קפה תיקון: המתנדבים שמתקנים את החפצים שכמעט זרקתם
צפו איך בכפ"ס החליטו להצטרף לטרנד עולמי, ויזמו אירוע בו פעם בחודש, מתנדבים מתקנים בצוותא ובחינם חפצים שהתקלקלו. מה מתקנים שם (למשל אופניים לקראת יום כיפור), מיהם המתקנים ואלו עוד יוזמות תוכלו למצוא בארץ, שמטרתן להחזיר את הכבוד לחפצים, לעצור את השיעבוד לקניות ולצמצם פסולת. "זו לא קמצנות זו ראייה סביבתית"
פעם בחודש מתקיימת בכפר-סבא מסיבת תיקונים. אנשים וחפצים מתכנסים במרכז קיפוד בעיר וחוגגים כל מוצר שתוקן וחזר עם בעליו הביתה, במקום להיות מושלך לפח.
בתכנון: איסור חלוקה בחינם של שקיות פלסטיק בכל בתי העסק
חוק השקיות הביא לזינוק במכירות שקיות אשפה בסופר
בעלות של 4 מיליארד שקל: אסטרטגיית הפסולת החדשה של ישראל
בעידן המקס סטוק והעלי אקספרס, חפצים הם דיירים רגעיים בידיהם של צרכנים שמשועבדים להחלפת סלולרי כל שנה, קניית בגדים כל חודש וחיפוש תמידי אחר "משהו לקנות". בעולם ישנה תנועה של צרכנים שהולכת ומתעצמת ומקבלת נפח, שמטרתה להחזיר את הכבוד לחפצים ולצמצם את צריכת היתר ואת כמות הפסולת האדירה שצרכנים ומפעלים מייצרים.
"בכל דבר יש סדק, כך חודר אליו האור", כתב פעם לאונרד כהן. הדבר הזה יכול להיות המכשיר שאתם מתכוונים לזרוק כי התחיל לחרוק, אבל מעדיפים לנצור, בגלל חיבה לאביזר הוותיק, או כי אין לכם כסף פנוי למכשיר חדש. האור יכול להיות תושב העיר שלכם, שעוסק בתיקונים כתחביב או כמקצוע. הוא יכול להחזיר את המכשיר שלכם לחיים, אבל יתכן שלא נעים לכם לבקש ממנו. כך נולד "קפה תיקון" באמסטרדם, שמפגיש בין מתקנים לנדרשי תיקון – בחינם וכך הוא הגיע לכפ"ס, עיר שראש העירייה שלה צביקה צרפתי, החליט לשים את נושא הקיימות בסדר העדיפויות.
במרכז מתקנים הכל ממקררים ועד תכשיטים. אפשר להביא לשם את הבובה שנתלשה לה רגל וקשה לכם להחזיר אותה למקומה, אבל הבן שלכם מאוד אוהב אותה; את הבגד שמחמיא לכם שנקרע, ואת מסך המחשב התקול שכבר תיקנתם בעבר וההוצאה הכספית מכבידה עליכם.
"הדברים שאנחנו זורקים לא תמיד כאלה מקולקלים"
הקאמבק של התיקונים כטרנד חוצה גבולות וקהלים, החל ב-18 באוקטובר 2009 באמסטרדם. מרטין פוסְטְמה (Martine Postma), עיתונאית הולנדית חובבת קיימות, היא זו שהגתה את קפה תיקון. "הדברים שאנו זורקים, לא תמיד כאלה מקולקלים", הסבירה. "קפה תיקון זה לעשות משהו ביחד, בהווה". מאז פועלים 1,100 מרכזים דומים בלמעלה מ-29 מדינות. לאור ההצלחה, היא הקימה ארגון בשם זהה, ללא מטרות רווח, שמספק סיוע מקצועי לקבוצות מקומיות בהולנד ובמדינות אחרות.
הארגון מדגיש שקפה תיקון לא מתחרה במתקנים מקצועיים, הנדימנים, מומחי סלולר ואחרים. להיפך, המארגנים מעוניינים להשתמש במפגשי קפה תיקון כדי להפנות את תשומת הלב של אנשים לאפשרות של תיקון חפצים במקום השלכה. במקרים רבים, נאמר למבקרים במפגשים: לכו לאיש מקצוע. לעיתים קרובות יהיה זה אחד מהמעטים שעדיין עובד במקצועות הנעלמים הללו. האנשים שמגיעים לקפה תיקון מגלים שיש אלטרנטיבות. הם מגלים שלצד עולם של צרכנות יתר שיוצרת הררי פסולת ומסרים שיווקיים שכופים עלינו להשתעבד לצריכה, מתקיים עולם מקביל של צרכנים שאומרים מספיק.
זה אמנם נושא שעדיין מעסיק חלק קטן באוכלוסיה, אבל זו כבר לא רק הדודה שלכם, שמתעקשת לתקן את הטרנזיסטור ששורד אצלה שנה אחר שנה מאז שנות ה-70. בקפה תיקון - גם אנשים צעירים מתקנים. אפילו חפצים שיוצרו בסין. הם עושים זאת בשל מודעות לסביבה, בגלל אופנה, בגלל דאגה, כיוון שזה חסכוני וגם כי זו יציאה מהבית לבילוי מעניין ולפעמים לימודי. זו דרך להאריך חיים של חפצים וליצור יחסי קהילה, על הדרך.
מחנכים אנשים לאקולוגיה, משאילים כלי עבודה
בקפה תיקון הישראלי, עמלים על התיקונים 13-10 מתנדבים סך הכל. חלקם אנשי מקצוע ועבור חלקם מדובר בתחביב. "חלקם בני 30 וחלקם פנסיונרים כמוני", אמר ל-ynetאורי אלמון, איש טכני ומתקן חובב, שהגיע לתקן במקום בזכות מודעה שאשתו הראתה לו. "אנשים תורמים מזמנם וממומחיותם. כלי העבודה הם של העירייה, אבל גם אנשים תורמים כלי עבודה ומביאים חומרים. אם חסר חומר, או חלק חילוף אנחנו מבקשים מאנשים שיביאו. זה מיזם פופולרי ומגיעים עשרות אנשים לכל מפגש ואנחנו נענים לביקוש. למשל, לקראת חג האופניים יום כיפור, יהיה לנו יום של טיפול באופניים. נביא מתנדבים שיודעים ספציפית לתקן אופניים.
"באים מחו"ל ללמוד אצלנו, גם מחו"ל, גם מערים אחרות בארץ. אנחנו חשים שאנחנו מחנכים את הציבור לאקולוגיה, לפחות פסולת, פחות לרכוש דברים. אנשים זורקים קומקום חשמלי כשהתקלה היא תקלה מכאנית בתחתית של הקומקום ואפשר לתקנה. לפעמים בגלל חוסר בידע מקצועי, אנשים לא יודעים שהתקלה היא ממש קלה. מכשיר מפסיק לעבוד והסיבה היא חוט פגום או תקע. מחליפיים אותם וזה עובד. עיקר התרומה זה חינוך האוכלוסייה לקיימות וזה מאוד פעיל ותופס תאוצה. אנחנו גם משאילים כלי עבודה הביתה למי שרוצה, תמורת 10 שקלים לשבוע. יש לנו מקלטר, מגרפות, מעדרים ואתים, כלי עבודה לבית ואפילו בידורית שאנחנו משכירים, כדי שאנשים לא יצטרכו לקנות משהו עבור אירוע חד פעמי".
כשאין חלקי חילוף - מוצאים באיביי או מאלתרים
רהב כהן בן 44 הגיע למרכז כמתנדב במקרה. "בני מתנדב בהנהגה הירוקה בית הספר. הלכתי איתו למפגש ושם שמעתי על קפה תיקון, מיזם שכתושב בכלל לא הכרתי. מאז אני שם כחצי שנה ותיקנתי לא מעט פצים בין היתר טבלטים, רהיטים, שואב אבק דייסון ומקרר יינות. למה אני שם? כי אני די טוב בלתקן דברים, בין היתר לאלתר פתרונות. אני טוב בלמצוא פתרונות לדברים שאין להם פתרון טריוויאלי".
מה עושים כשמגיע מוצר לתיקון שאין למצוא חלקי החילוף עבורו?
"דרך אחת היא להשיג באינטרנט. אני מוצא את חלק החילוף בעלי אקספרס או באיביי ונותן לאנשים את הקישור. אחרי חודש חודשיים הם חוזרים ואנחנו משלימים את התיקון. יש דברים שלא מצדיקים את הכסף והזמן אז מאלתרים חלק חילוף. אולי זה יפגע באסתטיקה של המוצר אבל זה יגרום לו לעבוד שוב. למשל לאחרונה תיקנתי כך רדיו דיסק שהדלת העליונה שלו לא נסגרה בגלל תקלה במנגנון. אין לאתר חלק כזה, זה מוצר ישן, אז שמנו לשונית פלסטיק קטנה וכשרוצים לפתוח את הדלת מסובבים את הלשונית. פתרון של 5 דקות והמוצר חזר לעבוד".
ללמד את האנשים לתקן בעצמם
אלמון, שתיקן לאחרונה מטחנת קפה ויתקן בקרוב מיקסר של קנווד שאחת מתושבות העיר הביאה לקפה תיקון האחרון, סיפר ל-ynet שהתיקונצ'יקים גם מלמדים את באי המקום כיצד לתקן בעצמם. "למשל", הוא אומר, "ריפוד שמתבלה, אפשר להחליף לבד. יש לקנות ריפוד בהתאם לטעם, להסיר את הריפוד הישן, לגזור את הבד החדש לפי הגודל של הריפוד הישן עם תוספת בד בצדדים, כי צריכים למתוח אותו. אפשר להדק את הבד לספה עם אקדח סיכות מכני שאפשר לקנות בעלות לא גדולה יחסית והוא משמש למגוון דברים".
זה לא יוצא מכוער?
"לא. אנחנו מראים להם איך עושים את זה לבד. צעצועים למשל אפשר לתקן בבית. במפגש האחרון מישהי הגיעה עם בעיה בכיסא. הראינו לה איך לפרקו לבד והיא הלכה הביתה ויישמה את זה על כסאות אחרים. אני נותן הרבה עצות פה שאפשר ליישם בבית. אבל יש לזה גבול: בדברים חשמליים אנחנו בדרך כלל לא נותנים עצות, בגלל ענייני בטיחות" .
בטח לפעמים אתם לא מצליחים לתקן.
"אם לא מצליחים, המוצר הולך למחזור".
קומקום אפשר למחזר?
כן, בתעשיית הפלסטיק אפשר להשתמש בפלסטיק ממוחזר עבור מוצרים שהאסתטיקה לא חשובה בהם. זה לא יהיה רהיט, אבל זה יכול להיות דלי, או חלק ממוצר".
אפשר גם להפוך את הקומקום לעציץ שיישאר בבית.
"גם זו דרך למחזור. זו מחשבה נכונה".
זה לא פוגע בכלכלה?
"יש לנו צרכנות יתר שרובה מיותרת. תחשבי לא במיקרו במאקרו. כשיוצרים פסולת יותר גדולה, הנזק האקולוגי והכלכלי גדל, כי הפסולת מצטברת וגורמים נזקים בלתי הפיכים לסביבה ולכלכלה. יש המון הוצאות מיותרות. זה לא קמצנות, אלא ראייה סביבתית. הפרויקט הוא חלק ממחלקת קיימות של העירייה שעוסקת בתחומים נוספים, כי הראייה היא ראייה כוללת.
"היצר של האנשים הוא כרגע לקנות דברים חדשים כל הזמן, אבל המודעות היום מתחילה לחלחל שלא כל דבר צריך לקנות חדש. אולי זה יעלה את המודעות של הקמעונאים למכור דברי איכות ולא זבל".
דברי איכות עולים כסף.
"פעם היו מייצרים מוצר ל-30 שנה היום לשנה וחצי. את עדיין רואה אנשים מסתובבים עם טלפוני נוקיה שמחזיקים מעמד. אם נחנך לקנות דבר שתוחלת החיים שלו גבוהה אוציא עוד 100 שקל אבל הדבר הזה יחזיק מעמד".
גם בב"ש ובטבעון: יוזמות תיקון ברחבי הארץ
כפר סבא היא לא העיר היחידה בארץ בה מתקיים מיזם כזה בצורה זו או אחרת. בהרצליה יזמו תיקון חפצים על כוס קפה בעלות סמלית, במסגרת אירועי "מכירה בחצר" שמתקיימים בעיר באביב. בת"א התקיים קפה תיקון בבית הצעירים במאז"ה 9 בחג שבועות האחרון. בקרית טבעון מתקיימת "הסדנה הקהילתית לקיימות" שמקדמת תרבות של "עשה בעצמך" ובב"ש יש את הכלבויניק - שהוא גם מחסן ציוד שיתופי (לגינון, שיפוץ ופנאי), וגם מתפקד כקפה תיקון. מיזם קפה תיקון מתוכנן לקום בקרוב גם בזיכרון יעקב.
יש דרכים נוספות לצמצום פסולת אישית כמו קניית מוצרי יד שנייה, שימוש חוזר בבית (למשל הפיכת מגבת ישנה לסמרטוט רצפה) וניצול פסולת לצרכי הבית (למשל, הפיכת קליפות ושאריות של פירות וירקות לקומפוסט). יש מספר הולך וגדל של אנשים שחיים בעולם המערבי ומנסים להגיע לאפס פסולת. מידע נוסף אפשר למצוא ב"אפס פסולת ישראל" קבוצה של אנשים שרוצים להיות חלק מתנועת ה-Zero Waste בה ניתן לשאול שאלות ולקבל עצות בנושא צמצום פסולת אישית וגם ב"הפורום לאופנה בת קיימא", קבוצה שעוסקת באופנה ממוחזרת ויד שנייה. רעיונות למה לעשות עם חפצים ישנים, אפשר למצוא בהמוני חשבונות אינסטגרם שמציגים סרטונים עם רעיונות מקוריים לשימוש מחדש במוצרים (חפשו תגיות DIY ותגלו עולם. למשל: שימוש בפחית משומשת כדי לחלץ גרגירי תירס מקלח).
הצרכנים החדשים מנסים להציל את כדור הארץ
דנה, שחזרה לארץ משהות ארוכה בארה"ב, היא אחת מאותם צרכנים חדשים שומרי סביבה. היא משתדלת לייצר מינימום פסולת וכל חפציה "החדשים" הם מיד שנייה או ממחסני תיקונים, וגם מהזבל. כן, תתפלאו אלו דברים מצוינים אנשים זורקים לפח בלי שום מחשבה", היא מספרת.
"גרתי בחוף המערבי וקניתי שם רק בשווקי איכרים ובסופרמרקטים קטנים שמיועדים לקנייה בכמויות, אליהם אפשר להגיע עם צנצנות וכך לחסוך את השימוש באריזות. היתה שם תת תרבות שלמה של אנשים שמייצרים אפס פסולת או משתדלים להגיע לזה. גם בארץ אני ממשיכה בדרך הזאת. אני משתמשת במים איתם שטפתי את הרצפה גם להדחת השירותים, כך שאני כמעט לא צריכה 'להוריד את המים'. אני מכינה חומרי ניקוי לבד מחומץ, לימון ושמנים. אני מגדלת תבלינים ובעבר גם היתה לי גינת ירק אורגנית והכנתי לעצמי את הקומפוסט וכל זה למרות שחייתי בדירה שכורה. ובטח שאני דואגת לתקן כל מכשיר שהתקלקל ולתקן בגדים טלאי על טלאי ואני בכלל לא נראית כמו הומלסית. מה שנשבר - נשאר אצלי, כל עוד לא התנפץ לרסיסים, או מסכן את הסביבה, כי גם שבור זה יפה".
כרגע, רוב האנשים בעולם לא מקפידים לצמצם פסולת. זה לא מאבק אבוד?
"אני מקווה שאנשים בעולם המערבי יצטרפו לתנועה הזאת כי שם מיוצרת כמות הפסולת הגדולה ביותר. ויש יוזמות של קיימות גם בעולם השלישי. קהלת אמר ש'זמן ועת לכל חפץ תחת השמים... עת לשמור ועת להשליך, עת לקרוע ועת לתפור'. אז אחרי הרבה שנים של להשליך ולקנות עוד ועוד ושוב להשליך, אולי אנחנו בפתח של עידן חדש. אולי הגיעה העת לשמור, לתפור לתקן".
לפנייה לכתב/ת 
