סכסוך בקניון הזהב: גינדי תובעת 800 מיליון ש' ממגדל

סכסוך חריף בין השותפים ב"קניון הזהב" בראשון לציון, הוביל את משה ויגאל גינדי להגיש הבוקר (א') תביעת ענק לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד חברת הביטוח מגדל, בהיקף של 800 מיליון שקל. כך פורסם היום בכלכליסט.

סיפור קפקאי בקניון הזהב: קבלן זכה במכרז לתליית שלטים, ההנהלה העלימה אותם

מיליארדר שוויצרי רוצה את קניון גינדי TLV

חברת דירות היוקרה של יזמני הנדל"ן האחים גינדי, עם 25% בעלות, הגישה את התביעה בשל נזקי עתק אשר נגרמו לדירות היוקרה, לטענתה. זאת בעקבות טרפודו של פרויקט ה"גולדן מרקט" שהחברה קידמה ב"קניון הזהב" בראשון לציון בשנים האחרונות, על ידי מגדל (75% בעלות) ועל ידי בעל השליטה בה שלמה אליהו.

(צילום: אבי מועלם)

מדובר בהליך המשפטי השני שמתנהל במסגרת הסכסוך, לאחר שבסוף 2016 כבר פנו האחים גינדי אל בית המשפט בבקשה כי יוציא צו מניעה קבוע כנגד הליכים שביצעה מגדל באותה התקופה מול ועדת התכנון של עיריית ראשון לציון על מנת לסכל את קידום הפרויקט. בהמלצת בית המשפט, נמחקה אותה התביעה והצדדים פנו להליך גישור, אך זה כשל. כעת מוגשת התביעה הכספית.

חוות דעת של הכלכלן ירון זליכה אשר צורפה לתביעה, העריכה את נזקיה של דירות יוקרה בעקבות סיכול הקמת המיזם ב-648.2 מיליוני שקלים נזק ישיר, הכולל את התשלומים שאמורה היתה מגדל לשלם לגינדי עבור המיזם על פי ההסכם, וכן את הירידה בשווי חלקה היחסי של דירות יוקרה בקומה. בנוסף לכך, הוערך נזק עקיף של כ-200 מיליון שקל בשל הפגיעה בקניון הזהב כולו, בשל היעלמות המיזם שאמור היה להיות מנוע הצמיחה שלו.

קניון הזהב נפתח על ידי האחים גינדי בשנת 1993, ומאז פתיחתו ועד היום הוא נחשב לאחד הקניונים המצליחים בישראל. בשנת 2008, חתמו האחים על הסכם להעברת 75% מהבעלות בקניון לחברת הביטוח מגדל. על פי הנטען בתביעה, על אף העברת מרבית מניות הבעלות, הבטיח ההסכם כי המשך הניהול בפועל, וכן פעולות התכנון והבנייה הקשורות בהשבחת והרחבת הנכס, יוותרו בסמכותה הבלעדית של גינדי. "בכך ביקשו הצדדים להביא לכלל ביטוי אופטימאלי את המיומנות המקצועית של התובעת בתחומי ההקמה, התכנון, ההפעלה והניהול של פרויקטים גדולים ובהם גם קניונים", נכתב, "אל מול הסמכויות ושיקול הדעת הרחב שניתנו לתובעת, היה עליה לשאת לבדה בסיכונים ובעלויות הנכבדות הכרוכות בייזום, מימון ובהוצאת הפרויקט אל הפועל".

מכוח זה החלה גינדי בקידומו של האגף החדש לקניון, אשר ה"גולדן מרקט" אמור היה להיות גולת הכותרת שלו – ומנוע הצמיחה של הקניון כולו לשנים הבאות, אשר בהם היקף המסחר המקוון צפוי להתעצם בעוד שמעמד הקניונים צפוי להמשיך להידרדר. המיזם אמור היה לשלב שוק אוכל הכולל חנויות ודוכני הסעדה, ובכלל אלה כמה מהשפים הידועים בעולם, לצד פן בידורי-מוזיקלי אשר אמור היה לכלול הופעות חיות וטכנולוגיות מתקדמות בתחום. למנהל הפרויקט מונה האלוף במיל' אבי זמיר (כיום מנהל קניון TLV פאשן).

שלמה אליהו, קבוצת מגדל(צילום: עידו ארז)

לטענת גינדי, על אף שסמכויות ניהול וקידום הפרויקט היו בידיהם, הם שיתפו את בכירי מגדל בהתקדמות הפרוייקט לכל אורך שלבי התכנון, ההקמה והשיווק של הפרויקט. זאת תוך שישיבות עבודה רבות נערכו במהלך 2016 עם בכירי החברה ובהם היו"ר דאז יוחנן דנינו. "בכל הפגישות הנ"ל, הביעו נציגי הנתבעות – לרבות יו"ר הקבוצה מר דנינו - שביעות רצון מקידום פרויקט והגם שאישורם האמור לא היה נדרש, אף אישרו באופן פוזיטיבי נקיטת פעולות לקידום פרויקט זה", נכתב.

אלא שבהמשך אותה השנה החלו היחסים בין הצדדים להידרדר. התביעה מייחסת זאת לשלב שבו הועברו לראשונה לחתימתה של מגדל חוזי השכירות הראשונים אשר אמורים היו להיחתם. לטענת גינדי, הסכם רכישת הקניון חייב את הנהלת מגדל לחתום באופן מיידי על הסכמי שכירות שיועברו לחתימתה. בנקודה זו גם נחשפה מגדל לראשונה לגובה המחיר למ"ר שאמורים היו השוכרים במתחם החדש לשלם, אשר ממנו גם נגזרת התמורה שעל מגדל יהיה לשלם לגינדי עבור האגף החדש.

לטענת התביעה, "עת קיבלו הנתבעות לידיהן העתקים מהסכמי השכירות כאמור, והתברר להן כי ההכנסות המרשימות הצפויות של הפרויקט מגדילות משמעותית את התמורה שיהיה עליהן לשלם לתובעת עבור רכישת 75%, לפתע החלו הנתבעות בהעלאת טענות חסרות תום לב שמטרתן להשתחרר מהתחייבויותיהן על פי הסכם הרכישה והתנאים הנקובים בו, ולנסות ו'להכתיב' לתובעת עסקה חדשה".

לטענת התביעה, לאחר שדירות יוקרה סירבו לשינויי התנאים שדרשה מגדל, בנובמבר 2016 הגישה מגדל התנגדות לבקשה להוצאת היתר בנייה שביקשה גינדי בקשר לפרויקט, ולמעשה סיכלה את המשך קידום הפרוייקט.

במסגרת התביעה, מטילים האחים גינדי את התנהלותה של מגדל בפרשה על בעל השליטה בה, שלמה אליהו, שלטענתם אף הזיז הצידה את יו"ר ומנכ"ל החברה שתמכו בקידום הפרויקט. על פי התביעה, מאז נחתם הסכם מכירת הקניון למגדל, אז בשליטת ג'נרלי, "הדברים התנהלו בין הצדדים על מי מנוחות, תוך שחלוקת התפקידים בין הצדדים היא מוגדרת וברורה לחלוטין, בהתאם לרוח ההסכם: מגדל הינה הגורם המשקיע, והתובעת הינה הגורם המקצועי, שבידיו נתונות המושכות לקידום הקמתו ופיתוחו של נכס נדל"ני אשר יניב תשואה מקסימלית".

ואולם לאחר רכישת השליטה על ידי אליהו ב-2012, נטען, שינתה החברה התנהלותה. "התנהלות מגדל תחת בעל השליטה החדש אופיינה בהיעדר יציבות בולטת", נטען, וזאת "על רקע שלל קשיים ובעיות של בעל השליטה אל מול רגולטורים שונים (דוגמת הממונה על הביטוח); ואף על רקע חילופי תפקידים תדירים

ומקיפים בצמרת מגדל, כאשר מנהלים רבים ומקצועיים, שמולם התרגלה התובעת להתנהל, תוך חלוקת סמכויות מוגדרת וברורה, פרשו מן המערכת. דה-פקטו נוצר מצב, בו המנהלים המוערכים המוזכרים לעיל אשר הפקידו בידי התובעת את ניהול הקניון והמשך פיתוחו, עזבו כולם ללא יוצא מן הכלל את חברות הנתבעות ועברו לעמדות ניהול בכירות בחברות ביטוח מתחרות. הבעלים החדשים של הנתבעות ועושי דברו בהנהלת החברה "שכחו" על מה הנתבעות חתמו והסכימו במקור, וביקשו לשכתב את ההסכם, וזאת מתוך אינטרסים צרים לטווח קצר". 

ממגדל ושלמה אליהו לא התקבלה תגובה.