שתף קטע נבחר

3 שנים בלי זכויות: "סופר יודה" תפצה עובד זר

אזרח אריתריאה הועסק במרכול בתל אביב, עד שהועבר למעצר בחולות. ביהמ"ש נזף במעסיקה וחייב אותה לפצות אותו בכ-75 אלף שקל

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את מפעילת רשת מרכולים "סופר זול בן גוריון", לפצות בכ-77 אלף שקל עובד זר מאריתריאה שהועסק אצלה במשך כשלוש שנים ללא זכויות סוציאליות, עד שהועבר למתקן חולות. השופטת אופירה דגן-טוכמכר מתחה ביקורת על החברה וציינה כי היא רואה בחומרה את העובדה שהוציאה תלושים פיקטיביים ולא שילמה לעובד את מלוא הכספים המגיעים לו בהתאם לצו ההרחבה החל על עובדי ענף רשתות המזון.

 

התובע היה עובד כללי בסניף "סופר יודה" בתל אביב מתחילת 2012 ועד אוקטובר 2015, אז הסתיימה העסקתו בנסיבות שנויות במחלוקת. בתביעתו טען שנאלץ לסיים את עבודתו כיוון שקיבל הוראה להתייצב במתקן חולות לאחר שפקעה אשרת העבודה שלו (הוא שהה שם כשנה). בנסיבות אלה, לטענתו, הוא היה זכאי לפיצויי פיטורים שמעסיקיו הבטיחו שישלמו.

 

מנגד טענה החברה שהתובע פשוט נטש את העבודה בלי להודיע ובלי כל הסבר, כך שאינו זכאי לפיצויים. אלא שגרסה זאת הופרכה לאחר שמי שהיה ממונה על העובד הודה בבית הדין שלא רק שהודיע שנאלץ להתייצב במתקן חולות, אלא שנהג מטעם החברה שהסיע אותו לשם.

 

השופטת אופירה דגן-טוכמכר הבהירה שבנסיבות שבהן עבודתו של עובד זר הופסקה בגין פקיעת תוקף האשרה שלו או העברתו למעצר במתקן חולות – הרי שהוא זכאי לפיצויי פיטורים מלאים.

 

היא דחתה את טענת המעסיקה שלפיה הציעה לו לחזור לעבודה אחרי ששוחרר מחולות והבהירה כי מועד בחינת הזכאות לקבלת פיצויי פיטורים הוא יום הפסקת העבודה: "אין גם מקום לצפות מהתובע לשוב לעבודה, לאחר שזו התנערה מתשלום זכויותיו".

 

בהמשך פסק הדין נדונו זכויותיו של התובע על פי צו ההרחבה. כך למשל נקבע כי בחלק מתקופת העבודה החברה לא שילמה לעובד גמול שעות נוספות, אלא שכר בסיס בלבד עבור כל שעות עבודתו, שבחודשים מסוימים הגיעו לכ-340 בחודש. נקבע שהחברה לא שילמה לתובע דמי חגים ולא הפרישה לא תגמולים לפנסיה או דמי הבראה במשך כל תקופת עבודתו.

 

השופטת מתחה ביקורת על הנתבעת, שטענה שהתובע לא היה עובד שעתי אלא הועסק במשכורת חודשית, ולפיכך בתקופת החגים לא קטנה משכורתו, והוא קיבל משכורת בימים אלה בהתאם לדין.

 

היא הבהירה שהוכח שבין ינואר 2012 לספטמבר 2013 קיבל התובע תלושי משכורת פיקטיביים בדבר שכר מינימום (כאשר יתרת השכר שולמה במזומן), אף שברור מהראיות כי קיבל שכר שעתי לכל אורך תקופת עבודתו.

 

"יש לראות בחומרה את התנהלותה של הנתבעת, שלמעשה מנסה להסתמך על התלושים הפיקטיביים שהוציאה, וזאת על מנת להתחמק מתשלום דמי חגים כנדרש בדין", כתבה בפסק הדין. בסיכומו של דבר, לאחר שחישבה את זכויותיו של התובע, חייבה השופטת את החברה לשלם לו כ-75 אלף וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
עו"ד יעקב לביא
מומלצים