בעלת נכס תפצה שוכרת כי הדירה "לא חוקית"

אישה מבוגרת שהתגוררה בנכס ששימש כנגרייה ופוצל ליחידות דיור, הגישה תביעה נגד הבעלים. בית המשפט קבע שהיא תפוצה בכ-21 אלף שקל

עו"ד טל כהן תורג'מןפורסם: 07.08.18 , 17:04

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה דיירת ששכרה יחידת דיור בעיר נגד בעלת הנכס ובתה, והורה להן לפצות אותה בכ-21 אלף שקל: השופטת כוכבה לוי שוכנעה שהנתבעות הסתירו מהתובעת את העובדה שהתגוררה בדירה שפוצלה באופן לא חוקי ואף פגעו באיכות חייה במהלך תקופת השכירות.

מדובר למעשה בנגרייה גדולה שבעבר פוצלה לארבע יחידות דיור על ידי בעלה המנוח של הנתבעת. השוכרת, שהתגוררה באחת מהן מאז 2011, חידשה את החוזה מדי שנה ושילמה באמצעות צ'קים של בתה. בשלב מסוים הודיעה העירייה לבעלת הנכס שהוא לא מיועד למגורים אלא למסחר, והורתה לה לפנות את הדיירים ביחידות השונות. אלא שבעלת הנכס ובתה לא טרחו לספר על כך לשוכרת.

חוק ונדלן

עירייה הפקיעה שטח וסירבה לפצות את בעליו

מערכת psakdin

בעל קרקע בקריית אתא דרש פיצוי כפי שקבוע בחוק, אבל העירייה סירבה בטענה שקיבל את השטח במתנה מאמו. בית המשפט העמיד אותה במקומה

עירייה הפקיעה שטח וסירבה לפצות את בעליו

ב-2015 הגישה בעלת הנכס תביעת פינוי נגד השוכרת, וההליך הסתיים בהסכמה שבמסגרתה פינתה הדיירת את היחידה ביוני של אותה שנה. במקביל, השוכרת תבעה פיצויים בשל מסכת של אירועים שלטענתה כללה בין השאר כניסה לדירה ללא תיאום והריסה של הדירות שמסביב תוך השארת ערימות של פסולת במטרה לגרום לה לעזוב.

בעלת הנכס ובתה טענו מנגד כי השוכרת היא שהפרה את ההסכם וגרמה לנזקים. הן הוסיפו בתקופה שאחרי יוני 2014 התגוררה השוכרת במקום ללא חוזה תקף, משום שזייפה את החתימות שעליו. לדבריהן היא עשתה שימוש בלתי סביר בחשמל, והציגו חשבוניות על סך אלפי שקלים על חודשים מסוימים בסוף 2014 ותחילת 2015.

אבל השופטת כוכבה לוי הכריעה לטובת השוכרת וקבעה שהדברים שאמרה בעלת הנכס בבית המשפט חיזקו את טענות התביעה, שלפיהן היה לה מניע לפנותה בשל אי חוקיות פיצול יחידות הדיור, ובגלל הליכים משפטיים שעיריית תל אביב החלה לנקוט נגדה.

השופטת הוסיפה שהתנהלות הנתבעת, שהסתירה במכוון מהשוכרת את העובדה שיחידות הדיור אינן מיועדות למגורים ונבנו שלא כדין, מהווה חוסר תום לב. כך למשל, בשל הפיצול הבלתי חוקי לא ניתן לקבוע מהי צריכת המים או החשמל של השוכרת ביחידה שבה התגוררה.

גם בנוגע לטענות נוספות כגון הפסדים של ארנונה או היעדר הזדמנות להשכיר את הנכס בהתאם לייעודו המסחרי נקבע כי "אין למשכירה להלין אלא על עצמה בכך שבחרה לפעול בניגוד לחוק". בהמשך נדחתה גם הטענה בדבר זיוף החוזה, שכן הבעלים הסכימה לקבל צ'קים עבור השכירות גם לשנה הנוספת.

השופטת לוי הפנתה לכך שבעלת הנכס ובתה לא הכחישו את הטענות שלפיהן נכנסו לדירה ללא רשות או תיאום מראש – פעולת "פלישה" שמהווה הפרה של החוזה. בנוסף נקבע שהתובעת זכאית לפיצוי על הפגיעה בנוחותה בשל עבודות להריסת יחידות הדיור הנוספות, וכן עבור העובדה שנאלצה להתגורר בדירה המיועדת לפינוי ללא ידיעתה.

בנוסף לפיצוי בסך 20,800 שקל, חויבו הנתבעות בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,200 שקל. כמו כן הן חויבו לשלם לבתה של השוכרת הוצאות בסך 5,850 שקל לאחר שתביעה שהגישו נגדה נדחתה.