מס הכנסה התנגד לפשיטת רגל: לא היה תום לב

תושב הדרום שחייב יותר מ-4 מיליון שקל ביקש להתחיל בהליך, אבל נתקל בהתנגדות. בית המשפט התגייס לסייע לו וקבע: תום הלב ייקבע בהמשך

עו"ד יפית לבוןפורסם: 01.03.18 , 17:26

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה לאחרונה התנגדות של הכונס הרשמי ואגף מס הכנסה למתן צו כינוס וניהול הליכי פשיטת רגל בעניינו של אזרח שחייב למס הכנסה יותר מארבעה מיליון שקל. השופט ישראל פבלו אקסלרד סבר שאין לסגור את דלתות הליכי פשיטת הרגל כבר בשלב זה, והזכיר שאחת ממטרות ההליך היא לתת לחייבים הזדמנות להשתקם.

מקור החוב בפסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שניתן לפני כשמונה חודשים, ובו חויב המבקש לשלם למס הכנסה כארבעה מיליון שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 40 אלף שקל. זמן קצר לאחר מכן הגיש החייב את בקשתו למתן צו כינוס – שהוא למעשה התחלת הליכי פשיטת הרגל - ובמסגרתם יוכל לקבל צווי תשלומים מתחשבים, ובסופו של דבר גם הפטר מחובותיו, במידה שיעמוד בתנאים המתאימים.

פשיטת רגל

בגלל נכות: חייב מיליונים ישלם רק 48 אלף ש'

מערכת psakdin

קטוע רגל הנעזר במטפלת ביקש להכיר בו כפושט רגל עקב חובות של 4 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי החליט להתחשב במצבו הבריאותי ובכבודו

בגלל נכות: חייב מיליונים ישלם רק 48 אלף ש'

נציג הכונס הרשמי התנגד לבקשה בטענה שבמקרה זה אין להחיל את הכלל שלפיו שאלת תום לבו של החייב תתברר במהלך הליך פשיטת הרגל ולאחר מתן צו הכינוס. זאת מאחר שכבר כיום יש לבית המשפט מידע שלם בעניין, ואין שאלות המצריכות בירור בנוגע לנסיבות יצירת החובות.

גם הנושה - מס הכנסה התנגד בטענה שהצווים והשומות הוצאו בשל הצהרות על הכנסות נמוכות יותר, ובחוסר תום לב המצדיק את מניעת הליך פשיטת רגל כבר בשלב הזה. עוד נטען כי אין לתת למי שמבקש להתחמק מתשלום המס "פרס" בדמות הליכי פשיטת רגל.

מנגד טען החייב שהגיש בקשה למתן צו כינוס מאחר שאגף מס הכנסה החל לנקוט הליכי גבייה. הוא ציין שבכוונתו לתת תמונה מלאה על רכושו, לשתף פעולה בהליך פשיטת הרגל שבמסגרתו ישלם סכומים נכבדים והזכיר שבבעלותו זכויות בדירת מגורים. הוא הוסיף שאחת ממטרות ההליך היא לתת אפשרות לחייבים ולמשפחותיהם לנהל חיים סבירים ללא חשש מרדיפת הנושים, תוך כינוס נכסי החייב ותשלום ראוי לנושים.

"ימים יגידו"

השופט ישראל פבלו אקסלרד הסביר שתום לבו של החייב נבחן בשתי תקופות – תקופת יצירת החובות ותקופת הליכי פשיטת הרגל. במקרה זה, ציין, חובו של המבקש נוצר במסגרת פעילות בעיסוק חוקי – להבדיל מפעילות לא חוקית כגון הימורים או סחר בבני אדם – והוא למעשה חוב אזרחי שנוצר כתוצאה מהפרת החוק. המבקש לא הואשם בפלילים וממילא לא הורשע.

באשר לשלב שבו ייבחן תום לבו של החייב ביצירת חובותיו הסכים השופט עם עמדת המבקש והדגיש כי "המגמה הינה שלא למנוע מחייב מלהיכנס בשערי ההליך, גם אם ברור שהחובות נוצרו בנסיבות של היעדר תום לב מבחינה כזאת או אחרת".

כמו כן, השופט אקסלרד לא השתכנע שבשלב זה מטרתו היא להתחמק מתשלום: "בעניין זה אומר, ימים יגידו. נכונות הצהרתו של המבקש תיבחן במהלך ניהול הליך פשיטת הרגל, והרי בדיוק זו הסיבה למגמה לדחות את ההכרעה בסוגיה הנדונה, לשלבים המאוחרים יותר של ההליך".

לאחר שהפנה לכמה פסקי דין בנושא הבהיר השופט שהמקרים שבהם ננעלו דלתות ההליך עוסקים בעבירות חמורות ביותר ומעשים קשים וחריגים, שאינם דומים למקרה הנדון.