מנע מגרושתו לגור בדירתם – וחויב לשלם לה שכירות

לאחר הגירושים חזר גבר אלים לדירה המשותפת לו ולאשתו לשעבר. שתי ערכאות של בתי הדין הרבניים קבעו שעליו לפצות אותה על התקופה

עו"ד רועי חלפוןפורסם: 30.08.18 , 21:59

בית הדין הרבני הגדול קבע לאחרונה כי גבר שהתגורר אחרי גירושיו לבדו בדירה המשותפת לו ולאשתו לשעבר, ישלם לה שכירות על התקופה. בכך דחו הדיינים ערעור שהגיש הבעל על פסיקת בית הדין האזורי, ונימקו זאת בכך שהוא אילץ אותה לעזוב בהתנהלותו האלימה ומנע ממנה לחזור לביתה.

בני הזוג נפרדו בשנה שעברה אחרי שהגיעו להסכם גירושים שכלל הוראות לגבי פירוק השיתוף בדירה שלהם. כמה חודשים לאחר מכן הגישה האישה תביעה לחייב את בעלה לשעבר לשלם לה דמי שימוש על התקופה שבה גר בבית לבדו.

דיני משפחה

האישה ניסתה להתאבד – הסכם הגירושין בוטל

עו"ד מאיר שחל

במסגרת הפרידה קבעו בני הזוג כי שווי הדירה המשותפת יועבר לבעל. אבל בית הדין הרבני קבע: ההסכם המקפח נחתם כשהיא הייתה במצב נפשי קשה

האישה ניסתה להתאבד – הסכם הגירושין בוטל

בית הדין האזורי בירושלים קיבל את התביעה בחלקה וקבע שהבעל חייב בתשלום רק עבור 10.5 החודשים שחלפו מיום הגירושים ועד שהדירה נמכרה – שבה אסור היה לבני הזוג לשעבר לגור יחד מבחינה הלכתית. הוא לא נדרש לשלם על התקופה שלפני הגירושים, משום שהאישה עזבה את הבית מרצונה.

אולם הגרוש לא רצה לשלם כלל, והגיש ערעור שבו טען שבתקופה שלאחר הגירושים ממילא אי אפשר היה להשכיר את הדירה, משום שעמדה למכירה, ולכן האישה לא הפסידה דבר מכך שגר בה. הוא הוסיף כי העובדה שגרושתו לא תבעה את דמי השימוש אלא לאחר פירוק השיתוף מעידה על כך שוויתרה על זכות המגורים שלה ומכאן גם על זכותה לשכר דירה.

אלא שדייני בית הדין הגדול - הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז – פסקו אחרת וציינו שהאישה לא ויתרה על זכות המגורים בדירה. הם הפנו לכך שבמסגרת ההליכים סיפרה האישה שברחה עקב אלימות מצד בעלה לשעבר, ולא יכלה לחזור לדירה כיוון שבנותיהם פחדו, מה גם שהרווחה אסרה עליהן להיפגש עם אביהן ללא פיקוח.

לאחר מכן, המשיכה, סירב בעלה לאפשר לה לחזור לדירה, החליף את המנעול ופעל בניגוד להחלטה שיפוטית שהורתה לו לעזוב כדי שתוכל לגור בה יחד עם הבנות.

הדיינים דחו את טענת הבעל שלפיה שממילא אי אפשר היה להשכיר את הדירה. נקבע כי הוא סירב לאפשר לאשתו לחזור לגור בדירה יחד עם בנותיהם גם בתקופה זו, ולכן עליו לשלם על השימוש הבלעדי שעשה בדירה.

יותר מכך, לטעם הדיינים הגיע לאישה לקבל דמי שכירות על כל התקופה שבה הוא גר בדירה לבד, גם לפני הגירושים. זאת, מאחר שהיא עזבה את הבית בגלל אלימות ולא יכלה לשוב אליה עקב התנהלותו. עם זאת, בפסק הדין הובהר שהדיינים מנועים מלפסוק לאישה את הסעד הזה כיוון שלא הגישה מטעמה ערעור על קביעת בית הדין האזורי בנושא.

לסיום ציינו הדיינים שרצוי שהכרעות לגבי פירוק שיתוף בדירה יכללו גם קביעה לגבי דמי שימוש – מה שייתר הגשת תביעות נפרדות בעניין.