לא הוכנס למתקן בלונה פארק – ומערער לעליון
אורי גוב ארי, צעיר עם שיתוק מוחי, תבע לפני כשנה את עיר השעשועים לאחר שלא הורשה על ידי מפעילים לעלות על מתקנים בשל מצבו. בית המשפט דחה אז את התביעה. היום מבקשת אימו עזרה בגיוס כספים באמצעות קמפיין מימון המונים, על מנת לערער על הקביעה לבית המשפט העליון
לפני כשנה תבע אורי גוב ארי, צעיר בן 20 הסובל משיתוק מוחי, את עיר השעשועים לאחר שלא הורשה על ידי מפעילים בלונה פארק בת"א לעלות על מתקנים בשל מצבו. בית המשפט דחה אז את התביעה, והסביר כי "ההחלטה לאסור את השימוש נועדה במישור הנורמטיבי להגן על שלמות גופו של אורי ולהיטיב עימו. המסקנה המסתברת היא שעובדיה (של עיר השעשועים, ל"ד) אסרו על אורי להשתמש במתקנים משיקולים ענייניים".
בחודש יולי 2015 הגישה המשפחה תביעה על סך 75 אלף שקל בגין אפליה נגד עיר השעשועים, בטענה כי שיקול הדעת באם מגבלותיו מצדיקות למנוע ממנו שימוש, נתון למפעיל המזדמן ומושפע מדעות קדומות. עיר השעשועים טענה כי אינה מפלה בעלי מוגבלויות, וכי מתקני האקסטרים מפעילים דרגות גבוהות של תחושות ולחצים ומחייבים לנקוט אמצעי זהירות. מומחה רפואי בתחום השיקום אף ציין כי שימוש במתקני האקסטרים עלול לחשוף את הלוקים בשיתוק מוחי לסיכון מוגבר.
השופט קבע אז כי "עיר השעשועים מחויבת בראש ובראשונה למנוע סיכון או החמרה של נזק גוף למשתמשי המתקנים. אם ייגרם נזק גוף, סביר שהיא תחויב בנזיקין". עם זאת קבע השופט, כי רצוי שעיר השעשועים תאמץ נוהל כתוב בדבר הדרך שבה יש לנהוג בבעלי מוגבלות חיצונית ותביאו לידיעת מפעילי המתקנים.
כעת מבקשת אימו של אורי - היום בן 20 - גלי דובש גוב ארי, באמצעות עורכת הדין רותם אלוני דוידוב, לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, גם על מנת שיקבע קריטריונים אחידים וברורים בנושא.
השתיים התארחו הבוקר (ד') באולפן ynet והציגו את קמפיין מימון ההמונים שפתחו על מנת לגייס את הסכום הנדרש עבור ערבות שהתבקשו להפקיד, בסכום של 30 אלף שקלים.
לקמפיין מימון ההמונים של גלי דובש גוב ארי - אמא של אורי
שתי תביעות נגד הלונה פארק: "הפלה בעלי מוגבלויות"
"זה עלבון נורא גדול להבין שהדבר שהוא הכי אוהב נאסר עליו מהיום והלאה"
"לפני חמש שנים בערך הגענו ללונה פארק, אחרי עשרות פעמים שהוא עלה על מתקני אקסטרים בכל מקום. אני הייתי עם האחים שלו והוא היה עם החונך שלו", סיפרה האם. "אנחנו הלכנו למתקנים של הקטנים, והוא עם החונך הלך לרכבות ההרים. פתאום, אחרי כמה דקות, אני מקבלת מהם טלפון - לא מעלים אותו. באתי וראיתי אותו בשוק, הוא היה המום, זה עלבון נורא גדול להבין שהדבר שהוא הכי אוהב נאסר עליו מהיום והלאה".
לדברי דובש גוב ארי, ויכוח קצר שניהלה עם המפעיל של המתקן לא הועיל. "חודש לאחר מכן אורי עלה על מתקני האקסטרים בסופרלנד, שמנוהל על ידי אותה הנהלה. כלומר - אין אחידות", אמרה.
עו"ד אלוני דוידוב הסבירה מדוע בית המשפט קיבל את טענת הלונה פארק. "לצערי, גם לבית המשפט יש דעות קדומות. קשה מאוד להתגבר על המחסום הפסיכולוגי הראשוני. כשאנחנו רואים אדם עם מוגבלות אנחנו חושבים שאנחנו יודעים יותר טוב ממנו מה טוב לו, ואנחנו רק רוצים לשמור עליו ולהגן עליו, ובשם הדבר הזה אנחנו מוכנים הרבה מאוד פעמים לפגוע בזכויות הבסיסיות שלו.
"הטענה שלנו היא שבכדי להחליט אם מישהו יכול או לא יכול לעלות למתקן, צריך שיהיה קריטריון אחיד וברור. ברגע שבית המשפט ראה את אורי, חזר למקום הבסיסי והסטראוטיפי, ולא הבין את המורכבות של הסיטואציה הזאת. זה מאבק על זכויות אדם, זאת הדרך".
נציין כי בחודש שעבר הגישה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לבית משפט השלום בתל אביב שתי תביעות, בסך כולל של 125 אלף שקל, נגד חברת "עיר השעשועים בע"מ", מפעילת הלונה פארק בעיר, ונגד ארבעה עובדים, בגין אפליה במתן שירות ציבורי.
בשני המקרים, שהתרחשו בחודש אוגוסט האחרון, הנתבעת ועובדיה מנעו מאנשים עם מוגבלות העונדים צמיד של פטור מהמתנה בתור לעלות על מתקנים הנחשבים כמתקני אקסטרים.
מהנהלת הלונה פארק נמסר בתגובה כי עיר השעשועים אינה מפלה בעלי מוגבלויות, וכי מתקני האקסטרים מפעילים דרגות גבוהות של תחושות ולחצים ומחייבים לנקוט אמצעי זהירות. המקום עומד בחוק הקיים וכל מטרתו היא להגן על שלומם של המבקרים.
לפנייה לכתב/ת 
