אושרה הגנה לרשות מקרקעי ישראל מפני ייצוגיות - בקרוב גם לתאגידי המים?
לבקשת שרת המשפטים, אישרה ועדת חוקה חוק ומשפט צו המרחיב את ההגנות של רמ"י מפני תביעות ייצוגיות נגד גבייה שלא כדין של תשלומי רשות, ולא רק חובה. במשרד המשפטים הבהירו כי רמ"י היא הגוף הראשון - ומתגבש הסדר דומה לגופים כמו תאגידי המים וקופות החולים
ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה צו המגביל את היכולת להגיש תביעות ייצוגיות כנגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומרחיב את ההגנה של הרשות מפני תביעות כאלה.
רקע והסבר לצו שאישרה הוועדה
לפי המצב כיום, רשות מקרקעי ישראל זוכה להגנות שלהן זוכה המדינה מפני תביעות ייצוגיות נגד גבייה לא חוקית - רק במקרים של תשלומי חובה או אגרות. כך, לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל, אם הרשות מודיעה שהיא מפסיקה לבצע את הגבייה. כמו כן, אם מוגשת תביעה ייצוגית והתובעים זוכים בה - הרשות מחוייבת להשיב להם רק כספים שנגבו בניגוד לחוק במשך תקופה של שנתיים אחורנית.
כאמור, עד כה הגנות אלו עמדו לרשות מקרקעי ישראל רק במקרים של תשלומי חובה ואגרות. הצו שאושר השבוע מרחיב את ההגנות גם במקרים של תשלומי רשות כגון דמי חכירה או דמי הסכמה, בהן היא מבצעת פעולה מסחרית ומוגדרת כ"עוסק" לפי חוק הגנת הצרכן.
הצו ניתן לבקשת שרת המשפטים, איילת שקד, אשר קידמה גם את העלאת האגרות על התביעות הייצוגיות. בדברי ההסבר לצו נאמר כי תכלית הצו נועדה להגביר את הוודאות בניהול תקציב הרשות כפי שהיא נכונה ומחייבת את מנהלי התקציבים של רשויות שלטון אחרות.
עו"ד רוני נויבאור ממשרד המשפטים ציין כי הצו נועד להתגבר על הקושי המשפטי הקיים לגבי "יצורי כלאיים" שבו צריך להכריע אם להתייחס לגוף הגובה את הכספים כ"עוסק" שנותן שרות מסחרי תמורת סכומים גמישים בהתאם לתמורה, או כ"רשות" שלטונית אשר סמכותה מוגבלת רק לגביית תשלומי חובה כגון אגרות. לדבריו, "הצו קובע כי מי שחושב שרשות מקרקעי ישראל גבתה ממנו סכומים בצורה לא ראויה יוכל מעתה לתבוע אותה בלי קשר לשאלה אם פעלה כעוסק או כרשות".
לטענתו, "לאור פעילותה במסגרת תקציב, רשות מקרקעי ישראל היא רשות שצריכה ליהנות מהגנות המדינה, כשמדובר בדמי חכירה או דמי הסכמה גמישים שהיא גובה בהתאם לשטח המקרקעין והשימוש בו".
עו"ד נויבאור גילה כי בעקבות רשות מקרקעי ישראל מתכוונת הממשלה להרחיב בצווים את הגנות המדינה גם על "יצורי כלאיים" דומים כמו תאגידי המים וקופות החולים שזהותם המשפטית יוצרת קושי דומה. מדובר על תשלומים שגובים התאגידים בהתאם לכמות המים הנצרכת, ותשלומים שגובות הקופות על שירותים שונים, מעבר לתשלום מס הבריאות. "לגביהם הפתרון עוד לא ברור אך הם מעוררים הרבה דיונים", אמר.
המשנה ליועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל, עו"ד דרור אהרוני, הוסיף: "מיום שחוק התובענות הייצוגיות נכנס לתוקף לפני כעשור, יש עלייה דרמטית בתביעות. רק בשנתיים האחרונות מתנהלות נגדנו 10 תביעות בסך כולל של כמיליארד שקל".
עו"ד אסף פינק, המתמחה בתביעות ייוצגיות ומתנגד לצו החדש, הגיב: "כל המוסיף גורע. בחוק אמנם כתוב ששרת המשפטים יכולה להוסיף לו פרטים אבל כאן מכניסים תוספת המשנה את החוק. נכון שיש קושי להבדיל בבית המשפט בין מס לאגרה או לתשלום חובה אחר. אבל זה נכון לכל רשויות המדינה. רשות מקרקעי ישראל, שכבר נהנית מהגנות המדינה, מבקשת הגנה שאין לגוף אחר במדינה כמו רשות המסים או לרשות האכיפה והגבייה שגובות פי כמה כספים".
הצו התקבל ברוב דחוק של 6 תומכים מול 5 מתנגדים. הצו ייכנס לתוקף תוך 30 יום מפרסומו ברשומות ולא יחול על תביעות ייצוגיות מהעבר שכבר מתבררות בבתי המשפט.
לפנייה לכתב/ת 
