האוצר: השכר הממוצע במשק גבוה ממה שחשבנו
מניתוח נתוני אמת של הביטוח הלאומי ב-20 השנים האחרונות עולה כי השכר הממוצע, כמו גם שיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות, גבוהים יותר מהנתונים של סקרי הלמ"ס. כך, לפי הביטוח הלאומי עמד השכר הממוצע ב-2015 על 11,749 שקלים, לעומת 10,853 לפי הלמ"ס. עוד מתברר: פערי השכר של יוצאי אתיופיה הולכים ומצטמצמים
השכר הממוצע בישראל גבוה יותר מאשר משתקף בנתוני הלמ"ס, ושיעורי התעסוקה של נשים ערביות גבוהים משמעותית מנתוני סקרי כוח האדם. כך עולה מסקירת הכלכלן הראשי באוצר שהתפרסמה היום (ב'), אשר ניתחה נתוני אמת של הביטוח הלאומי הנוגעים ל-20 השנים האחרונות.
פוטרתם בלי שימוע? יכול להיות שמגיע לכם פיצוי ענק
הגיע הזמן הזה בשנה: בדקו כמה דמי הבראה מגיעים לכם
מי מרוויח יותר ואיפה? הפערים שמסתתרים מאחורי השכר הממוצע
סקירת האוצר בחנה את השינויים בשיעורי התעסוקה ובשכר של אוכלוסיות שונות בישראל, על בסיס הביטוח הלאומי, ומצאה פערים בינם לבין הנתונים המקבילים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). לפי הסקירה, בעוד שלפי נתוני הלמ"ס עמד השכר הממוצע בשנת 2015 על 10,853 שקלים בחודש, לפי הביטוח הלאומי היה השכר הממוצע בשנה זו 11,749 שקלים.
באוצר השוו בין השכר הריאלי לעובד שכיר המסתמכים על נתוני הביטוח הלאומי, והשכר הריאלי לעובד שכיר שמפרסמת הלמ"ס על סמך סקרי ההכנסות וההוצאות של משקי הבית. ההתפתחויות בשני המדדים היו דומות בשני העשורים האחרונים, ציינו באוצר, ובשניהם נרשמה תנודתיות.
עם זאת, השכר שנמדד לפי נתוני הביטוח הלאומי גבוה מהשכר שנמדד לפי הסקרים. זאת למרות שבסקרים עשויות להיכלל, במידה זו או אחרת, הכנסות לא מדווחת ("הכנסות שחורות").
פער זה בין שני מדדי השכר התחדד במגזרים מסוימים במשק. כך, הפער הגדול ביותר נרשם בקרב שכירים מהאוכלוסייה הערבית.
בעוד שבקרב כלל האוכלוסיה נתוני השכר שנמדדו בשנת 2015 לפי הביטוח הלאומי היו גבוהים ב-9% מאלה של הלמ"ס, הרי שבקרב השכירים הערבים הפער עמד על 26%. בקרב עובדות שכירות הפער באוכלוסייה הכללית עמד על כ-7%, בעוד שהפער בקרב שכירות ערביות עמד על 26%.
איך מסבירים באוצר את ההבדל המהותי בין שני המדדים? לפי האוצר, פערים אלה הם אינדיקציה נוספת לקושי להסתמך רק על נתוני הסקרים בניתוח הפערים בין ערבים ליהודים בשוק העבודה. בנוסף, פערים אלה יכולים להסביר מדוע הוצאות משקי הבית הערבים גבוהים באופן שיטתי מהכנסות משקי בית יהודים לא חרדים עם אותו מספר ילדים, דבר שרבים מייחסים לפעילות לא מדווחת רבה יותר בקרב החברה הערבית.
נשים עובדות יותר ושכרן עולה יותר
מנתוני השכר הממוצע עולה עוד כי בעוד שהשכר הממוצע לגברים עלה בצורה מתונה בין השנים, השכר לנשים עלה משמעותית, וכתוצאה מכך פערי השכר המגדריים פחתו. סיבה אחת לכך, לפי האוצר, היא שינויים בהיקפי התעסוקה.
בעוד שבשני העשורים האחרונים נשים הגדילו במעט את מספר שעות העבודה שלהן, בקרב גברים חלה ירידה בהיקפי המשרה. בשנת 1997 ממוצע שעות העבודה השבועיות למועסקים עמד על 48.6 ו-36.9 לגברים ונשים, בהתאמה. לעומת זאת ב-2015 מספר שעות העבודה השבועיות לגברים מועסקים עמד על 44.9 ולנשים על 37.2.
עוד בולטת גם העלייה החדה יחסית בשכר הממוצע לעובדים בגילאי 64-60. באוצר מציינים כי סביר שהסיבה לכך היא עלייה בהיקפי המשרה של עובדים בגילאים אלו, וזאת במקביל לעלייה החדה שנרשמה בשיעורי התעסוקה באותם גילאים; אם בזכות העלייה בתוחלת החיים ובתוחלת החיים הבריאה, אם בזכות העלאת גיל הפרישה ואם בזכות גורמים אחרים.
צמצום פערים מול ערבים ויוצאי אתיופיה, ירידה בשכר החרדים
בנוסף, מהנתונים עולה כי פערי השכר בין היהודים הלא חרדים, לבין הערבים ויוצאי אתיופיה מצטמצמים, אם כי הם עדיין גבוהים.
מנגד, פערי השכר בין החרדים ליהודים הלא חרדים רק גדלים. זאת כאשר שיעור הגידול בשכר של נשים חרדיות היה נמוך מהגידול בשכר בשאר האוכלוסייה, והשכר הממוצע של גברים חרדים אף ירד. באוצר מציינים כי גם כאן הגורם עיקרי לפערי השכר בין שכירים חרדים (נשים וגברים) ליהודים לא חרדים הוא פערים בכמות שעות העבודה.
על פי סקרי כח אדם, בשנים 2015-1997 מספר שעות העבודה הממוצעות לגברים חרדים עובדים ירד ב-13%, כשגם בשנת 1997 הם היו נמוכים משמעותית ממספר שעות העבודה של גברים יהודים לא חרדים.
ההבדלים בשעות העבודה השבועיות מבליטים את הקושי להסתמך על שיעור התעסוקה כמדד יחיד לבחינת מידת ההשתלבות של החרדים בשוק העבודה.
לפי ניתוח האוצר, גורם נוסף לירידה בשכרם של הגברים החרדים הוא העלייה בתעסוקה בגילאי 40-25, גילאים בהם השכר – בכלל האוכלוסייה ובקרב החרדים – נמוך ביחס לשכר בגילאים המבוגרים יותר; אם כי ירידה בשכר נרשמה גם בקרב גברים חרדים מבוגרים יותר.
הירידה עשויה לנבוע גם מכך שהעובדים שנכנסו לשוק העבודה היו בעלי כישורים נמוכים ופחות מיומנויות הנדרשות בשוק העבודה. סביר להניח שכניסת יותר גברים חרדים צעירים לשוק תתבטא בהמשך גם בעלייה בשכרם, עם צבירת הניסיון.
הגברים הערבים ממלאים את הסקרים עבור הנשים?
באוצר ציינו כי כפי שמשתקף בסקרי כח האדם של הלמ"ס, גם על פי הנתונים המנהליים של הביטוח הלאומי שיעורי התעסוקה עלו בחדות מ-65% בשנת 2000 לכדי 73% בשנת 2016. עלייה זו כללה את כל קבוצות האוכלוסייה, ובמיוחד בלטה בקרב יוצאי אתיופיה – גברים ונשים. בקרב מגזר זה שיעורי התעסוקה עלו בחדות והגיעו לרמות הקיימות באוכלוסייה היהודית הלא חרדית.
עלייה חדה בתעסוקה נרשמה גם בחברה הבדואית, אם כי שיעורי התעסוקה של הבדואים (גברים ונשים) עודם נמוכים ביחס לשיעורי התעסוקה באוכלוסייה הכללית והערבית.
עם זאת, מהנתונים עולה כי שיעורי התעסוקה של נשים ערביות גבוהים משמעותית ביחס לנתון הרשמי המשתקף מסקרי הלמ"ס. באוצר מעלים סיבה אפשרית לכך: בעיה באיכות התשובות של הנסקרים מהאוכלוסייה הערבית לסקרי הלמ"ס, ואף אפשרות כי המשיבים לסקרים אלה הם הגברים במשפחה, המספקים תשובות חלקיות.
לפנייה לכתב/ת 
