מבקר המדינה על קניות אונליין: צריך לעכב יותר חבילות במכס - אך לשחררן מהר יותר
מצד אחד, המבקר מבקש לפשט יבוא אישי בכך שצרכנים יידרשו לפחות אישורי יבוא וההליכים יקוצרו. מצד שני, המון חבילות שחייבות במס לא נבדקות בדואר, כך שהצרכנים מרוויחים והמדינה מפסידה. עוד הוא ממליץ: להוזיל משלוחים מחו"ל על-ידי "הכנסת" ישראל לקטגוריית אירופה, וגם: הנגשת המידע על המכס, סיוע לקמעונאים ותיקון הגנת הפרטיות
מבקר המדינה רוצה לשים סוף לחגיגת החבילות שעוברות "מתחת לרדאר" בדואר ולא נגבים עליהן מסים. הכוונה היא שדואר ישראל יפעל במטרה לאתר יותר חבילות שדרוש עבורן תשלום מכס, אך יחד עם זאת המבקר מבקש לפשט את הליכי שחרור החבילות ממכס - כך עולה מדו"ח המבקר שפורסם היום (ב').
לקריאת הפרק המלא בדו"ח מבקר המדינה
הביקורת מכוונת בעיקר לדואר ישראל, ש-99% מהחבילות עוברות דרכה. בבית המיון החדש במודיעין טרם נבנה בית מכס. עקב כך, חבילות גדולות, או כאלה שהתגלו בהן כסף, סיגריות, טבק, אבקות ומוצרים הנחשדים כמוצרי לחימה, מועברות לבית המיון הישן של דואר ישראל בתל אביב, שם מינהל המכס והרשויות המוסמכות מטפלים בהן. לכן גם נגרם עיכוב במסירתן של חבילות אלה לצרכנים. מדי יום מועברות בממוצע 1,000 חבילות כאלה לבית המכס הישן.
עוד כתבות על דו"ח המבקר בערוץ הכלכלה:
"תורים ארוכים, תקלות ושירות דיגיטלי מוגבל": דו"ח המבקר על בנק הדואר
דו"ח המבקר: "ליקויים בהיערכות נציגויות האוצר ובנק ישראל בניו יורק לשעת חירום"
מבקר המדינה: מאז 2010 הציבור הפסיד כ-3.5 מיליארד שקל מאי אספקת חשמל
מבקר המדינה: "לא הופקו לקחים מפרשת רשות המיסים"
הקלות לצרכנים: פטור ממע"מ גם על מטבע שאינו דולר
מנגד, מבקש מבקר המדינה מהמדינה להקל על האזרחים הקונים אונליין מחו"ל. על משרדי הכלכלה, הבריאות, התקשורת, התחבורה, האנרגיה והחקלאות לסיים להתאים את האסדרה של יבוא המוצרים שבאחריותם לכלל הייבוא האישי ולצמצם את מספר המוצרים שיש להמציא עבור יבואם אישורים על עמידה בדרישות חוקיות הייבוא, כפי שנקבע בהחלטות הממשלה.
מעבר של עובדי מינהל המכס לבית המכס במתחם בית המיון החדש, וכן פיתוח מערכת למיחשוב של כל החבילות החייבות במס, יועילו לצמצום כמות הטובין האסורים והמסוכנים הנכנסים לארץ. על חברת הדואר לקדם את האוטומטיזציה של בית המיון החדש כדי לייעל את הטיפול בחבילות.
עד כניסתה לפעולה של המערכת החדשה למיחשוב החבילות החייבות במס, על חברת הדואר ומינהל המכס לפעול למציאת מנגנון שבו יוזנו למערכת הקיימת גם סיבת העיכוב של החבילות המעוכבות, מועד תחילת העיכוב ומועד סיום הטיפול בחבילה. נתונים אלה יועברו באופן מיידי לרשויות המוסמכות והן יוכלו לטפל בזמן אמת בחבילות המעוכבות ובכך לקצר את מועדי העיכוב עבור הצרכנים שמחכים לחבילה שלהם.
המדינה אף החליטה לפשט את מנגנון קבלת ההחזר של מסי יבוא על מוצר שהוחזר לספק בחו"ל ולדאוג להנגשה שלו לצרכנים, וכן על גיבוש מגנון, לפיו פטור מע"מ בייבוא אישי ייקבע לפי מטבעות זרים נוספים מלבד דולר ארה"ב. כמו כן, יש להורות לכל הרשויות להתחבר למערכת מסלו"ל – שמאפשרת הגשת טפסי בקשה לרשויות ואישורים באופן מקוון.
חסמים לייבוא אישי: חוסר אסדרה, תשלומי עתק של צרכנים עבור אישורים
היקף המסחר המקוון נמצא בעלייה דרמטית בקרב ישראלים והוא מאתגר את המסחר הפיזי ובמיוחד את המסחר הקמעונאי. בשנת 2020 צפוי שיעורו של המסחר המקוון לעמוד על כ-12% מהשוק הקמעונאי כולו, לעומת שיעור של 6% בשנת 2016, ולהגיע לכ-15 מיליארד שקל. לפי סקרים, ישראלי רוכש 36 פעמים בשנה בממוצע באונליין. היתרונות לקנייה באינטרנט הם: מחיר, נוחות, קלות והשוואת המחירים, היכולת לקנות פריטים מחו"ל והמגוון הרב.
למשל, אין בצו יבוא אישי הגדרה שקובעת מהי כמות סבירה של פריטים, דבר היוצר חוסר ודאות אצל הצרכן בנוגע לשאלה האם מדובר בייבוא אישי או מסחרי. צריך להמציא אישורים מהרשויות המוסמכות לגבי מוצרים מסוימים וזה תוקע את השחרור של המוצרים מהמכס לתקופות ארוכות.
מספרן של החבילות הדורשות אישורים מהרשויות אמנם מצומצם, אך קפץ כמעט פי 10 בין 2013 ל-2016. בחלק מהרשויות המוסמכות חלה עלייה במשך העיכוב הממוצע והוא נע בין 4 ל-9 ימים. התנאים להכנסת המוצר לארץ לא ברורים כי הם קבועים בחקיקה ובנהלים שונים.
כשצרכן נאלץ להמציא אישורים פרטניים, המחירים שהוא משלם עבורם ועבור עיכוב החבילה במכס עשויים להגיע לעשרות ולמאות שקלים, וקיימות גם עלויות שחרור שהצרכן אינו צופה אותן. העלויות האלה בדרך כלל "נופלות" על לקוחות חברות השילוח הפרטיות, שכולן נבדקות במכס (לעומת החבילות שעוברות בדואר ישראל), וכך הופכות את השילוח דרכן לפחות אטרקטיבי לצרכנים.
יש גם חסמים בינלאומיים לשוק הצרכנות המקוונת משום שחלק מהאתרים לא שולחים לישראל. ישראל מוגדרת ביעדי השילוח של חברות השילוח הבינלאומיות כ"שאר העולם" ולא בקטגוריה של "מדינות אירופה". לפי מבקר המדינה, שינוי הקטגוריה של ישראל ל"מדינות אירופה" בדומה לקפריסין למשל, יכול להביא להוזלת עלות המשלוח לארץ.
מערכות ממוחשבות והנגשת מידע לצרכנים יושמו באופן חלקי
בדו"ח מציין המבקר כי הממשלה נקטה בשנים האחרונות בכמה צעדי מדיניות וחקיקה כדי להסיר חסמים ביבוא אישי ולהגדיל את היקפו. החלטות להקמת מערכת ממוחשבת לייבוא אישי, שתאפשר לצרכנים פרטיים לבקש אישורי יבוא באופן מקוון ותכלול ממשק בין הרשויות המוסמכות, מינהל המכס והצרכנים, עדיין לא בוצעו במלואן.
כן התקבלו החלטות לקצר את הדרישה להנפקת אישור על עמידה בדרישות חוקיות היבוא ל-2 ימי עבודה ולהקל באסדרת היבוא האישי של מוצרים שבאחריות משרדי הבריאות והתחבורה. גם אלה לא יושמו במלואן.
כמו כן, רשימת הטובין האסורים והמותרים בייבוא אינה ברורה ונדרש תיקון לצו. כך למשל, בתוספת הראשונה לצו לא ניתן לדעת מהם פריטי המכס, מה גם שמצוינים רק מספריהם ובמקרים רבים אין תיאור של הטובין.
חשוב גם ליצור מדרג ברור לחוקיות הייבוא מדרגה א' (טובין שיש להם פטור מאישורים) ועד דרגה ג' (טובין שעלולים לפגוע בביטחון הציבור), ויש להנגיש את המידע לצרכנים. בהחלטת ממשלה מינואר 2018, הוטל על מנכ"ל משרד הכלכלה להנחות את הממונה על חוקיות הייבוא, ולהקים בשיתוף רשות המסים אתר אינטרנט שיאפשר לאתר את סוג המוצר שהצרכן מבקש לייבא ולקבל מידע בכל הנוגע לכמות הסבירה, לדרישות חוקיות היבוא ולאגרות הצפויות.
הממונה על היבוא כבר שוקד על בניית מערכת ממוחשבת בעלת ממשק עם רשות המסים. המערכת תעבוד באופן הבא: לאחר הקלדת שם המוצר, תציג המערכת את פריט המכס הרלוונטי ואת מספר הפריטים המרבי שניתן לייבא בייבוא אישי, או שיצוין שעלות המוצרים לא תעלה על הנגזרות מערך היבוא של הטובין (מכס, מע"מ ומס קנייה). כעת ממתינים שרשות המסים תסיים את החלק שלה במערכת.
רשות המסים כבר מפעילה את מערכת שער עולמי, שמקלה על ייבוא בכך שהיא מאפשרת טיפול בטופסולוגיה באופן מקוון. המערכת היתה אמורה לטפל בייבוא אישי אך היא מטפלת במסחרי בלבד. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי עליה להסדיר בהקדם את נושא היבוא האישי במערכת שער עולמי, כדי שהממונה יוכל לבדוק אם היא מספקת מענה להבדל בין שחרור קולקטיבי של טובין המתאפשר בייבוא דרך האוויר לבין שחרור פרטני המתחייב בייבוא דרך הין.
המדינה רוצה לסייע לחברות שילוח, אך גם לקמעונאים שנפגעים
עוד דרך לעודד מסחר מקוון היא תחרות לדואר ישראל, והמדינה הולכת רחוק בהקשר הזה: המדינה רוצה להקים מרכז לוגיסטי עבור חברות מסחריות. חברת דואר ישראל מתנגדת, שכן אין כל הצדקה לכך שמשאבי המדינה יושקעו בהקמת תשתיות דומות לשלה, עבור חברות שילוח בינלאומיות עתירות משאבים.
מבקר המדינה ממליץ לבדוק את האפשרות לשנות את אגרת תפעול המחשב ואגרות הביטחון שרשות המסים גובה בתחום היבוא האישי ולעודד דרכים אחרות לתחרות בין חברות השילוח לדואר.
עוד מעיר המבקר למשרד הכלכלה כי מן הראוי שיאסוף נתונים על הנזק הנגרם לקמעונאים מהיבוא האישי, וראוי שיגבשו תוכנית להתמודדות הממשלה עם הפגיעה במגזר זה.
פגיעה בפרטיות – לא מוסדרת היטב בישראל
הדו"ח מתייחס גם לפיגור של ישראל לעומת אירופה, בחקיקה הנוגעת לפגיעה בפרטיות. בעוד שבאירופה נכנסו לתוקף תקנות פרטיות רחבות היקף, 66% מהחברות בישראל שנבדקו במסגרת סקר שנערך, לא סיפקו מידע לצרכנים בנוגע לשאלה אם המידע ישותף עם גורמים נוספים.
בינואר 2018 אישרה ועדת שרים לחקיקה תיקון לחוק הגנת הפרטיות הכולל כלי אכיפה חלופיים לענישה הפלילית: הטלת עיצום כספי (אלפי או מאות אלפי שקלים), משלוח התראה מינהלית למפר או דרישת התחייבות להימנע מההפרה.
עם זאת, על משרד המשפטים לקדם תיקון לחוק הגנת הפרטיות, שייתן מענה לסוגיות חשובות ורלוונטיות בעידן המסחר המקוון. מענה, כאמור, לא ניתן בתיקון הנוכחי שהועבר לקריאה שנייה בכנסת או בתקנות הגנת הפרטיות. בהמשך לפעולותיה של הרשות, עליה לשקול להפנות משאבים גם לטיפול בהשלכות של המסחר המקוון על הגנת הפרטיות של הצרכנים.
הנגשת הסחר האלקטרוני לאוכלוסיות שונות
כדי לעודד צרכנות נבונה ובטוחה ושמירה על הפרטיות, המדינה רוצה לקדם תוכניות לימוד לתלמידי בתי ספר בשיתוף המועצה לצרכנות, כיצד לקנות אונליין
בחוכמה. קורסים דומים צריכים להיות מוצעים גם לבני הגיל השלישי. במקביל, משרד המבקר מדגיש כי יש לדאוג לקורסים שמעודדים פתיחת אתר סחר אלקטרוני לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, בדגש על המגזר הערבי.
לאחרונה נכנסו לתוקף התקנות שמחייבות הנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות ויש לוודא שהדבר נאכף. על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לבדוק אם התיקון לתקנות הנגישות הביא לידי כך שאתרים חיוניים ומרכזיים ואתרים שחשיבותם רבה לחיי היום-יום של אנשים עם מוגבלות - אכן הונגשו.
מדואר ישראל נמסר בתגובה, כי "מאז פתיחת מרכז הסחר המקוון חולקו לציבור עשרות מיליוני חבילות ובזכות השיפור בתהליכי המיון והמסירה, המספרים גדלים משנה לשנה.
"אנו רואים לנגד עינינו את הלקוחות ונמשיך לשפר את התהליכים.
החברה עוברת תהליך מואץ של ייעול התשתיות
והטמעת מערכות טכנולוגיות חדשות בכל חטיבות החברה,
ששיפרו משמעותית את חווית הלקוח.
"בשנה הקרובה יוכנסו מערכות אוטומציה נוספות למקום,
לרבות פתיחת מתקן מכס חדש ומתקדם בתוך המרכז.
זהו תהליך של שיפור מתמיד העוקב אחר צרכי ודרישות הלקוחות, והתפתחויות טכנולוגיות ואנו ממשיכים לפעול במרץ להמשך יישום התוכנית האסטרטגית של החברה".
לפנייה לכתב/ת 
