מטמון מפתיע: עשרות מטבעות מהמרד הגדול
המטבעות - חלקם מראשית המרד וחלקם מימיו האחרונים - הוטמנו במערה גדולה ונסתרת במיקום מרכזי. מה שנראה היה כעוד מטמון שגרתי, מתברר כתגלית מפתיעה של מערת מסתור שלא הצליחה להציל איש. "מרגש לגלות בערב פסח עשרות מטבעות מימי החורבן הנושאים את הכיתוב 'לחרות ציון' ו'לגאלת ציון'"
ימים ספורים לפני חג החירות - אוצר של מטבעות מתקופת החורבן הגדול: בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באתר העופל, כחמישים מטרים בלבד מדרום לכותל הדרומי, התגלו עשרות מטבעות ברונזה מתקופת המרד הגדול, בנות כאלפיים שנה - משנת 70 לספירה, שנת חורבן המקדש והיציאה לגלות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
ימים ספורים לפני סוף המרד הגדול, בשנת 70 לספירה – הוטמנו המטבעות במערה גדולה, וכאלפיים שנים אחרי, לפני ימים ספורים, הן נמצאו בחפירות של רשות הטבע והגנים והאוניברסיטה העברית בירושלים, המנוהלות על ידי ד"ר אילת מזר מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "ראשי אולפנות, למה אתם לא רוצים אותי?"
- הרווחה התנגדה - הדיינים פסקו: הילדים יטוסו ל"סדר" עם האב
- ראש בראש: הרב הראשי הבריטי נגד הרב הראשי לישראל
בשיחה עם ynet מגדירה ד"ר מזר את התגלית "מפתיעה ויוצאת דופן עד מאוד, מכיוון שמדובר במקום מרכזי בירושלים - השטח שבין הר הבית לעיר דוד", כדבריה. "העובדה שבמשך 2,000 שנה לא נכנסו למערה כה גדולה, ועוד במיקום כה מרכזי היא מפתיעה. הכול נשאר שם בדיוק כמו שהיה, בסוף שנת 70 לספירה".
מטבעות שמספרים סיפור עצוב
שטח המערה כ-7 על 14 מטרים. במקום נמצאו, בנוסף למטבעות, שברים של כלי חרס רבים, בעיקר קנקנים וסירי בישול. על מטבעות הברונזה מראשית המרד, בשנת 66 לספירה, הוטבע בכתב עברי קדום הכיתוב "לחירות ציון". לעומת זאת, על המטבעות שנוצרו בשנה הרביעית למרד, 70 לספירה - כאשר החורבן עמד בפתח - הוטבע הכיתוב על "לגאלת ציון".
ההבדלים בין הכיתובים מסבירים את הפער שבין האמונה בניצחונם בראשיתו של המרד – עד להבנת מצבם של המורדים ארבע שנים מאוחר יותר, רגע לפני שהוא הסתיים במרחץ דמים.
המטבעות מעוטרים בסמלים יהודיים כגון ארבעת המינים, עץ דקל המסמל את מלכות יהודה וגביע. דגם מטבעות זה, בצירוף הכתובת "לגאלת ציון", כבר נמצא בעבר, וכיום הוא מעטר את מטבעות ה-10 שקלים של מדינת ישראל.
מחבוא שלא הצליח להציל איש
עם זאת, ד"ר מזר מציינת כי לא מדובר במטמון מהסוג המקובל, אלא בממצא ארכיאולוגי שעוד ייחקר. "במסגרת החפירות גילינו כי באותם ימים אחרונים של שנת 70 מצא מישהו לנכון למלא את המערה בשפכים וליצור מעין טרסה שניתן היה להשתמש בה כמקום מחבוא. אבל כנראה שהמערה לא מילאה את יעודה, ואיש לא הצליח להינצל בעזרתה, מאחר ובמקום אין שום עדות לכך שחיו שם, בישלו, או אגרו מזון. היה זה ימים ספורים אחרי החורבן. הם הכינו את המקום, אך לא הצליחו להשתמש בו".
"יש תיאורי רעב כבד שגרם לתופעות של קניבליזם. בתוך העיר הנצורה היו מקרים של בריונות, לקחו רכוש, עקבו אחרי אנשים והפעילו טרור במלוא משמעות המילה, עד כדי רצח. זו הייתה זוועה שהדעת מתקשה לסבול".
לדבריה, "היו כתות שונות, שכל אחת מהן חשבה שתוכל לנצח, אנשים שניסו תפוס שליטה בתוך הכאוס. אפילו כניעה הייתה פריבילגיה, כפי שמתואר במדרש על רבי יוחנן בן זכאי שניסה להיכנע לרומאים".
"התגלית הנוכחית מלמד אותנו על התופעה של אנשים ניסו למצוא מפלט מהחורבן. גילוי של עשרות מטבעות במרכז ירושלים הקדומה, הנושאים את הכיתוב 'לחרות ציון' ו'לגאלת ציון' - הוא בעל חשיבות מיוחדת בתקופה זו, כאשר המדינה היהודית מתכוננת לחגוג את פסח 2,000 שנים מאוחר יותר, חג המסמל יותר מכל את חירותו של עם ישראל".
התגלית החדשה היא סוג של סגירת מעגל עבור ד"ר מזר, מאחר וסבה, פרופ' בנימין מזר, הוביל את חפירות הר הבית מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בין השנים 1978-1968.
ד"ר מזר מציינת כי חפירות העופל נמצאות בשטח הגן הלאומי "סביב חומות ירושלים העתיקה", המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים. החפירות מומנו על ידי תרומתו של ארמסטרונג קולג' באוקלהומה, שתלמידיו משתתפים גם הם בחפירות.
לפנייה לכתב/ת 
