עירייה הפקיעה שטח וסירבה לפצות את בעליו

בעל קרקע בקריית אתא דרש פיצוי כפי שקבוע בחוק, אבל העירייה סירבה בטענה שקיבל את השטח במתנה מאמו. בית המשפט העמיד אותה במקומה

מערכת psakdinפורסם: 19.07.18 , 22:07

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לאחרונה פיצוי של כ-130 אלף שקל לטובת בעל שטח שהופקע לצורכי ציבור על ידי עיריית קריית אתא. העירייה סברה שהבעלים לא זכאי לפיצוי משום שקיבל את השטח במתנה מאמו, אבל השופטת אספרנצה אלון העמידה אותה על טעותה.

בשנים 1993-1980 הפקיעה העירייה חלקים משטח של 3,713 מ"ר באזור התעשייה בעיר שהיה בבעלות סבו של התובע. לאחר שהסב נפטר, הוא הועבר בירושה לדודו – שנתן אותו במתנה לאמו וב-1999 היא העניקה אותו לתובע. ב-2005 פורסמה תוכנית הפקעה על חלקים נוספים מהשטח וב-2012 הם עברו לבעלות העירייה. מאחר שבעלים של שטח שהופקע על ידי רשויות זכאי על פי חוק לפיצויים, דרש הנכד את המגיע לו, אבל נדחה בין היתר בטענה שקיבל את השטח ללא תמורה, ולכן הוא לא זכאי לפיצוי בגין ההפקעה.

חוק ונדלן

עיוות בן 30 שנה: מושב יחזיר נחלות למדינה

עו"ד דן גינר

סכסוך בין שני דורות של משפחות מהיישוב שזור עסק בזכויות המקרקעין של אלה שלא עסקו בחקלאות. ביהמ"ש העליון החליט לעשות שם סדר

עיוות בן 30 שנה: מושב יחזיר נחלות למדינה

בתביעה שהגיש נגד העירייה במרץ 2016 באמצעות עורכי הדין אורי שרם ואלעד ממן, עמד התובע על זכותו לקבל את הפיצויים. הוא טען שהעירייה הבטיחה בעבר להעניק לו פיצוי באמצעות אחוזי בנייה אך לא עמדה בכך. הוא הוסיף שהעובדה שקיבל את השטח במתנה לא שוללת את זכותו לפיצויי הפקעה. לתביעה צורפה עמדת שמאי מומחה שהעריך כי התובע זכאי לפיצוי עבור 8.13% מהשטח הכולל שהופקע.

בתגובה חזרה העירייה, שיוצגה על ידי עורכי הדין יוסף סגל ואילה סגל-גבסי, על עמדתה הראשונית. היא הוסיפה שהתובע ממילא לא זכאי לקבל פיצוי על הפקעות שבוצעו לפני שהשטח הועבר לבעלותו, וכי הוא לא הוכיח שהבעלים הקודמים לא קיבלו את הפיצוי בעבר.

באשר להפקעה המאוחרת נטען שהיא בוצעה בהתאם לתוכנית הבנייה של ההפקעות הקודמות, כך שגם עליו הוא לא זכאי לפיצוי. על פי העירייה, התביעה הוגשה באיחור של כ-20 שנה, ועל חלק מהשטחים כבר הוקמו מבנים, ולכן אי אפשר כבר להעריך את שווי הפיצוי על הקרקע קודם הבנייה. היא גם חלקה על עמדת השמאי, אם כי לא הגישה חוות דעת מומחה מטעמה.

לא ישב בחיבוק ידיים

השופטת אספרנצה אלון דחתה את טענות העירייה בזו אחר זו לאחר סקירה מעמיקה של הוראות החוק והפסיקה בתחום ההפקעות. היא הדגישה שהעובדה שהתובע קיבל את השטח במתנה לא שוללת ממנו את הזכות לקבל פיצויי הפקעה. כמו כן, ציינה, נטל להוכיח ששולם לבעל הקרקע פיצוי בעבר מוטל על העירייה, ולא על התובע.

באשר לשיהוי בהגשת התביעה העירה השופטת כי המקרה הנוכחי אינו חריג דיו כדי לקבל את הטענה הזו. יתרה מכך, התובע הוכיח כי במהלך שנות ה-90 הוא פנה כמה פעמים לעירייה בניסיון לברר מה גודל ההפקעה המדויק לצורך חישוב הפיצויים, אך לא נענה, כך שהוא לא ישב בחיבוק ידיים ומעולם לא ויתר על זכותו לקבלם.

בהמשך נדחו גם הטענות נגד עמדת מומחה התביעה לנוכח העובדה שהעירייה לא טרחה להגיש עמדת מומחה סותרת, מה גם שלגופו של עניין השופטת לא סברה שנפל פגם בחישובי המומחה.

לפיכך התקבלה עמדת התובע והמומחה מטעמו, ועיריית קריית אתא חויבה בפיצויים בסך 130,500 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.