חשיפה: כמה אלונה ברקת משקיעה במחלקת הנוער?
איך ההעפלה של מכבי ת"א לשלב הבתים של ליגת האלופות עזרה למחלקת הנוער של הפועל באר שבע, מדוע מוטי איוניר המשיך לקבל מהמועדון משכורת גם אחרי שהפסיק לעבוד בו, ועד כמה נמוכה המשכורת שמרוויח שחקן עם עלייתו לקבוצת הבוגרים? הדו"חות הכספיים של האלופה, כתבה אחרונה בסדרה
בקיץ תשלים אלונה ברקת 11 שנים כבעלים של הפועל באר שבע. במהלך השנים האלה הצליחה מחלקת הנוער שלה לייצר רק שלושה בוגרים שמשחקים היום בקביעות בליגה העל ואינם על תקן שחקנים משלימי סגל. שלושתם כבר אינם שייכים לקבוצת האם שלהם: אופיר דודזאדה ממכבי תל אביב, דן ביטון ממ.ס אשדוד ולוטם זינו מהפועל עכו.
הדו"חות הכספיים של האלופה
צמרת מקבלי השכר בהפועל באר שבע נחשפת
אז כמה כספים משקיעה ברקת במחלקה הצעירה שלה, זאת שאמורה לספק לה שחקנים לקבוצה הבוגרת? לאחר שבתחילת השבוע חשפנו את ההכנסות האדירות של המועדון בשנת 2016, כפי שהתגלו בדו"ח שהעבירה הקבוצה לרשם העמותות ושלשום (שלישי) חשפנו את פירוט ההוצאות שלה באותה עונה, כעת, בכתבה השלישית בסדרה, נחשוף את הנתונים הכלכליים של מחלקת הנוער של המועדון.
חשוב לציין: בקיץ 2011 החליטה ברקת להפריד את מחלקת הנוער מהעמותה שהיא הקימה ארבע שנים קודם לכן לניהול הקבוצה הבוגרת, "א.א החברה לקידום הספורט באר-שבע בע"מ". אז הוקמה עמותה חדשה בשם "עמותה לקידום ענף ספורט הכדורגל לנוער בבאר-שבע וסביבתה", שתחתיה פועלת כל מחלקת הנוער. הנתונים המובאים הם מהדו"ח שהעבירה אותה עמותה לרשם העמותות בנוגע לשנת 2016.
הנתון המשמעותי ביותר הוא הסכום שהשקיעה ברקת במחלקת הנוער מקיץ 2011 ועד לסוף שנת 2016. מדובר ב-7.502 מיליון שקלים (כל הסכומים בכתבה הם בשקלים). מכיוון שמדובר בתקופה של חמש שנים וחצי, ניתן להסיק שבשנה הוציאה ברקת מכיסה בממוצע 1.36 מיליון. אבל מתברר שכמו בקבוצה הבוגרת, גם שנת 2016 הייתה מוצלחת במיוחד, לפחות מבחינה כלכלית, עבור מחלקת הנוער.
ברקת סיימה את שנת 2016 ברווח תפעולי בכל הנוגע לניהול הקבוצה הבוגרת, וכך קרה גם במחלקת הנוער. זה קרה מכיוון שעלות הפעילות של מחלקת הנוער באותה שנה הייתה 4.193 מיליון שקל בעוד ההכנסות באותה עונה היו 4.968 מיליון. כך יצא שבאותה שנה, לראשונה מאז שרכשה את המועדון, הצליחה ברקת להביא את מחלקת הנוער שלה לרווח תפעולי שעמד על 775 אלף שקל.
אז איך זה קרה? בזכות שני גורמים. הראשון הוא הגדלת מספר הנערים והילדים המשחקים במחלקת הנוער ובעיקר בבית הספר לכדורגל שלה, כשרוב הנערים והילדים במחלקה משלמים כדי להיות חלק ממנה. בשנת 2015 שחקני מחלקת הנוער שילמו סכום כולל של 549 אלף שקל, ובשנה לאחר מכן הסכום עלה ל-880 אלף שקל. כמו כן, בשנת 2015 שילמו ילדי בית הספר לכדורגל 587 אלף שקל, ובשנה לאחר מכן הסכום עלה ל-789 אלף שקל.
הגורם השני, שהוא משמעותי ומפתיע יותר, הוא הכפלת ההכנסות המתוארות בסעיף: "תרומות, תמיכה, פרסום ואחרות". ההכנסות בסעיף הזה עמדו בשנת 2015 על 1.568 מיליון שקל ושנה לאחר מכן זינקו ל-3.299 מיליון שקל. בדו"ח לא מתואר הפירוט של סעיף זה, מלבד העובדה שנותנת החסות הראשית של מחלקת הנוער בשנת 2015 הייתה חברת הביטוח "וובי", ששילמה על כך 200 אלף שקל, בעוד בשנת 2016 עברה חברת "דלתא" להיות נותנת החסות הראשית תמורת סכום נמוך יותר שעמד על 150 אלף שקל. אז איך מסבירים במועדון את זה שעל אף שהתמיכה מהספונסר הראשי קטנה, סכום ההכנסות באותו סעיף הכפיל את עצמו?
התשובה המפתיעה לכך נמצאת בפרוטוקול האסיפה הכללית של חברי הוועד המנהל את עמותת הנוער, שם הסביר זאת ניר כץ, מנהל הכספים של הפועל באר שבע: "הרווח נוצר בעיקר עקב מענק גבוה שקיבלנו העונה מאופ"א בזכות העפלת מכבי תל אביב לליגת האלופות". אז איך העפלה של מכבי תל אביב לליגת האלופות בעונת 2015/16 הובילה לכך שמחלקת הנוער של הפועל באר שבע סיימה את שנת 2016 ברווח תפעולי?
ההסבר לכך הוא פשוט. בזכות העלייה של הצהובים לשלב הבתים של ליגת האלופות באותה עונה קיבלה ההתאחדות לכדורגל מענק סולידריות מאופ"א בסך 5.6 מיליון אירו, שחולק שווה בשווה בין מחלקות הנוער של תשע הקבוצות הישראליות, מלבד מכבי תל אביב, שעמדו עונה לאחר מכן בתנאי הסף של רישוי מועדונים של אופ"א. מדובר ב-600 אלף אירו שקיבלה כל אחת ממחלקות הנוער של הפועל באר שבע, הפועל רעננה, עירוני קריית שמונה, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, מכבי פתח תקווה, הפועל חיפה, בני יהודה ובני סכנין.
כמו בדו"חות של הקבוצה הבוגרת, גם בדו"ח העמותה של מחלקת הנוער מפורסמות משכורותיהם של חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה. בראש הטבלה הזאת נמצא חלוץ העבר שרון אביטן, שהוא מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער, עם עלות שכר ברוטו של 314 אלף שקל בשנה. במקום השני ניצב המנכ"ל אבי כליף עם שכר שנתי של 169 אלף שקל. במקום השלישי ניצב מאמן קבוצת הנוער באותה שנה, חלוץ העבר ניסו אביטן, שמאמן היום את הפועל חדרה מהליגה הלאומית, עם שכר של 115 אלף שקל (לחצי שנה). במקום הרביעי אפשר היה למצוא את מאמן הכושר מיכאל ברוש עם שכר של כמעט 93 אלף שקל בשנה (מלבד המשכורת שהוא מקבל מהקבוצה הבוגרת, שגם בה הוא מתפקד כמאמן כושר). את הרשימה נועל איש המשק שלומי טוויזר עם שכר שנתי של 88 אלף.
מרשימת מקבלי השכר הגבוהים של השנים הקודמות בולט בעיקר שכרו של מוטי איוניר, שמונה למנהל המקצועי של מחלקת הנוער בקיץ 2013 ועזב כעבור שנה אחת בלבד בשל "שאיפות לצאת לאמן בחו"ל", לפי הודעת המועדון בזמנו. כעת מתברר שאלונה ברקת שילמה לו משכורת גם לאחר עזיבתו, כך שהמסקנה היא שהוא פוטר מתפקידו.
משכורתו של איוניר הייתה גבוהה בהרבה מזאת שלה זוכה המחליף שלו, אביטן. בחצי השנה הראשונה שלו במועדון קיבל איוניר שכר ברוטו של 374 אלף שקל. בהמשך הוא עבד במועדון עוד חצי שנה בלבד וקיבל משכורת של 718 אלף שקל, מהם 279 בשנת 2015 שבה כלל לא עבד במועדון. בסך הכל, על שנה אחת של עבודה בהפועל באר שבע קיבל איוניר שכר של מעל למיליון שקלים.
שכר נמוך מאוד לצעירים
ומה בנוגע לשכר שמרוויח שחקן צעיר שגדל במחלקת הנוער האדומה ועולה לבוגרים של הפועל באר שבע?
בדו"ח של הקבוצה הבוגרת לשנת 2016 נטען שיוסף אבו לבן, ששיחק בעבר בקבוצה, הגיש נגד המועדון תביעת ענק לבית הדין לעבודה על סך יותר מ-2.7 מיליון שקל. אבו לבן סומן מגיל צעיר כחלוץ העתיד של הקבוצה הבוגרת. בפועל הוא לא קיבל הזדמנויות רבות בשורותיה וכבש רק שני שערים עד שהושאל לרמת השרון, לבני סכנין ולבסוף נמכר להפועל רעננה. טענתו הייתה שהקבוצה לא ביטחה אותו כפי שהתחייבה בהסכם בין הצדדים. לאחר דיון אחד בבית הדין ביטל השחקן את התביעה, אך בכתב התביעה שהוא הגיש ונחשף כאן לראשונה, הוצג חוזהו המקצועני בהפועל באר שבע, חוזה שמשמש כסטנדרט לשחקנים צעירים שעולים לקבוצה הבוגרת או כאלה שמתפקדים כחריגי גיל בקבוצת הנוער.
מדובר בחוזה לחמש עונות. בעונה הראשונה לחוזה, בה נחשב השחקן לשחקן בוגרים אך בפועל ממשיך לשחק כחריג גיל בקבוצת הנוער, הוא זוכה למשכורת חודשית בסיסית של 3,000 שקל ברוטו למשך עשרה חודשים (בפגרה הוא אינו זכאי למשכורת). עונה לאחר מכן, כשהוא כבר יכול לשחק רק בקבוצה הבוגרת, עולה השכר ל-4,200 שקל, בעונה השלישית ל-5,000, בעונה הרביעית ל-6,500 ובשנה האחרונה לחוזה, כשהשחקן כבר בן 23-22, עולה שכר הבסיס ל-9,000 שקלים.
מעבר לשכר הבסיס, מרכיב חשוב מהשכר מורכב ממענקים עבור נקודות שמשיגה הקבוצה הבוגרת במשחקי ליגת העל. מדובר רק על משחקים בהם השחקן השתתף. במשחקים שבהם הוא ישב על הספסל ולא שותף, הוא יקבל מענקי ניקוד שהם מחצית מהשווי של כל נקודה. אם מכל סיבה שהיא השחקן לא היה בסגל (כולל פציעות), הוא לא זכאי ליהנות כלל ממענק על הנקודות שהושגו באותו משחק.
בכל מקרה, ההסכם מגביל את המענק על צבירת הנקודות למקסימום של חמישים נקודות לעונה. בעונה הראשונה בחוזה מדובר על שווי של 500 שקל לנקודה, לאחר מכן 600 שקל, 1,000 שקל, 1,700 שקל ו-2,250 לנקודה בעונה החמישית והאחרונה בחוזה. כמו כן, במקרה שבכל אחת מהעונות האלה תזכה הקבוצה באליפות, יקבל השחקן מענק של 15,000 שקלים. אם הקבוצה תזכה בגביע או תעפיל לאירופה (ולא שניהם יחד) הוא יזכה למענק של 10,000 שקל. במסגרת החוזה, עם תחילת העונה הרביעית אמור השחקן לקבל מענק חד פעמי של 35,000 שקל.
מעבר למשכורת הנמוכה מאוד במושגים של שחקנים בליגת העל, במסגרת סעיף 11 של ההסכם רשאית הקבוצה להודיע לשחקן בסיומה של כל עונה על שחרורו, עד לתאריך 30.5 באותה שנה: "המועדון והוא בלבד יהא רשאי על פי שיקול דעתו הבלעדי ומכל סיבה שהיא לשחרר
את השחקן ללא כל פיצוי בסיומה של כל עונת משחקים. מובהר כי במקרה זה לא יהא השחקן זכאי לקבל פיצוי ו/או תשלום כלשהו בגין יתרת התקופה מיום שחרורו, והוא ישוחרר ללא תמורה לכל קבוצה שיחפוץ". במסגרת סעיף זה שוחררו מרבית השחקנים הצעירים שחתמו על חוזה בקבוצה הבוגרת של המועדון.
לפנייה לכתב/ת 
