתיות תוך כדי תנועה"
גם ב-2017: פועלי הבניין צונחים אל מותם, ואין מי שנותן את הדין
גם בצפון ודרום הארץ יש תוכניות בינוי משמעותיות, בהן כ-8,700 דירות בשלושה מתחמים באשקלון, כ-8,400 במתחם אחד במזרח עכו, כ-4,300 בשתי שכונות חדשות בדימונה (כ-1,600 דירות במתחם כיתן לשעבר וכ-2,700 בשכונה נוספת בצפון מזרח העיר), וכן כ-2,000 בשכונה בטבריה.
מדובר שאושרו באופן סופי ופורסמו ברשומות, חלקן אושרו בוועדות של מינהל התכנון וחלקן בוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), שהוקמה במטרה לזרז את הליכי הבנייה.
אך אין אלו התוכניות היחידות בקנה. הסכמי הגג שנחתמו בשורה של ערים ותוכניות מתאר שאושרו ברשויות רבות, מייעדים בעתיד הקמת מאות אלפי יחידות דיור ברשויות מקומיות בכל רחבי הארץ. כך לדוגמה, בשטח צריפין אישרו לאחרונה כ-3,000 דירות בשכונה שתקום בבאר יעקב, ובכך הושלם תכנון של כ-17 אלף יחידות דיור בסך הכל בשטח המחנה המתפנה.
בראיון לאולפן ynet סיפרה יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, שירה ברנד, כי המינהל מגויס לעמוד ביעדים שקבעה התוכנית האסטרטגית לדיור שאושרה בממשלה, שקבעה יעד של 1.5 מיליון יחידות דיור בנויות עד 2040. "זו כבר שנה שלישית שאנחנו עוברים את היעד הממשלתי", אמרה.
"על המדף יש הרבה תוכניות. אנחנו מספקים תכנון, אחר כך צריך להגיע שלב הביצוע, שגם אותו צריך להאיץ", הוסיפה. "אנחנו מספקים את המלאי התכנוני ופה נתנו הרבה מאוד תוצאות למדינת ישראל".
חשש: התשתיות לא ידביקו את קצב הבנייה
אל מול הבשורות בשחרור הפקק התכנוני, קמה מחאת תושבי ערים ואף ראשי ערים, הקובלים כי נגד היעדר פתרונות תשתית ושטחי ציבור, שיאפשרו לקלוט כראוי כמות כה מאסיבית של דיירים חדשים. ב"מטה המאבק לדיור שפוי", שמונה תושבים מכ-40 ערים, דורשים לספק פתרונות מראש, בטרם תחל הבנייה.
ברנד ציינה כי הבנייה כוללות פתרונות לשטחי הציבור הנדרשים ופתרונות של תחבורה ציבורית והסעת המונים, אבל לא בטוח שהביצוע שלהן ידביק את קצב הבנייה. "אנחנו נותנים תכנון הוליסטי מקיף, שמתייחס לכל הדברים, גם מבני הציבור, גם תשתיות תחבורתיות וגם חשמל, מים וביוב", אמרה.
"נכון שהביצוע לא תמיד מדביק את קצב התכנון, אבל אנחנו בהחלט נותנים לכך תשומת לב מירבית", הוסיפה. "אם נחכה שייבנו בטור אז באמת נחכה הרבה זמן. נכון, יש תקופה קצת יותר קשה, אבל אם נעבוד במקביל נקצר את פרק הזמן".
"ראשי עיר לא יוציאו היתרי בנייה"
חבר מטה המאבק וחבר מועצת העיר קריית אונו, איציק ציזר, הדגים באולפן ynet כי בניית התשתיות לא מדביקה את קצב בניית הדירות כבר היום. "קריית אונו הולכת להכפיל את עצמה מ-40 ל-80 אלף תושבים", אמר. "על רחוב אחד, של שני קילומטר, הולכים לקום עשרה פרוייקטים של התחדשות עירונית עם 3,500 דירות נוספות - ללא תוכנית מתאר, תוכנית תשתית ותוכנית מוסדות חינוך.
"ריצת האמוק הזאת לבנות ולבנות היא אולי נכונה כדי לבנות יחידות דיור לצעירים ולילדים שלנו, אבל היא לא מתוכננת, לא מושכלת ולא הגיונית", הוסיף. "אם יתכננו כמו שצריך אז יהיה אפשר לבנות ויהיה אפשר להוזיל את הדיור. בינתיים זו רק הצהרה פוליטית שרוצים עוד ועוד דירות, ובשטח למטה, התושבים שגרים ליד המתחמים המדוברים סובלים. איכות החיים שלהם יורדת, הם מקבלים בניינים מול הפנים שלהם, תחבורה, צפיפות ורעש".
אחת התשתיות המשמעותיות החסרות בתוכניות הם פתרונות תחבורה, בעיקר לכבישים במרכז הארץ, הפקוקים כבר היום. סגן נשיא התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים לשעבר), אשר גרין, מזהיר מפני מצב נוסף, שבו בתים יעמדו גמורים בלי תשתית. במצב כזה, הם לא יקבלו טפסי אכלוס והדיירים לא יוכלו להכנס אליהם. "לא ייתכן שיבצעו קודם מגורים ואז יתחילו לתכנן את התשתיות", אמר ל-ynet.
"היום נותנים לתוכניות תוקף בלי שיש פתרונות, כי ברוב הרשויות אין כיום תוכניות אב לתחבורה", הוסיף. "אם לרשויות לא יהיו פתרונות, הם לא יתנו היתרי בנייה. כלומר במקומות שיוציאו היתרי בנייה תהיה קטסטרופה, ואילו ראשי עיר שיחשבו שלא יצליחו לעמוד בזה פשוט לא יוציאו היתרי בנייה, אז לא יקרה כלום".
הידברות ראשונה בין נציגי מטה המאבק לראש מטה הדיור
בתוך כך, ל-ynet נודע כי ביום חמישי האחרון התקיימה פגישה ראשונה בין נציגי מטה המאבק לדיור שפוי לאביגדור יצחקי, במסגרתה הצליחו להגיע להסכמות. אלו כללו בדיקת שלושה מקרי בוחן של תכנון לקוי וכן הקמת מטה לאומי לתשתיות ותחבורה, להקצאת תקציבים לתחבורה.
מטה המאבק מונה כיום תושבי כ-40 ערים. במהלך הפגישה, יצחקי הסביר את סדרי העדיפות שלו ותפישת עולמו, לפיה "חייבים לבנות במקביל לתכנון ובניית התשתיות".
קובי חנוך, חבר מטה המאבק ותושב הוד השרון, מסר כי הפגישה התנהלה באווירה טובה. "אנו הדגשנו את הנזקים שנגרמים מבנייה מאסיבית ללא תכנון הולם והצורך בתכנון כולל של שכונות שוקקות חיים ולא רק 'יחידות דיור', תוך הליך של שקיפות ושיתוף ציבור אמיתי", סיפר.
