העובד פוטר בסמס ויפוצה בכ-110 אלף שקל

בעלי מאפיית "מרציפן" בעיר העתיקה בירושלים פיטר עובד ללא הודעה וללא שימוע. בית המשפט קבע שהתנהלותו לקתה בחוסר תום לב קיצוני

עו"ד רלי ארביבפורסם: 24.01.18 , 07:50

בית הדין לעבודה בירושלים קבע לאחרונה שעובד לשעבר במאפיית "מרציפן" בירושלים יפוצה בכ-110 אלף שקל משום שפוטר במסרון, ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע. השופט כאמל אבו קאעוד קבע שהתנהלות המעסיק כלפיו לקתה בחוסר תום לב.

בינואר 2011 החל התובע לעבוד במאפיית "מרציפן" ברובע היהודי בעיר העתיקה. כשנה לאחר מכן נרכשה החנות על ידי בעלים אחרים, שהמשיך להעסיק את העובד. בין הצדדים נרקמו יחסי עבודה וחברות שנמשכו עד ליום שבו יצא העובד לחופשה בת שבוע, באפריל 2016. כשחזר הוא קיבל מסרון מהמנהל הישיר שלו, שביקש ממנו לעזוב את המקום מיידית שכן מבחינתו – הוא התפטר כשיצא לחופשה.

דיני עבודה

מנהל פוטר כי ליטף עובדות – ותבע את החברה

עו"ד ענת רוזנר

בכיר בחברת "נטפים" הוזהר שוב ושוב להפסיק לגעת בעובדות. אחרי 3 תלונות הוא פוטר, אבל העז לטעון שההליך לא היה תקין. בית הדין דחה אותו

מנהל פוטר כי ליטף עובדות – ותבע את החברה

חודש לאחר מכן הגיש העובד תביעה שבה טען כי פיטוריו נעשו ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע כדין. הוא תבע תשלומים עבור זכויות סוציאליות נוספות שלא שולמו לו, שאותם ביקש לקבוע בהתבסס על שכר הברוטו שלו, ובהתאם לוותק שלו.

מנגד טען בעל המאפייה שהתובע החליט לצאת לחופשה על דעת עצמו, אף שהובהר לו שאם יעשה זאת – הדבר ייחשב כהתפטרות. לפיכך, הדגיש, העובד לא זכאי לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת או שימוע. בהמשך ההליך הודה הנתבע שהסכים לשמור לתובע על הוותק מימי המעסיק הקודם, אך טען כי שמירת הוותק רלוונטית רק לצורכי פנסיה, וכי את רכיבי התביעה יש לחשב לפי שכר הנטו שלו.

בהקשר זה הבהיר השופט כאמל אבו קאעוד שלצורך חישוב רכיבי התביעה יש להסתמך על שכר הברוטו. בהמשך הוא התייחס לאמירות המעסיק לגבי הוותק של העובד כאל "מסך עשן שנועד לכסות על האמת", וציין כי כוונתו לא ברורה, וכי הלקוניות שבאמירה הזו מרמזת על חוסר מהימנותה.

"חוסר תום לב קיצוני"

אך אלו לא היו האמירות היחידות שסבלו מחוסר מהימנות. גם עדותו של מנהל המאפייה הייתה מגמתית ומתחמקת, בעיקר בכל הקשור לנסיבות הפסקת עבודתו של העובד. בעדותו טען המנהל שכתב לעובד במסרון שהחופשה לא מאושרת, אך בהמשך טען שאמר לו זאת בעל פה.

לעומת זאת, השופט סבר שגרסת התובע שלפיה החופשה אושרה מראש, הייתה סדורה, מהימנה ונתמכה בראיות כגון הודעות שהחליף עם מנהל נוסף, שכתב שהמנהל הישיר אישר את החופשה. העובד אף הציג את הודעת התשובה ששלח למנהלו, ולפיה אין לו כל כוונה להתפטר וכי ישוב לעבודה מיד בתום החופשה. מכאן הסיק השופט שהמעסיק לא היה רשאי לראות ביציאה לחופשה כוונה להתפטר.

לפיכך ציין השופט שהודעת המנהל שלפיה בחירת העובד לצאת לחופשה שקולה להתפטרות "לוקה בחוסר תום לב קיצוני", וקבע כי בהודעה זו טמונה הודעת פיטורים שלא כדין, לאחר שיצאה לפועל ללא שימוע וללא הודעה מסודרת.

לאחר שמיעת העדויות, בדיקה מדוקדקת של תלושי שכר וראיות נוספות – נפסקו לעובד כ-110 אלף שקל, שבהם נכללו פיצויי הפיטורים שהגיעו לו וכן זכויות סוציאליות נוספות, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.