ערבים לא הוכנסו למועדון. הפיצוי: 71 אלף ש'

שני אחים ערבים ישראלים הגיעו עם חברים יהודים ל"בית המרזח" ברמת ישי. היהודים הוכנסו פנימה, והערבים שנשארו בחוץ הגישו תביעה לביהמ"ש

עו"ד גל אביהודפורסם: 08.07.18 , 07:16

בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעתם של שני אחים, ערבים ישראלים, שטענו שלא הוכנסו למועדון "בית המרזח" ברמת ישי בשל חזותם ומוצאם. השופט דניאל קירס קבע שמדובר היה באפליה אסורה ופסק להם פיצויים של 71 אלף שקל.

במרץ 2017 הגיעו שני האחים למועדון כדי לחגוג יום הולדת יחד עם שלושה חברים נוספים – אחד ערבי ושני יהודים. אחד מהם סיפר שהמאבטח אפשר להכניס את חברם הערבי שהציג תעודת חוגר (צד"לניק), אך אותו הוא סירב להכניס בתואנה שמדובר במסיבה סגורה והוא לא מופיע ברשימת המוזמנים.

גזענות

מזרחים לא הוכנסו למועדון - ויפוצו על אפליה

עו"ד תמר איטח

צעירים שהוזמנו למסיבות ב"בליס" בכפ"ס נשארו בחוץ. בית המשפט קבע שהסיבה הייתה החזות שלהם, ולכן המועדון ישלם 14 אלף ש' לכל אחד

מזרחים לא הוכנסו למועדון - ויפוצו על אפליה

הוא הוסיף שהמאבטח נהג באלימות ודחף את אחיו שבא לעזרתו, ואף דרש מהחבר שכבר נכנס לצאת באופן מיידי מהמועדון. לעומת זאת, שני החברים היהודים הצליחו למרבה הפלא להיכנס ללא כל קושי.

בתביעה שהגישו חודש לאחר מכן טענו האחים שהופלו עקב חזותם ומוצאם, וביקשו לחייב את המועדון לשלם להם 141 אלף שקל על עוגמת נפש, תקיפה ואיומים ופיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור הפליה.

בעלי המועדון טענו מנגד שבמקום מבלים צעירים מכל קצוות האוכלוסייה בלי קשר למוצאם. לדבריהם, שני התנאים היחידים לכניסה הם גיל (מעל 18) והיעדר שכרות. הם הכחישו שקיימת "רשימת מוזמנים" לצורכי סינון, וטענו שכניסת התובעים נאסרה מכיוון שאחד מהם היה שתוי והשני לא הציג תעודה מזהה. לדבריהם, עצם העובדה שהמאבטח התיר לחבר להיכנס מפריכה את טענתם בדבר אפליה אסורה נגד ערבים.

גרסאות כנות ואמינות

השופט דניאל קירס ציין שהתובעים והעדים מטעמם מסרו גרסאות כנות ואמינות, והצליחו להוכיח את טענותיהם בנוגע להתנהגות המאבטח בכניסה למועדון ולאפליה על רקע גזעני. הוא קיבל את טענתם שלפיה לא היו שתויים והציגו בפני המאבטח רישיון נהיגה.

עוד ציין בפסק הדין שהעובדה שהמאבטח הכניס למועדון את חברם הלא יהודי של התובעים לא מעידה על היעדרה של אפליה, ולו משום שאותו חבר הוצא מהמקום לאחר שנודע למאבטח כי גם הוא ערבי.

השופט קירס הבהיר שהאחריות לא מוטלת רק על המועדון כגוף משפטי נפרד, אלא גם על בעליו, שלא הצליחו להוכיח שלא היו מודעים למדיניות המפלה של עובדיהם. מסקנה זו התבססה בין השאר על העובדה שהמאבטח עצמו היה ערבי, וסביר להניח שלא היה מתנגד להכנסת התובעים אלמלא ניתנו לו הנחיות ממעסיקיו.

לבסוף נקבע שהמועדון ובעליו ישלמו לתובעים 71 אלף שקל כפיצוי ללא הוכחת נזק לפי החוק לאיסור אפליה, וכפיצוי על התקיפה והאיום של המאבטח. בנוסף חויבו הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 11,275 שקל.