הצעת חוק: פרסום מחיר מוצר עם הסיומת 99 אגורות יהווה עבירה פלילית
כחמש שנים עברו מאז קבע הממונה על הגנת הצרכן כי פרסום מחיר מוצר או שירות במטבעות שיצאו מהמחזור, כמו 9.95 או 9.99 שקל, תיחשב להטעיה צרכנית - אך בפועל כמעט שום דבר לא השתנה. כעת ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק במסגרתה יוטלו עונשים פליליים וקנסות כבדים על עוסקים שימשיכו בפרסום המטעה
ועדת הכלכלה בכנסת החלה היום (ב') לקדם הצעת חוק שמטרתה לצמצם את התופעה של פיתוי צרכנים לקנות מוצר באמצעות הצגתו כזול יותר על ידי שימוש בערכים דוגמת 99 אגורות במחירו. כך למשל, מוצר במחיר של 49.99 שקל נחשב זול יותר מהצגתו במחיר של 50 שקל, למרות שמדובר בפער מזערי של אגורה אחת בלבד.
סוף למחירי 9.99: יחשבו לפי חוק כהטעיה
לעוד כתבות בנושא ועדת כלכלה לחצו כאן
במסגרת הצעת החוק יוטלו עונשים פליליים וקנסות כבדים (7,000 שקל ליחיד או 22 אלף שקל לתאגיד) על עוסקים המטעים את הצרכן בפרסום מחירי מוצרים נמוכים מהתשלום בפועל, גם אם מדובר בפער סמלי.
הפיכת הגימיק לעבירה פלילית נובעת מהעובדה שהעוסק לא יכול להחזיר לצרכן עודף של אגורה, כי לפני 8 שנים בנק ישראל הוציא מהמחזור וממסגרת החוק את המטבעות עם של אגורה אחת ו-5 אגורות. העוסקים נדרשו בצו לעגל מחירים בכל עסקה המחייבת תשלום במזומנים הכולל גם את האגורות שבוטלו. מחירים שהיו נקובים עד 5 אגורות עוגלו לטובת הצרכן ומחירים שמעל 5 אגורות לטובת העוסק.את תיקון חוק הגנת הצרכן לעניין זה יזמה קבוצת ח"כים בראשות חיליק בר (המחנ"צ). החוק הקיים אוסר להטעות את הצרכן גם בסוגיית המחיר וקובע שקיימת חשיבות לפרסום והצגת המחיר המדויק של המוצר באופן ברור. עם זאת, בר אמר היום כי לכנסת ולרשויות להגנת הצרכן הגיעו תלונות רבות של צרכנים על הטעיה. הצרכנים טוענים, כי גובים מהם מחיר גבוה מהנקוב, שהוא מחיר לא אמיתי במטבע שאיננו חוקי, וכולו יצירת מצג שווא של מחיר זול יותר.
ח"כ בר טען כי גם במקרים שבהם הצרכן משלם בכרטיס אשראי, המחייב לרשום בחשבון הסופי את המחיר שהוצג על המוצר, העוסקים מעגלים תמיד את המחיר למחיר הגבוה יותר לטובתם. "הצגת מחירים באגורות היא בעצם מצג שווא של מחיר זול יותר במטבע לא אמיתי שאיננו קיים ואיננו חוקי", אמר בר. הוא ציין כי מנהג זה סותר את הנחיית הממונה על הגנת הצרכן מ-2013 שקבעה כי פרסום מחיר על מוצר או שירות במטבעות שיצאו משימוש, מהווה עבירה פלילית של הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן.
הוא הדגיש כי הפיכת ההנחיה לחוק פלילי נועדה לתת לה משנה תוקף ולהיותה גורם מרתיע. לפיכך הצעת החוק הפרטית
אוסרת על עוסק לפרסם או לנקוב מחיר של מוצר שכולל שטר כסף או מטבעות שבוטלו, ולא ניתן לשלם באמצעותם. למען הסר ספק, במקום שבו מדובר במוצר הנרכש על פי יחידת מידה (כגון קילוגרם, ליטר, וכו'), מחירו הסופי בקופה יכול להיות מחיר שמסתיים באגורות בהתאם לכמות שרכש הצרכן. אבל במקרה כזה, בתשלום המבוצע במזומן, יחולו כללי העיגול.
ח"כ בר אמר כי הוא התקשה לשכנע את חברי הקואליציה לתמוך בהצעתו, נוכח התנגדות ועדת השרים לחקיקה. לדבריו, רשתות שיווק וחנויות רבות עדיין משתמשות במחירים שלא ניתן לשלם במטבעות הקיימים, כמו 9.95 או 9.99 שקלים. "הראיתי להם עשרות תמונות מחנויות מכולת ורשתות שיווק עם המחירים האלה", ציין. "בעלי עסקים יודעים שאין אכיפה, והתופעה נפוצה ופוגעת בעיקר בצרכנים מאזורי מצוקה, במקומות המוחלשים ביותר, שם יש משקל לכל אגורה בכלכלת המשפחה".
הוועדה אישרה את ההצעה לקריאה ראשונה. היו"ר ח"כ איתן כבל (המחנ"צ) ביקש ממרכז המידע והמחקר של הכנסת לבצע סקר של היקף הפרת החוק הקיים והנחיית הממונה על הגנת הצרכן ואם יש לרשות בעיות באכיפת החוק.