"חזן צריך עיניים בגב": הסודות שמאחורי הטלית
"קדושה" של שחרית במנגינת "ירושלים של זהב", "לאל עורך דין" במנגינת "ערב של שושנים" - אבל גם "כל נדרי" כמו שסבא שר בבית הכנסת: ליובל בן יהודה נמאס מחזנים זייפנים שמנסים להיות אדם לוין על הבמה, אז הוא החליט להקים אתר חינמי שמלמד את כל התפילות
חזנים שמאריכים בתפילה, חזנים שמזייפים גם בתפילות המרגשות ביותר, חזנים שסתם לא מכירים את הנוסח, חזנים שמנסים להיות אדם לוין על הבימה: עשרת המכות (ויותר) של שליחי הציבור בימים הנוראים לא פוסחות כמעט על אף קהילה, במיוחד בקרב הציבור הדתי, אשכנזים ומזרחים גם יחד (בזה החרדי מקפידים על שימור המנגינות מבית).
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ליובל בן יהודה (30) נמאס, והוא החליט לעשות סדר בבלגן. לפרנסתו הוא עובד כמנהל מכירות בחברת היי-טק, אבל בשבתות וחגים, הוא משמש כחזן בארץ ומדי פעם גם בחו"ל, וכדי לשים קץ לזיופים הוא חיבר את שתי אהבותיו המקצועיות - והשיק אתר אינטרנט חדש וחינמי, בשם "יהיו לרצון".
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- פיוט: מיוחד לסליחות: שלושה ענקים
- ריאליטי: בעזרת השף: תחרות הבישול הכשרה למהדרין
- תערוכה: תפילה בלי כיפה: תהילים על הקירות
- פרודיה: איך דיסני לא חשבו על זה: דה כושר מרמייד
- סינגל: אורי לייזרוביץ' - עכשיו זמר חסידי
- אלבום: החיים בלי משפחה, על קו השבר
- קליפ: טעית אבא, לא השארתי שדה חרוך
- רומן: "אם אין אמת אחת, אין אמת בכלל "
- מופע: "תקעו לי חיצים בלב": פתאום באמצע החיים, דיכאון
האתר מגיש הקלטות של קטעי תפילה שונים, מה שמאפשר להתאמן מול המחשב במקום בבית כנסת. מעניין לדעת שאת כל הוצאות הקמתו של האתר, נטל בן יהודה על חשבונו, ובמקביל, בכל שבת הוא הולך במשך 40 דקות, בחום הקיץ וגם בשיא החורף, בין ביתו שברעננה לבית הכנסת "רמות השבים" שבהוד השרון, בהתנדבות מלאה. "אני מוכן לקבל כסף רק על בר מצוות וחתונות".
אל תעשה מה שבא לך
החיבור לעולם התפילה והחזנות החל אצלו בגיל צעיר, ונמצא בדי-אן-איי המשפחתי. בן יהודה הוא אחיינו של המנצח הנודע יעקב רוטנר, ואף הופיע בילדותו במקהלות שלו. "זה נכנס לי לדם", הוא אומר.
"בגיל 23, אחרי הלימודים בישיבת מעלה גלבוע, יצאתי לשליחות באוסטרליה מטעם ארגון 'תורה מציון', לימדתי יהדות וציונות, וביום כיפור ביקשו שאהיה חזן בתפילת 'כל נדרי' ובערבית. חיפשתי ביוטיוב ובאתרי אינטרנט שונים הקלטות שמהן אוכל ללמוד הנוסח המדויק, אבל כמעט שלא מצאתי, והמעט שמצאתי היה מיושן. מחוסר ברירה השגתי הקלטה של תפילות דרך חבר של חבר, וזה הציל אותי".
איך בכלל מחליטים מהי המנגינה הנכונה?
"חזנות היא התפתחות בין מנגינות שעברו מדור לדור, לבין המגע של החזן המקומי עם הקהילה. להגיד על משהו שהוא המקורי ואין בלתו, זה קצת מוגזם. מצד שני, להגיד שכל אחד יכול לעשות מה שבא לו, גם זה מוגזם".
התחברת לגדולי החזנים של תחילת המאה ה-20?
"אני אוהב ומאזין לחזנות הקלאסית, אבל פחות מבצע. אני מאוד מעריך את יוני טוקייר מהזוג יונינה, שהוא חבר ילדות שלי. אני חושב שיצחק מאיר עושה עבודה מדהימה והייתי בתפילות שלו בראש השנה, וכמובן צריך להזכיר את החזנים בבית הכנסת הגדול בירושלים".
מוזיקה עברית בבית הכנסת
בן יהודה מדגיש שהוא מכוון לתפילות המסורתיות, לא לאולמות הקונצרטים: "האתר שלי לא מנסה לשקף את החזנות של היוצרים הגדולים, אלא את בעלי התפילה שמנסים לשמר את 'מסורת בית אבא'. בדקתי עם קרובים וחברים, עם מקורות שונים באינטרנט, וגם התחברתי לתרבות הישראלית העכשווית".
כמה עכשווית? מהסוג שחובבי מסורת אמיתיים אולי לא יחבבו: "קדושה" של שחרית במנגינת "ירושלים של זהב", והפיוט "וכל מאמינים" במנגינת "אדון עולם" של עוזי חיטמן. הפיוט "שנת אורה - שנת דיצה" מנוגן עם "על כפיו יביא" של יורם טהרלב, ובסוף הקדיש שחותם את התפילה, "עושה שלום במרומיו" של נורית הירש.
איך חזן אמור להרגיש את הקהל, כשהוא מתפלל עם הגב לציבור?
"החזן צריך לפתח עיניים בגב, ולהרגיש את הקהל. ככל שהחזן ירגיש את עצמו כצינור שמחבר בין הציבור לתפילה, כך הוא ישתפר".
מה עדיף לחזן, להתפלל בקצב מהיר או איטי?
"זה תלוי בתפילה. את 'כל נדרי' אני מבצע בקהילה שבה רוב הציבור חילוני, אבל בגלל עוצמת הטקסט, הניגון מלא עומק ואיטי, וזה דווקא מרשים ותופס. אבל כשאתה שליח ציבור במלון וארוחת הבוקר מתקררת, חבל על ראשו של החזן שיאריך יתר על המידה.
"עוד טיפ חשוב: צריך להבין שהדור שלנו הוא דור של קיבוץ גלויות. בית הכנסת הוא כבר לא קהילה הומוגנית, אלא עירוב של עדות וגילאים, דתיים ומסורתיים, אנשים שגדלו מרקעים שונים, וחייבים להביא את התפילה למקום שמרומם את הקהל ומתחבר אליו. מתוך המסורת של התפילה, צריך להגביה אותה למעלה, והחזנות מוסיפה לה קומה נוספת".
