3.5 מיליון שקל למשפחת פועל שנהרג בעבודה

מפולת עפר בבור תשתית באום אל פחם גרמה למותו של בן 33. בית המשפט קבע שהעירייה, המעסיקה וחברת "בזק" יפצו את אשתו ואת ילדיו

עו"ד ערן אבנוןפורסם: 16.01.18 , 07:13

הותר לפרסום: בית משפט השלום בנצרת קיבל בקיץ האחרון תביעת פיצויים של בני משפחה של פועל שנהרג לפני כעשור בקריסת בור תשתית באום אל פחם. העירייה, המעסיקה "חשמל תקשורת ש.א.א." ו"בזק" חויבו לשלם לאשתו וילדיו כ-2.2 מיליון שקל, ולהחזיר לביטוח לאומי כ-1.3 מיליון שקל ששולמו כקצבאות למשפחה. כל זאת אף שבפסק הדין נקבע כי "סיבת קריסת הבור, למרבה הצער, לא התבררה".

ההרוג – עובד של "ש.א.א" שהיה אז בן 33 – ביצע ב-2007 עבודות תשתית בבור בעומק של כ-2.8 מטרים כשבשלב מסוים התרחשה מפולת סלעים ועפר. דפנות הבור קרסו והטיחו אותו על צינור בטון. הוא נפגע באורח אנוש, וכעבור זמן קצר קבעו אנשי ניידת טיפול נמרץ את מותו. כמה גורמים היו מעורבים במקרה. מזמינת העבודה עיריית אום אל פאחם, חברת בזק שהייתה "הקבלן הראשי" וחברת "ש.א.א" שהייתה קבלן המשנה. בנוסף, הייתה מעורבת גם חברה בשם "עסלי", שחפרה את הבור בעזרת מחפרון.

תביעה

558 אלף שקל ליורשי עובד זר שנהרג בתאונה

עו"ד ורד פרי

אזרח תאילנד שעבד בישראל נדרס למוות על ידי שתי מכוניות. ביהמ"ש חישב את הפסד השכר העתידי והורה לחברות הביטוח לשלם את הפיצוי

558 אלף שקל ליורשי עובד זר שנהרג בתאונה

ב-2011 הגישו האלמנה ושני ילדיה תביעה לפיצויים נגד כל הגורמים המעורבים. הם טענו שהתאונה הייתה תוצאה של התרשלות המעסיקה (ש.א.א), המתבטאת בכך שדפנות הבור לא היו מחוזקות כראוי ולא עמדו בכללי הבטיחות של סביבת עבודה מסוכנת. לדבריהם ש.א.א. לא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה ולא סיפקה למנוח אמצעי מיגון מתאימים.

טענות דומות בדבר התרשלות וחוסר זהירות העלו התובעים גם כלפי הנתבעים הנוספים – בזק, העירייה ו"עסלי". מנגד, כל נתבעת הטילה את האחריות על האחרת, וטענה שאינה נושאת באחריות, וכי לא יכלה למנוע את התאונה או את תוצאותיה.

בפסק הדין התחקתה השופטת רננה גלפז-מוקדי אחר האירועים וההתנהלות של כל אחת מהנתבעות, ובסופו של דבר קבעה שהמעסיקה (ש.א.א) והעירייה נושאות כל אחת באחריות בשיעור של 40%, ואילו בזק נושאת ב-20% הנותרים. היא ציינה שבזמן התאונה לא נכח בשטח אף מנהל עבודה או מפקח.

"מן הראיות אשר הובאו בפניי עולה ברורות כי לא ננקטו אמצעי בטיחות כלשהם, לא ביחס לציוד לעובדים באמצעי מיגון אישיים ולא ביחס לא בטוח דפנות הבור העמוק שנחפר קודם שייכנסו העובדים לביצוע העבודה", כתבה.

היא דחתה את התביעה נגד "עסלי" ונגד נהג המחפרון, בנימוק שלא הובאה כל ראייה לכך שהכלי תרם לקריסת הבור. כמו כן היא נדחתה הטענה שלפיה המנוח אשם במידה כלשהי בתאונה, משום שתנאי העבודה הוכתבו לו על ידי הנתבעות, מבלי שהייתה לו שליטה בעניין.

לאחר שחישבה את נזקיו – הכוללים בין היתר "שנים אבודות" ביכולת הפרנסה שלו – וניכתה את התגמולים שקיבלה המשפחה מביטוח לאומי, השופטת חייבה את שלוש הנתבעות לשלם למשפחה פיצויים בסך כ-2.2 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 450 אלף שקל.

הנתבעות חויבו לשלם כ-1.3 מיליון שקל לביטוח לאומי – שהצטרף כתובע – וכן הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 165 אלף שקל.