בת זוג לסבית תוכר כאם: "לזכר שירה בנקי"
בת 15 ביקשה להכיר בבת זוגה של אמה הביולוגית כאם נוספת. השופט ארז שני הסכים והקדיש את פסק הדין לנערה שנרצחה במצעד הגאווה
שירה בנקי ז"ל
בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתה של נערה, בת לבנות זוג שנולדה מתרומת זרע, להכיר כאמה גם במי שאינה האם הביולוגית. השופט ארז שני דחה את התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, וקבע כי על רקע גילויי הומופוביה שהזכירה הנערה בפנייתה הוא מקדיש את ההחלטה לשירה בנקי, הנערה שנרצחה במצעד הגאווה בירושלים בקיץ 2015.
בתביעה התבקש בית המשפט להורות שבת הזוג תירשם כאמה של הנערה בת ה-15 ללא צורך בתסקיר סעד. כמו כן ביקשו בנות הזוג שהרישום ייעשה מיום לידתה של הבת. היועץ המשפטי לממשלה התנגד למתן צו הורות פסיקתי ללא קבלת תסקיר סעד, בין היתר משום שבין בנות הזוג אין שיתוף כלכלי, הן לא הוכיחו שרכשו את הזרע במשותף ואין וודאות באשר לעתיד הקשר ביניהן.
דיני משפחה
בוטלה הורות של זוג גאה: לא הוכיחו קשר גנטי
עו"ד נטלי זץ-חורש
ביהמ"ש למשפחה הכיר בבני הזוג כהוריו של ילד שבא לעולם בהליך פונדקאות בחו"ל. אבל המדינה נלחמה בהם וניצחה בערעור. איך זה קרה?
אבל השופט ארז שני ציין שברירת המחדל היא להיענות לרצונו של אדם המבקש לרשום את מי שמגדל את הילד כהורה נוסף. הוא הזכיר את דבריה של השופטת עדנה ארבל בדבר "הזכות האנושית לכל אחד לכתוב את סיפור חייו". לדבריו, לא ניתן לכפור ברצונה של הילדה שבת הזוג תירשם כאמה הנוספת, אף אם מטרותיה "אידיאולוגיות" ולא רק רגשיות. במקרה זה, הזכיר, אין מחלוקת שהילדה חיה עם אמה הביולוגית ועם בת זוגה מיום היוולדה וניכר שיש בין הילדה לבת הזוג "את אותו מגע פיזי המתאפיין בין הורה לילדו".
השופט הדגיש שהפסיקה "נטשה" את הצורך לכפות הליכי אימוץ על צדדים המבקשים צו הורות פסיקתי. לדבריו, אין קשר בין הליכי אימוץ לבין מקרה זה, שבו שתי הנשים לא לקחו את הקטינה מהורים אחרים אלא הביאו אותה לעולם בתרומת זרע. בנסיבות אלה גם אין צורך בקבלת תסקיר ודי בכך שהילדה ובנות הזוג רוצות שלושתן ביחסים ההדדיים.
"אין גם שום טעם לתהות האם יישאר הזוג יציב, שכן גם לאחר שש עשרה שנה, בדיוק כמו זוג הטרוסקסואלי, איש אינו יכול לחתום בוודאות על המשכו של הקשר", כתב בפסק הדין.
השופט שני הוסיף כי הוא לא מבין מה זה משנה מי שילם עבור הזרע והאם הייתה כוונה להורות משותפת. השאלה אם ראוי אדם לצו הורות פסיקתי תלויה בשאלת טובת הקטין ובחינת המציאות הנוכחית ביניהם, כתב. הוא גם התקשה להבין מה להפרדה רכושית ולהורות משותפת, שכן גם זוגות הטרוסקסואליים בוחרים מסיבות שונות לא לחיות בשיתוף כלכלי.
בשאלת מועד תחולת צו ההורות נקבע כי מדובר בשאלה שבשיקול דעת, ובמקרה זה יש להחילו רטרואקטיבית מאחר שבת הזוג הייתה נוכחת כהורה מיום לידתה של הקטינה.
"משנטענה בכתב התביעה טענה כי בנסיבות של הקטינה לרצונה בהגשת הבקשה טענות הומופוביות כאלה ואחרות בהן נתקלה, לו יהא גם פסק-דין זה אבן וגל-עד לזכרה של שירה בנקי עליה השלום", סיכם.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד גיא אטיאס עוסק בדיני משפחה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
