התירוץ לפיטורים: הפועל התאילנדי מכר סמים

עובד זר בחברה להשבחת פרחים דרש זכויות סוציאליות. המעסיקה טענה להתנהלות פלילית שלו, אבל לא הביאה כל ראייה לכך. הוא יפוצה ב-42 אלף ש'

עו"ד יצחק טיביפורסם: 04.06.18 , 07:08

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לחברת "דנציגר משק פרחים 'דן'", העוסקת בחקלאות והשבחת פרחים, לשלם כ-42 אלף שקל לעובד זר מתאילנד שהעסיקה במשך כארבע שנים, ובמהלכן לא שילמה לו את מלוא הזכויות הסוציאליות. החברה ניסתה להסביר את הפיטורים בכך שהתובע מכר סמים לעובדים אחרים, אבל היא לא הציגה אף ראייה לכך, ולכן השופט תומר סילורה דחה אותה.

התובע עבד ב"דנציגר" מ-2011 עד אוקטובר 2015. לדבריו הוא היה עובד מסור ואחראי, אולם נקרא לשיחה שבה הודיעו לו על סיום עבודתו. באותה שיחה, טען, הוצעו לו 7,000 שקל – ובהמשך 10,000 שקל – עבור מלוא זכויותיו הסוציאליות. לדבריו הוא בחר לא לעזוב את הארץ בטרם יקבל את זכויותיו, ובהן דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, דמי הבראה ותשלום בגין חיסכון פנסיוני.

דיני עבודה

עוזרת בית שעבדה ב"שחור" תבעה את מעסיקיה

עו"ד ואיל אבו יוסף

עובדת משק בית סירבה להצעת בני זוג להעסיק אותה כשכירה. כשפוטרה היא פנתה לבית הדין, שמתח עליה ביקורת אבל קיבל את תביעתה

עוזרת בית שעבדה ב"שחור" תבעה את מעסיקיה

מנגד הציגה החברה גרסה שונה לגמרי: היא טענה שהוא זומן לשימוע לאחר שנצפה מוכר סמים לעובדים אחרים. בשימוע, הוסיפה, הוא אמר שאינו מעוניין להמשיך לעבוד, וביקש כרטיסי טיסה לתאילנד. אלא שבהמשך הוא לא התייצב לטיסה שנרכשה עבורו, ולכן זומן לפגישה עם מנכ"ל החברה, שבה חזר והדגיש את רצונו לסיים את עבודתו ולשוב לתאילנד.

החברה הגישה תביעה נגדית בטענה שעזיבתו הפתאומית של התובע את העבודה, וכן הישארותו בארץ, גרמו לה נזקים כלכליים של כ-41 אלף שקל, מאחר שהיא לא יכלה לגייס עובד אחר לפני עזיבתו.

אבל השופט תומר סילורה קבע שעדותו של העובד הייתה "שלמה וקוהרנטית, ואנו נותנים אמון בעדותו". מנגד, ציין, החברה לא הביאה לעדות את שני אנשיה שנכחו בפגישה עם העובד והיו יכולים לסתור את גרסתו.

כמו כן, השופט הזכיר שלפי גרסת החברה זומן העובד לשימוע מאחר שנצפה מוכר סמים היא לא הביאה כל ראייה חיצונית התומכת בטענותיה – לא תלונה למשטרה ולא עדות אחרת על התנהגות לא הולמת של התובע. "זימון עובד לשימוע מלמד על רצון המעסיק לסיים את העסקתו", הוסיף, "ולכן, גם אם נקבל את עמדת הנתבעת לפיה התובע הסכים לסיום העסקתו במהלך ישיבת השימוע, עדיין זכאי התובע לגישתנו לפיצויי פיטורים".

ביחס לזכויות נוספות הזכיר השופט סילורה שבהתאם לצו ההרחבה בענף החקלאות, התובע זכאי להפרשות לפנסיה בשיעור של 6% לחודש.

הוא דחה את התביעה הנגדית שהגישה החברה וציין שהיא לא הוכיחה שנגרם לה נזק כלשהו בגין תפיסת היתר העבודה על ידי התובע. נדחתה גם הטענה שהחברה זכאית לפיצויים בגין הפרת חובת נאמנות: "דווקא הנתבעת היא זו שלא שילמה לתובע את מלוא זכויותיו הקוגנטיות (שכר אחרון, הפרשי הבראה, פנסיה)".

לאחר שחישב את הזכויות השונות המגיעות לתובע הורה השופט סילורה לחברה לשלם לו כ-42 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.