שתף קטע נבחר

מנותח יפוצה בכ-3 מיליון שקל בשל רשלנות בהוצאת גידול

גבר עבר ניתוח להסרת גידול שפיר ב"שיבא" ונכותו הוחמרה. ביהמ"ש שוכנע שהמנתח התרשל כאשר ביצע את הניתוח ללא ניטור מתאים

בית המשפט המחוזי בלוד חייב לאחרונה את המדינה לשלם כשני מיליון שקל לגבר בשנות ה-60 לחייו, עקב רשלנות רפואית בניתוח לכריתת גידול שפיר בעמוד השדרה שעבר בבית החולים "שיבא". השופטת חנה קיציס קבעה כי המנתח התרשל בכך שביצע את הניתוח ללא ניטור מתאים, וכן בחלק מן הפעולות שביצע בניתוח עצמו. בתוספת התגמולים מביטוח לאומי יעמוד הפיצוי שהוא יקבל על כשלושה מיליון שקל.

 

הניתוח בוצע במאי 2004 במחלקה הנוירוכירורגית ב"שיבא", לאחר שהתובע התלונן על כאבים חמורים בגב ובמותניים, שנמשכו כחודש, וגרמו להירדמות רגליו ולחוסר שליטה בסוגרים. בבדיקות שונות כולל MRI התגלה גידול שפיר מסוג ליפומה, הממוקם במעטפת החיצונית של עמוד השדרה. בעקבות זאת חתם התובע על טופס הסכמה בנוסח סטנדרטי לביצוע ניתוח להוצאת הגידול, ומאוחר יותר נותח.

 

לטענתו, הצוות הרפואי התרשל באבחון הנגע ומיקומו, שכן לפני הניתוח הייתה ההערכה שמדובר בגידול מחוץ לחוט השדרה, בעוד שבמהלך הניתוח התברר כי מדובר בליפומה תוך מדולרית - כלומר בתוך חוט השדרה. לדבריו, המנתח התרשל הן בגישתו לכריתת הליפומה בתוך חוט השדרה והן בכריתה הרדיקלית שביצע בפועל, שבמסגרתה הוצא רוב תוכן הליפומה, תוך פגיעה בחוט השדרה. הוא טען שבעקבות הניתוח הוחמרה נכותו, הוא נותר משותק חלקית, אינו שולט בסוגרים וסובל מבעיות נפשיות.

 

מנגד טענה המדינה כי לא הייתה כל התרשלות בהתנהלות הצוות, שהעניק לתובע את הטיפול הנכון והמתאים למצבו, בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי.

 

לאורך 70 עמודים דנה השופטת חנה קיציס במחלוקות השונות וניתחה חוות דעת מומחים. היא קבעה שלא הייתה התרשלות באבחון הגידול מסוג לימפומה, וזאת בשל המיקום שלה וכן מאחר שהייתה רקמה לא שומנית שהקשתה על גילוי זה. כמו כן היא סברה שגם בבחירת הטיפול – כריתה שאינה מלאה – לא הייתה התרשלות כלשהי, כיוון שמדובר בשיטה רפואית מוכרת ומקובלת.

 

לעומת זאת, השופטת שוכנעה שהמנתח סטה מחובת הזהירות המוטלת עליו כאשר החליט להמשיך בניתוח ללא ניטור – שעשוי היה להתריע מפני נזק לחוט השדרה. הכוונה היא שלפני הניתוח לא הייתה חובה להזמין ניטור, כיוון שהוא נועד להוצאת גידול מחוץ לעמוד השדרה. אלא שתוך כדי כך הניתוח "שינה את פניו" והפך לניתוח בתוך חוט השדרה. בשלב זה, לפי השופטת, המנתח צריך היה לעצור ולדאוג לניטור.

 

נקבע כי המנתח התרשל כאשר חתך את "הרקמה הפיברוטית" – הקרובה לעמוד השדרה – וביצע ניתוח "תוך מודולרי" ללא קבלת הסכמה מהתובע. השופטת קיציס הבהירה שלפני הניתוח עמדה נכותו של התובע על 44%, ואילו כיום נכותו המשוקללת היא בשיעור של 83%, ועל כן הנתבעת אחראית להחמרה בשיעור של 39%.

 

היא פירטה את מרכיבי הפיצוי, ובהם הפסדי השתכרות, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים הוצאות רפואיות, התאמת דיור ועוד. בסך הכול הוערכו נזקי התובע ביותר משלושה מיליון שקל.

 

לאחר ניכוי תגמולים שקיבל מביטוח לאומי, ובהתאם לשיעור היחסי של הנכות שנגרמה כתוצאה מרשלנותה של המדינה, השופטת הורתה לה לשלם לתובע פיצוי בסך של כשני מיליון שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20%, והוצאות משפט בסך 35 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: סמדר כפרי
עו"ד רויטל הורוביץ'
צילום: סמדר כפרי
מומלצים