יום הדין של נוחי דנקנר
בית המשפט העליון צפוי לפרסם הבוקר את החלטתו בערעורים שהגישו המדינה ובעלי אי.די.בי לשעבר, שנדון לשנתיים מאסר על הרצת מניות
יום הדין של נוחי דנקנר מגיע הבוקר (ד'): בית המשפט העליון - בהרכב ניל הנדל, דוד מינץ וג'ורג' קרא - ימסור את פסק דינו בערעור במסגרת התיק הפלילי־כלכלי. בעלי אי.די.בי לשעבר הורשע בתיק בהרצת מניות החברה ונדון לשנתיים מאסר בפועל.
נוחי דנקנר הורשע בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות
הרשעת דנקנר: "הכרעה מהדהדת ששולחת מסר לשוק ההון"
הגיע לעליון: נוחי דנקנר הגיש ערעור על הרשעתו בהרצת מניות
דנקנר מכר את הווילה בהרצליה פיתוח ב-47 מיליון שקל
תחילת הפרשה ב־2011: אחרי שנים של שגשוג, צפתה אי.די.בי שתיקלע למצוקה תזרימית והחלה לחפש מקורות מימון. דנקנר בדק עם שותפיו וחבריו, והחליט לבצע הנפקה בפברואר 2012. בעקבות ההנפקה פתחה רשות ניירות ערך בחקירה, עקב חשד להרצת מניות, וביוני 2014 הוגש כתב אישום חמור נגד דנקנר, נגד חברו איש שוק ההון איתי שטרום, ונגד אי.די.בי אחזקות. האישום המרכזי התייחס להנפקה בה גויסו מהציבור 321 מיליון שקל.
לפי כתב האישום, דנקנר, שחשש מכישלון ההנפקה, רקם תוכנית להריץ את המניה. זאת באמצעות שטרום, שהפעיל את שותפו לשעבר עדי שלג, מי שהפך לעד מדינה בתיק. במשפט אמר שלג: "שטרום ביקש ממני להרים את שער המניה, כדי להציל את ההנפקה של נוחי". דנקנר ושטרום טענו שעדותו שקרית.
ביולי 2016 הורשעו דנקנר ושטרום בין השאר בהרצת מניות. השופט המחוזי חאלד כבוב קבע שהשניים "פעלו במשותף ובמתואם לתמיכה בשער מניית אי.די.בי, לצורך הגדלת מחזור המסחר ומניעת ירידת השער, והעברת מסר לשוק כי יש גורמים חסרי עניין שקונים ומוכרים את הנייר ללא מניע פסול. נאשמים כאלה, מנוסים ומקצועיים, איני יכול לקבל את גרסתם שלא ראו את שעמד לנגד עיניהם, ולא הכירו באי־החוקיות שבמעשיהם".
הפרקליטות: 3 שנים לפחות
בעקבות ההרשעה וגזר הדין הגיש דנקנר בפברואר 2017, באמצעות עוה"ד גיורא אדרת, אפרת ברזילי, מיכל רוזן־עוזר ויפעת מנור־הררי, ערעור לבית המשפט העליון. הערעור הוגש הן על ההרשעה והן על העונש: 24 חודשי מאסר בפועל וקנס של 800 אלף שקל. על שטרום נגזרו שנת מאסר בפועל וקנס של חצי מיליון שקל. גם שטרום, באמצעות עוה"ד איריס ניב־סבאג ונווית נגב, הגיש ערעור.
מנגד, גם המדינה הגישה ערעור, באמצעות עו"ד חנה קורין, וביקשה להחמיר בעונשים. הפרקליטות טענה כי מתחמי הענישה למעשים שביצעו השניים עומדים על 3־5 שנות מאסר לדנקנר ועל 2.5־4.5 לשטרום. בגזר הדין קבע השופט כבוב: "מצאתי להטיל ענישה ברף הנמוך. אישיותם, פועלם ההתנדבותי יוצא הדופן, ההפסדים והנזקים שנגרמו להם עקב הסתבכותם בפרשה, כל אלה מצדיקים זאת".
דנקנר ושטרום כפרו בהאשמות, מתחו ביקורת קשה על עד המדינה וטענו שביהמ"ש שגה.
בערעור ביקש דנקנר לזכותו וטוען כי "ביסוד ההרשעה עומדות טעויות יסודיות, השוללות את המסקנה המרשיעה. בית המשפט הרשיע את דנקנר על יסוד ראיות נסיבתיות שהוא עצמו הגדירן כראיות שאינן 'אותות ומופתים'".
דנקנר טען עוד כי בית המשפט המחוזי טעה והתעלם מהסברו, לפיו הוא ראה את פעילותו של שטרום כפעילות כלכלית לגיטימית וכי לא ניתן משקל לכך שלא ביקש "לעקוץ" את שוק ההון, לא יזם את הפעילות, לא ביקש אותה, והאמין בכדאיות ההשקעה במניות.
"אמונתו הסובייקטיבית בכדאיות הוכחה בכך שדנקנר, בני משפחתו ושותפיו השקיעו 62 מיליון שקל בהנפקה. גם חודשים לאחר מכן המשיך דנקנר להאמין בחברה ורכש מניות בעשרות מיליוני שקלים", נטען. "דנקנר ראה ביוזמתו של שטרום לרכוש מניות יוזמה לגיטימית".
לפנייה לכתב/ת 
