קרב על מרפסת: תושב בית שאן ניצח את העירייה

הוועדה המקומית אישרה בניית מרפסת, וכמה חודשים לאחר מכן התכחשה להחלטה של עצמה. בית המשפט נזף בה וביטל את צו ההריסה

עו"ד מורדי פיזיצקיפורסם: 26.04.18 , 18:41

בית משפט השלום בבית שאן קיבל לאחרונה את בקשתו של תושב העיר לבטל צו הריסה למרפסת שבנה בדירתו בהתאם להיתר שקיבל מהעירייה. השופט אדהם ספדי מתח ביקורת על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שביקשה להרוס את מה שהיא עצמה אישרה רק כמה חודשים לפני כן.

הפרשה החלה בבקשה שהוגשה לוועדה ביולי 2017 לתוספת בנייה בקומת הקרקע ובקומה הראשונה בביתו של התושב, שלטענתו כללה גם בקשה לבניית מרפסת פתוחה בשטח של 22.9 מ"ר. כחודשיים לאחר מכן אישרה הוועדה היתר בנייה, אבל כעבור כשלושה חודשים היא הוציאה צו מינהלי להפסקת ביצוע "עבודה אסורה" עקב "חפירה של 3 כלונסאות ויציקה בסטייה מהיתר", כפי שמצא מפקח בנייה שביקר במקום.

חוק ונדלן

יזמית "פינוי בינוי" התעכבה - והפסידה שכונה

עו"ד ירון אריאל

חברת "יהודה לוי" ניהלה מו"מ עם דיירים ממתחם התורן בחיפה, ובשלב מסוים גילתה שמתחרה שלה נכנסה למרוץ. התחרות ביניהן הסתיימה בביהמ"ש

יזמית "פינוי בינוי" התעכבה - והפסידה שכונה

התושב זומן לשימוע שמהנדס הוועדה הגדיר כ"בדיקת האפשרות לביטול היתר למרפסת, אם בכלל ניתן אישור כזה". באותה ישיבה הוסכם כי המרפסת תיהרס בכפוף לפיצוי, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה על הסכום. בסופו של דבר הוציאה הוועדה צו הריסה למרפסת, שבעקבותיו פנה התושב לבית המשפט. הוא טען שכל הגורמים בוועדה ידעו שהוא מעוניין בבניית מרפסת ואישרו זאת בחתימתם.

מנגד טענה הוועדה ששטח המרפסת לא נכלל בחישוב השטחים שבבקשה, וכי התושב ניסה להצניע את בניית המרפסת כדי להטעות אותה. עוד נטען כי מדובר במרפסת שעלולה לכער את הרחוב וליצור תקדים בעייתי בשכונה.

לאחר הסבר כללי על התנאים שבהם ניתן להוציא צו הריסה ציין השופט אדהם ספדי שמוטב היה לוועדה לא להעלות את הטענה בדבר הטעייה. לדבריו המרפסת צוינה מפורשות בבקשה ובתוכנית, ויותר מפעם אחת: "טענת המשיבה בהקשר זה רק מעידה על רמת מקצועיותם של בודקי התוכנית, ולמעשה מעידה כי התוכניות לא ממש נבדקות לעומק ואולם אם כך הוא הדבר, הרי שאין למשיבה להלין אלא על עובדיה".

השופט אף הבהיר כי חתימת יו"ר הוועדה והמהנדס שלה על התוכנית כולה (כולל המרפסת) מעידה על הסכמתם לבנייה, במיוחד כאשר ליד חתימותיהם קיימת הצהרה כי "הוועדה החליטה לאשר תוכנית בניה זו".

כמו כן הוא הבהיר כי התנהגות הוועדה מעידה על כך שהבינה שההיתר שניתן למבקש כלל גם את בניית המרפסת, שכן הצו הראשון הוצא רק לשלושה כלונסאות ולא ליתר עבודות הבנייה של המרפסת. בתוך כך נקבע כי הצו הראשון הוצא באופן לא חוקי, כיוון שהדבר נעשה על ידי מפקח בנייה לא מוסמך.

בסופו של דבר הגיע השופט ספדי למסקנה שהמבקש בנה את המרפסת בהתאם להיתר, כך שלא ביצע עבודה אסורה שמצדיקה הוצאת צו הריסה. הוועדה המקומית חויבה לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,000 שקל.