מי עדן שינתה את מקור המים - ערכי המינרלים השתנו
בעקבות המעבר להפקת מים מקידוח במקום ממי מעיין הסלוקיה, חלה הרעה בערכי הסידן, הנתרן והחנקות. עם זאת, נרשמה עלייה חיובית בכמות המגנזיום. בדקנו את התווית החדשה של מי עדן, והשוונו את ערכי המינרלים למים של החברות המתחרות
פחות סידן, יותר נתרן, יותר חנקות, אבל גם יותר מגנזיום. לידי ynet הגיעה התווית החדשה של מותג המים המינרליים מי עדן, שתכולת המים שלו הינה ממקור חדש - קידוח בשם מי עדן 1.
עקב חריגה בדגימה: מי עדן הפסיקה את הפקת המים מהמעיין
מי עדן והזיהום - מתי התגלה ומה דווח? שאלות ותשובות
עכשיו זה רשמי: מי עדן החלה לקבל מים מחברת מקורות
החברה החליטה לנטוש את מעיין הסלוקיה בשל זיהומים. מאז ההודעה על כך, נתח השוק של החברה נמצא בירידה לפי נתוני חברת סטורנקסט. מי עדן מקפידה להדגיש כי הקידוח החדש הוא "מקור בזלתי" (משכבת בזלת), ברמת הגולן, כך שלכאורה המים אמורים להיות דומים מאוד למי הסלוקיה. הם אכן דומים, אך יש הבדלים בערכי המינרלים במי הקידוח לעומת מי המעיין.
במי הקידוח החדש של מי עדן יש פחות סידן - 21 מ"ג, לעומת 26 מ"ג כפי שהיה במי המעיין. סידן הוא מינרל שעוזר לבניית עצמות ולמניעת אוסטיאופורוזיס. ההבדל בין מי עדן מהסלוקיה לבין מי עדן הנוכחיים לא גדול בכל מה שקשור לסידן, אבל מדובר במים המינרליים עם הכמות הקטנה ביותר של סידן מבין כמה חברות שבדקנו, ביניהן מובילות השוק. כמות סידן גדולה בהרבה אפשר למצוא במים מינרליים שמקורם מחוץ לישראל, כמו מי אוויאן היקרים או המים המינרליים של המותג הפרטי של שופרסל.
יש במי עדן החדשים יותר נתרן, מינרל שכמות גבוהה ממנו מזיקה לחולי לב ומעלה את לחץ הדם. הכמות עלתה מ-32 מ"ג ל-47 מ"ג. מדובר בעלייה בולטת, אך לא בכמות שתעניק למים מדבקה אדומה במסגרת הרפורמה של משרד הבריאות (100 מ"ג ומעלה).
לפי ארגון הבריאות העולמי, מים מכילים 20 מ"ג נתרן, אך הארגון מכיר בכך שיש מקורות מים עשירים ביותר בנתרן (כמו מי עדן). ישראלים הסובלים מלחץ דם גבוה אמורים להימנע מצריכה עודפת של נתרן. מים דלי נתרן מוגדרים בעולם כמכילים פחות מ-20 מ"ג נתרן.
במי עדן החדשים יש גם עלייה בביקרבונטים (דו פחמות) שאינה משמעותית ועלייה בערך ה-pH המודד חומציות, אם כי המים אינם חומציים.
עלייה חיובית ישנה בכמות המגנזיום מ-18 מ"ג ל-22 מ"ג. בכל מקרה ביחס לקצובה היומית המומלצת על-ידי משרד הבריאות – השינויים זניחים.
ההבדל בין מי ברז מותפלים למים מינרליים
ההבדל בין מי המעיין לקידוח (הדומה לקידוח של מקורות) הוא שמי המעיין הם מי נביעה הפורצת את פני הקרקע ומי הקידוח אינם נביעה, אלא מים שנאגרים בשכבות אגירה שונות של הסלע ולא פורצים מהן. כל הבקבוקים של מי עדן ימולאו מעתה במי קידוח ולא במי נביעה.
חברות המים המינרליים מקבלות זיכיון לשימוש במי מעיין או קידוח והן גובות פרמיה עבור אספקת המים בבקבוקי פלסטיק (בדרך כלל). הן קודחות את המים ללא מגע יד אדם. בשל המעבר של מי עדן ממעיין לקידוח, מסרה החברה כי כעת המשאב הציבורי שהוא מי הסלוקיה "יופנו לטבע לתועלת החי, הצומח והאדם".
לשאלה האם מים מזוהמים ממעיין הסלוקיה הגיעו לצרכן, השיבה מי עדן באתר שלה כי "מי המקור נדגמים לפחות פעם ביום. דגימות אלו נבדקות באמצעות מעבדה חיצונית המאושרת משרד הבריאות. במידה ומתגלים בבדיקות אלו חריגות מערכי הנורמה מופסקת לאלתר הזרמת מים למפעל.
"בכניסה לשערי המפעל ישנה מערכת סינון מתקדמת המונעת כניסה של כל זיהום אפשרי. בתהליך הייצור המוצרים נדגמים מדי שעה. התוצרת הגמורה מאוחסנת במפעל במשך 48 שעות לפחות טרם יציאתה לשוק. רק לאחר שהבדיקות של התוצרת חוזרות ללא חריגות היא משוחררת לשוק".
כיום, 80% ממי הברז מקורם בהתפלה, וחברות המים המינרליים יזמו קמפיינים שמדגישים את החוסרים שיש במים מותפלים. עם זאת מי הברז מכילים חומרים מונעי זיהומים כמו כלור, והמים המינרליים לא חסינים כמוהם מפני זיהומים.
מחברת מי עדן נמסר: "בעקבות המעבר ל'מי עדן 1', השינויים בכלל הערכים בהרכב המים, אלו שעלו ואלו שירדו, הינם מינוריים ועומדים על שברירי אחוזים ביחס לתצרוכת היומית המומלצת.
"ההרכב ממקור המים החדש דווקא משפר ערכים חשובים כמו אשלגן, מגנזיום, כלוריד ו PH החיוניים לגוף. ההרכב המינרלי, האיכות וטעם המים נשארו דומים מאוד למקור המים הקודם, מפני ששני המקורות הם מאותה שכבה בזלתית".
לפנייה לכתב/ת 
