"שקופים בחייהם ובמותם": לאן נעלמו 6 הרוגי תאונות עבודה בבניין?
האם דמו של פועל שנהרג באתר בגוש עציון שונה מדמו של פועל שנהרג בת"א? עוזר שר העבודה צייץ כי ב-2017 קיפחו את חייהם 29 עובדי בניין, אלא שלפי קו לעובד נהרגו 35. בפורום למניעת תאונות עבודה טוענים: המשרד משמיט הרוגים מעבר לקו הירוק או כתוצאה מדריסת רכב
בשנת 2017 קיפחו את חייהם 35 עובדים בתאונות עבודה בבניין, כפי שחשפנו לאחרונה בהתבסס על נתוני ארגון קו לעובד. אבל לפי משרד העבודה והרווחה, מספר ההרוגים עמד אתשקד על 29 בלבד. כך לפי ציוץ שהעלה אתמול (ג') בטוויטר יועץ בכיר לשר העבודה והרווחה, אילן מרסיאנו. אז לאן נעלמו 6 הרוגים נוספים?
— אילן מרסיאנו (@40ilan) 15 בינואר 2018
פועלי הבניין צונחים אל מותם, ואין מי שנותן את הדין
אלו חברות הבנייה עם הכי הרבה הרוגים בתאונות עבודה
בפורום למניעת תאונות עבודה, הפועל להפחתת מספר התאונות בענף הבנייה, טוענים כי בדומה לשנים עברו, תחשיב משרד העבודה והרווחה אינו לוקח בחשבון פועלי בניין שנהרגו בתאונות עבודה שהתרחשו באתרי בנייה מעבר לקו הירוק, בהם משרד העבודה והרווחה אינו מוסמך לפעול, וכן הרוגים בתאונות עבודה כתוצאה מדריסת רכב באתרי הבנייה.
כך למשל טוענים בפורום, כי סרגיי איליושונוק ז"ל מלוד, שנהרג בחודש ספטמבר האחרון בתאונת עבודה בכביש 6, לא כלול במניין ההרוגים, כמו גם דניאל אהרון ז"ל, חשמלאי בן 27, שנהרג בחודש אוקטובר האחרון בתאונה בגוש עציון.
יצוין, כי גם בדו"חות קודמים משרד העבודה לא הכיר בחלק מתאונות העבודה המתרחשות באתרי בנייה, ככאלו שתחת סמכותו ולפיכך לא החשיב אותן במניין. כך למשל, ב-2016, הושמטו מדו"ח של מינהל הבטיחות במשרד העבודה והמוסד לביטוח לאומי 13 עובדים שנהרגו בתאונות עבודה בבניין, באירועים שאינם מוגדרים תחת סמכות מינהל הבטיחות.
בין האירועים שאינם מוגדרים תחת סמכות המשרד נכללים אירועי תמותה שהתרחשו כתוצאה מאירוע לבבי, תאונות דרכים, כשל הנדסי, אירוע פלילי, אובדנות ואירועים שלא במהלך עבודה. דוגמה אחת לאירוע כזה שלא נחשב במסגרת סמכות משרד העבודה היא התמוטטות החניון ברמת החייל בספטמבר 2016 שגבתה את חייהם של 6 עובדים, ואשר הגורמים לה נקבעו כקשורים לכשל הנדסי.
משרד העבודה: לא מכירים את הרשימה של קו לעובד
ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה, מסר כי "משרד העבודה והרווחה מעוות נתונים וסטטיסטיקה ומציג מצג שווא מטעמי נוחות, הן כלפי פנים בעקבות הביקורת הציבורית לגבי הקטל בענף הבנייה והן מבחינת מדינות ה-OECD, שם ישראל נמצאת בצמרת של תאונות העבודה ביחס לשאר המדינות".
"משרד העבודה מחזיק בעמדה שאין הוא מוסמך חוקית לפעול מעבר לגבולות הקו הירוק", הוסיף. "המינהל האזרחי טוען כי אחריות הפיקוח על אתרי בנייה בהתנחלויות מצויה בידי משרד העבודה, ולצד גלגולי העינים וזריקת האחריות בין משרדי הממשלה, אף גורם אינו אוסף מידע אודות תאונות העבודה, כך שאפילו עובדים שנהרגים ונפצעים נותרים שקופים, מחוץ לסטטיסטיקה".
בן שמעון הוסיף, כי הם עוקבים באופן וולנטרי אחר תאונות העבודה וההרוגים, שכן אין מעקב ממשלתי מסודר אחר הנושא. "תאונות העבודה אינן גזרות גורל", אמר. "למעשה המדינה הפקירה את פועלי הבניין השקופים שקולם לא נשמע, לא בחייהם ולא במותם. האם דמו של פועל שנהרג באתר בנייה ביישוב ישראלי בגוש עציון שונה מדמו של פועל שנהרג בתל אביב? האם פועל שנמחץ על ידי כלי כבד בתוך אתר בנייה לא נחשב כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי?".
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה:
"הנתונים שבידי מינהל הבטיחות נוגעים לתאונות עבודה קטלניות ולא לתאונות שאינן תחת תחומי ההסדרה שלו. איננו מכירים את רשימת התאונות הקטלניות עליה מתבסס ארגון קו לעובד.
"במהלך 2017 נהרגו פחות מ-30 עובדים באתרי בנייה כתוצאה מתאונות עבודה. ביחס לשנים האחרונות מדובר על ירידה משמעותית במספר תאונות העבודה הקטלניות. סיכום שנתי של מינהל הבטיחות יפורסם בתקופה הקרובה. למגמה החיובית הזו בוודאי נגזרת מפעילות האכיפה המוגברת של משרד העבודה והרווחה בענף".
