שתף קטע נבחר

"להעליב, להשפיל, לבזות". גננת תפוצה על לשון הרע

עובדת בגן בחיפה הסתכסכה עם הבעלים, שפיטר אותה ותלה במקום שלטים בעלי תוכן מבזה כלפיה. ביהמ"ש קבע שהיא תפוצה ב-46 אלף שקל

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה גננת שפוטרה מגן "ליטל פיפל קידס" בעיר, והורה לבעליו לשלם לה 46 אלף שקל. השופט נוהאד חסן השתכנע שבעלי הגן תלה במקום מודעות שבהן היא הושמצה באופן מבזה ומשפיל.

 

התובעת עבדה בגן מיוני 2012 ועד פברואר 2014. ביום הפיטורים היא ביקשה מאשתו של הבעלים לא לתת לבתה – שהייתה מטופלת בחלק אחר של מתחם הגן – לאכול מהקציצות שהוגשו לארוחת הצהריים, היות שהן לא מספיק מבושלות. התפתח עימות שבסופו עזבה הגננת עם בתה, אחרי שהנתבע אמר לה שמחר יהיה היום האחרון שלה בגן. למחרת היא חזרה עם מכשיר הקלטה על מנת לקבל מכתב פיטורים, אולם מנהל הגן אמר לה שהמכתב נשלח בדואר, ודרש ממנה לעזוב.

 

בתביעתה היא טענה כי שבעלי הגן הפר את חובתו לקיים שימוע לפני פיטורים. מנגד, הוא טען שמה שהוביל לפיטורים היה העובדה שהגננת דיברה בטלפון שלה כ-10 דקות במקום להשגיח על הילדים, ולאחר מכן נטשה את הגן.

 

אבל על סמך מכתב פיטורים שנשלח אליה, שכותרו "הפסקת עבודה מיידית", הבהיר השופט נוהאד חסן שאין כל ספק שהתובעת פוטרה מעבודתה בלי שימוע, בניגוד לחובתו של כל מעסיק.

 

מכאן הוא ניגש לתביעה לפיצויי לשון הרע בגין שתי מודעות שנתלו על דלתות הגן, ואותן ראו כ-15 עובדים וכ-70 הורים של ילדי הגן. במודעות יוחסו לתובעת "הפרות משמעת בטיחותיות וזאת לאחר שכבר הוזהרה על כך קודם לכן". נקבע כי המודעות מהוות לשון הרע, שכן מדובר בפרסומים שעלולים "להביא לפגיעה בשמה הטוב של התובעת, ולשים אותה מטרה לשנאה או לבוז על ידי הורי הגן, ואף לפגוע במשלח ידה". הוא דחה את טענות הנתבעים להגנת "אמת דיברתי", והבהיר שלא הוכח שהגננת שוחחה בטלפון כ-10 דקות תוך התעלמות מחובתה לבצע את תפקידה ולהשגיח על הילדים.

 

כמו כן הבהיר השופט שאין כאן פרסום בתום לב, משום שמתמליל השיחה המוקלטת עלה כי הנתבע "היה נחוש בדעתו להעליב ולהשפיל את התובעת, ולגרום נזק לתובעת, לבזותה ולפגוע במשלח ידה בכל דרך אפשרית, כפי שאף אמר לה, בשעה שלא ידע שהיא מקליטה את השיחה ביניהם".

 

לפיכך חויבו הנתבעים לשלם לגננת לשעבר 11 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין, היעדר שימוע ואי מסירת הודעה לעובדת, ופיצוי בגין הוצאת לשון הרע כנגד התובעת, סך של 35 אלף שקל. בנוסף, הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 9,000 שקל.

 

בתוך כך דחה השופט חסן תביעה נגדית שבה דרשו הנתבעים פיצויי לשון הרע בסך 240 אלף שקל, בטענה שהגננת פרסמה בקבוצת הוואטסאפ של ההורים שהגן שורץ עכברים, וגרמה לכך שמספר ילדים עזבו.

 

השופט החליט שלתובעת עומדת הגנת "אמת דברתי", לאחר שהתרשם כי ההתכתבויות בקבוצת הוואטסאפ סביב סוגיית העכברים הייתה בהומור ובקלילות, מה גם שהתובעת דיברה בשבחו של הגן והשיבה לשאלות הורים בצורה עניינית.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים