פנטהאוז ב-200 מיליון שקל - הנדל"ן של המגה עשירים בישראל
אנשי האלפיון העליון הם קבוצה סגורה של כמה מאות אנשים, המצליחים לשמור על דיסקרטיות כמעט מושלמת. על מה מבזבזים כשמרוויחים יותר מ-40 מיליון שקל בשנה? אנשי הנדל"ן והעובדים הקרובים ביותר למגה עשירים הראו לנו את הפנטהאוזים האהובים עליהם. צפו
נתוני משרד האוצר שהתפרסמו מוקדם יותר השנה , נתנו לנו הצצה נדירה לאורח החיים הסודי והנהנתן של אנשי האלפיון העליון בישראל. לפי אותה סקירה, מדובר בקבוצה סגורה ומסתורית המונה כ-400 מגה עשירים. הקבוצה מונה בעיקר גברים (92%), יש להם ממוצע הכנסות נאה של יותר מ-40 מיליון שקל בשנה ורובם הגדול מעדיפים להתגורר בדיסקרטיות במרכז הארץ.
מסתבר שה"מגה עשירים" של מדינת ישראל מאוד חוששים מחשיפה ציבורית. רבים מהאנשים שיצרנו איתם קשר במהלך הכנת הכתבה סירבו להיחשף, והשמיעו אמירות כגון "במדינת ישראל לא מעריכים ולא מפרגנים לאנשים שהצליחו בחיים. בשנים האחרונות נוצרו בציבור הישראלי הרבה קנאה וכעס בשילוב עם חוסר הבנה לגבי התפקיד החשוב שיש לאנשי האלפיון העליון בהובלת מדינת ישראל הצעירה להצלחה כלכלית ומדינית".
כדי להתמודד עם חומת השתיקה שוחחנו עם אנשים שעובדים עבורם - ספקים ונותני שירותים מקצועיים, המתפרנסים בכבוד מאנשי האלפיון העליון. הם דואגים ומפנקים את המגה עשירים, מוכרים להם בתי יוקרה ומכוניות ספורט בעלות של מיליוני דולרים, מטפלים במשברים משפחתיים ובקניות במכולת - והכול נעשה בדממה.
דיסקרטיות היא שם המשחק
איש שירות ותיק של אחת המשפחות העשירות ביותר בישראל סיפר לנו, בעילום שם כמובן, כי "אנשי האלפיון העליון לוקחים אותי לעבוד אצלם לא בגלל טיב השירות או המקצועיות שלי, אלא בגלל שאני דיסקרטי. האנשים האלה מאוד חוששים לפרטיות של משפחתם ולא ייתנו לזרים להסתובב להם בין הרגליים".
לטענתו של איש שירות נוסף, שסירב להיחשף בטענה כי מעסיקיו יפטרו אותו אם יגלו שהוא מתראיין לאמצעי התקשורת, אנשי האלפיון העליון חוששים מביקורת ציבורית, וכמובן מנסים להימנע מהטרדות והצקות של שכנים, המשפחה הרחוקה או עבריינים.
לדבריו, "הם לא רוצים שתדע שהם שורפים כסף על שטויות, סכומים מטורפים שלא תרוויח בחיים. הם יכולים לבזבז מאות אלפי שקלים על מותגים ומוצרי מותרות מנקרי עיניים, מאכלים מוזרים וחופשות מטורפות, אבל הם לא מוכנים שתדע, הם מפחדים שיום אחד הציבור יתחרפן וישרוף להם את המועדון".
עובדת נוספת, שעובדת במשרה חלקית אצל משפחה, שיתפה אותנו כי יש לה תחושה שמעסיקיה מנסים להסתיר את סגנון החיים יוצא הדופן שלהם, אפילו מהעובדים הקרובים ביותר אליהם. "בכל פעם שהמעסיקה שלי חוזרת מחו"ל עם קניות, היא מקפידה להוריד את תוויות המחיר לפני שהיא מבקשת ממני לסדר את הבגדים בארונות. אף פעם לא התייחסתי לזה ברצינות.
"פעם אחת היא שכחה להוריד תווית מחיר של שמלת הוט קוטור (אופנת עילית - א.ק.), שעולה יותר ממה שאני מרוויחה בשנתיים, וזה היה כמו מכה בבטן. היא ראתה שאני מסתכלת על המחיר ונחנקת, אבל לא הוצאתי מילה. לא משלמים לי בשביל לבקר אותם. תכל'ס, המעסיקים שלי הם משפחה של אנשים מדהימים, מאוד נחמדים והוגנים ואין לי שום דבר רע לומר עליהם".
מה הנדל"ן המועדף על חברי האלפיון העליון?
כדי להכיר את מאפייני המגורים של אנשי האלפיון, החלטנו להצטרף לכמה מאנשי המקצוע שנמצאים איתם במגע ישיר. אנשי הנדל"ן שדיברנו עמם מאוד נזהרו שלא לפגוע באמון לקוחותיהם, וחלקם הגדול ביקש להתראיין בעילום שם. "אם יצא לי שם שאני מלכלך על הלקוחות שלי, הלך עלי במקצוע", אמר אחד מהם.
דולי אלרום, מנהלת שיווק ומכירות בדן נדל"ן, הזמינה אותנו לסיור מצולם בפנטהאוז הכי יקר בישראל - בפרויקט ברחוב ארלוזורוב 17 בתל אביב. טיפסנו במעלית הצפופה עם פועלי הבניין לשלד הבטון והברזל המגולוון, לפנטהאוז שמחירו 200 מיליון שקל.
הנוף שנשקף מהמקום כלל בעיקר ים כחול ואת גגות העיר הלבנה, או כמו שהגדירה זאת אלרום "זה כמו לגור בתוך יאכטה". אלרום הודתה כי לא פשוט לעבוד עם המיליארדרים הישראליים, אך היא בחרה להתבטא בצורה עדינה יחסית: "יכול להיות שטיפה יותר קשה לרצות אנשים באלפיון העליון, הם פחות קלים בלהתפשר. הם מאוד רגילים להשיג ולקבל את מבוקשם".
בצומת הרחובות אלנבי ורוטשילד בתל אביב, מזדקר לשמים מגדל מאייר המעוצב. יגאל צמח, מנכ"ל ברגרואין רזידנטל, הזמין אותנו לסיור מצולם בדירת פאר שעמדה למכירה בבניין, ושצוידה במיטב המותגים הבינלאומיים. באחד החדרים הוצב ציוד של חדר כושר, וריהוט הגן המפנק במרפסות השתלב עם הנוף המדהים של הים. צמח, חובב אומנות, ניסה לקלוע לטעם היקר של הלקוחות שלו, ועל קירות הנכס הוא תלה ציורים ויצירות אומנות שמעניקים לעיצוב הסופר יוקרתי את המגע האישי.
לדבריו, יזמי הייטק ישראליים בולטים, שעשו את הכסף הגדול בעצמם ויש להם חוג חברים מגובש ומשפחה מורחבת ונורמטיבית, שומרים על עמימות מסוימת לגבי עושרם. "הלקוחות שלי הם בעיקר סטארטפיסטים ישראליים שעשו את כספם בעצמם", הסביר צמח, "בכל הסכם קנייה יש סעיף פרטיות. את הדירות שהם קונים, לפעמים הם רושמים על שם החברות שבבעלותם, כדי להימנע מחשיפה ולא להיתפס מרוחקים מהמעגל החברתי שלהם".
הפנטהאוז בפרויקט היוקרתי מוצע למכירה תמורת 75 מיליון שקל. הצצנו אל הבריכה הפרטית של הדירה בקומת הקרקע, עלינו אל הקומה האחרונה שבנייתה היתה בשלבי סיום, וטפסנו אל הפנטהאוס.
לדברי דניאל אלג'ם, מנהל משרד התיווך "רוטשילד אלנבי" המשווק את "וילה רוטשילד", הלקוחות המיוחדים שלו דורשים שלמות, ולא פשוט בכלל לרצות אותם. "הפרויקט מציע סטנדרט גבוה של כל מיני דברים, אבל זה לא משנה, הקונים יחליפו הכול מא' עד ת' ואתה צריך לזרום עם זה. במקצוע הזה אי אפשר להגיד לא".
גם צמח הסכים עמו: "לא משנה מה אני אשים כאן, גם אם אלו מותגי היוקרה הכי טובים בעולם, הלקוח יבוא ויישנה הכול. יש אנשים שלא מרוצים משום דבר, הם קונים בית ומיד מתחילים תהליך ארוך של שיפוץ מסיבי שנמשך במשך שנים".
אחד מאנשי הנדל"ן שראיינו חילק את הלקוחות המיוחדים שלו "באופן גס ומכליל", להגדרתו, לשלוש קבוצות עיקריות:
OLD MONEY: משפחות חזקות, וותיקות בשוק עם קשרים עמוקים בפוליטיקה הישראלית. האבא או הסבא עשה 'קופה יפה' לפני עשרות שנים, צבר עוצמה בשוק, והדורות הממשיכים נהנים מהפירות אבל לא תמיד ממשיכים בעסקים של המשפחה.
NEW MONEY: בעיקר אנשי הייטק שעשו אקזיט מטורף בגיל צעיר וממשיכים במשחק. לרוב מדובר בחבר'ה צעירים, מאד נחמדים, משפחות עם ילדים קטנים - שעשו את הכסף שלהם בעצמם אבל הם מפחדים להתנתק מהחברים והמשפחה שהקיפה אותם לפני המכה - והם מצניעים את העושר שלהם.
תיירים/עולים חדשים: יהודים עשירים מכל העולם, בייחוד מצרפת, רוסיה וארה"ב, שעשו עלייה מהירה לצורכי מקלט מס או ציונות. הם חיים באופן רשמי בישראל אבל אם אין להם ילדים קטנים - והבתים שלהם בארץ ריקים במקרים רבים.
שגרת חיים מפנקת
במהלך הסיור במגדל מאייר פגשנו כמה מדיירי המקום. בשעת בוקר מאוחרת, בבריכה האולימפית המדהימה שצמודה לחדר הכושר הרחב, פגשנו אזרח צרפתי, עולה חדש, שקנה דירה במגדל. לטענתו הוא לא עובד עוד, הכסף עובד בשבילו. "אנחנו משפחה שמאד אוהבת את ישראל. אני משתדל לבקר בתל אביב כמעט כל חודש לסוף שבוע", סיפר.
הבריכה היתה ריקה כמעט לחלוטין, מה שנתן תחושה של מלון יוקרתי באירופה ולא של מגדל מגורים ברחוב אלנבי בתל אביב. לשיחה הצטרף מיליארדר ישראלי טרי, גם הוא עשה עלייה לאחרונה בעוד שהמשפחה המורחבת שלו וילדיו עדיין חיים בצרפת. "אני מגיע לפה פעם בחודשיים בערך, ותמיד נהנה", אמר, "אני יהודי ומאד אוהב את ישראל, אבל העבודה שלי בצרפת".
אחד המיליארדרים מצרפת סיפר לנו על שגרת חייו המפנקת. לדבריו, הוא לא פוקד את חדר הכושר המקצועי של המגדל כיוון שיש לו חדר כושר פרטי בבית - והוא מעדיף להזיע בפרטיות.
"כשאני מגיע לישראל אני לא רוצה לגור בבית מלון - אני רוצה להרגיש בבית", אמר, "אז לפני שאני עולה למטוס אני מודיע לקונסולאיי (איש שירות – א.ק.) שלי, שאני מגיע. הוא מיד קופץ לדירה, פותח חלונות, מאוורר את הבית, קונה חלב ולחמניות טריות. הבית שהיה סגור במשך חודשיים מקבל ישר אווירה נעימה של בית".
אבל לא כל הנוצץ זהב. המיליארדרים הצרפתיים סיפרו לנו, עם הרבה רגש בגרון, כי הם מרגישים די בודדים באורח החיים הנוצץ של חוג הסילון וכי הם היו מעדיפים לבלות יותר זמן עם בני משפחתם. "לאשתי יש קריירה בתחום האופנה והיא נוסעת בכל העולם", אמר אחד מהם, "לא תמיד אנחנו מצליחים לתאם ולהיפגש לסוף שבוע בתל אביב או בפריז או בלונדון. הילדים שלי עסוקים, הם מאד מוצלחים ולומדים באוניברסיטה ואין להם זמן פנוי, אז אני פה לבד - משתזף בבריכה".
גם איש הנדל"ן צמח, שפוגש במהלך עבודתו את האנשים הכי עשירים בישראל, סבור באופן מפתיע שעושר הוא לא בהכרח מתכון לאושר. "אני חושב שהחיים יותר קלים כשיש יותר כסף, אבל אני חושב שהאושר זה משהו שבא מתוכך. ראיתי אנשים בלי כסף מאושרים, ואנשים עם כסף ללא הגבלה, שהם בכלל לא מאושרים".
לעומתו, לדברי אשת הנדל"ן אלרום, עושר הוא דווקא הוא מתכון טוב לאושר: "ברגע שיש לך יכולת כלכלית לספק את כל הרצונות שלך ולרכוש את כל חלומותיך, אני חושבת שזה שם אותך במקום טוב שבהחלט משפיע על מפלס האושר שלך".
לפנייה לכתב/ת 
