הדוחות העגומים של חברות התקשורת: הישרדות על חשבון קידמה טכנולוגית
הנתונים שפרסמו חברות התקשורת הגדולות ברבעון השלישי של השנה חושפים תמונה קשה, לפיה במקום להשקיע כספים במטרה לעמוד בשורה אחת עם מדינות המערב - בישראל מנסים רק לא להפסיד
דוחות הרבעון השלישי העגומים, שפרסמו במהלך השבוע שעבר חברות התקשורת הגדולות, יוצרים תמונה קשה על שוק התקשורת בישראל: העובדה שכולן, כמעט בלי יוצא מן הכלל, ממשיכות לדמם בהכנסות וברווחים ‑ ובעיקר נזהרות מהשקעות משמעותיות - מצביעה על נאשם אחד: ממשלת ישראל, וליתר דיוק משרד התקשורת, שכושל כבר שנים בניווט השוק הסבוך הזה.
סלקום: הרווח הנקי צנח ב-97%, תש"י תצטרף למיזם הסיבים
פרטנר: יציבות בהכנסות, נסיגה ברווח, 23 אלף מנויי טלוויזיה חדשים
9,000 מנויים עזבו את שירותי הטלוויזיה והאינטרנט של הוט ברבעון השלישי
אזרחי ישראל עוד לא חשים בכך. להפך, הם עדיין חוגגים את רפורמת כחלון, שהביאה להם חבילות סלולר וסמארטפונים מהזולים בעולם. אבל כל מי שבקיא בהתפתחות העולמית בתחום, מבין כי מדובר בגן עדן של שוטים: מדינות המערב המובילות נערכות כבר להפעלת רשתות סלולר בדור 5, ובחלקן הגדול פועלות כבר שנים רשתות סיבים אופטיים סופר־מהירות.
בישראל, קריסתן האיטית של חברות התקשורת, מול חדלונו של הרגולטור הממשלתי, מחייבת אותן להילחם בשיניים, מהרגע להרגע, על עצם שרידותן. ובמצב הזה, אין מי שידבר על השקעה משמעותית בפיתוח העתיד.
כל החברות הגדולות חטפו
האחרונה לפרסם את את דוחותיה הייתה HOT (הוט), תחת החברה-האם אלטיס בצרפת. הוט דיווחה על ירידה של 4% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ל-979 מיליון שקל; ועל נטישה של 9,000 מנויים בחבילות הטריפל והדאבל, לצד יציבות יחסית במספר מנויי הסלולר. הרווח התפעולי המתואם (EBITDA) נחתך ב-10% ל-423 מיליון שקל.
סלקום הציגה צניחה של יותר מ־96% ברווח הנקי שלה, ואחרי הפסד ברבעון הקודם הציגה הפעם רווח צנוע של מיליון שקל בלבד. הרווח התפעולי שלה ירד בכ-60%. רק בתחום הטלוויזיה מנהלי סלקום רואים נחת - עם 206 אלף משקי בית שכבר מחוברים לשירות.
פרטנר, שמפגינה יציבות יחסית, ושההכנסה שלה מלקוח סלולר היא הגבוהה בשוק (60 שקל), דיווחה על ירידה של יותר מ-50% ברווח ל-26 מיליון שקל, ועל ירידה במספר מנויי הסלולר. כמו סלקום, גם היא גאה במספר מנויי הטלוויזיה: 118 אלף.
אפילו בזק, הגדולה, השבעה והבלתי מנוצחת לכאורה, מתכווצת - ומדווחת על ירידה בהכנסות בכל מגזרי הפעילות העיקריים: הרווח הנקי צנח ב-27% ל-234 מיליון שקל, ההכנסות ירדו ב-4.7% ל-2.3 מיליארד שקל, וגם במספר מנויי הטלפון הקווי נמשכה הירידה - הפעם בקצב של 5%.
החברה-הבת פלאפון רשמה ירידה של 4.9% בהכנסות ל-449 מיליון שקל, והרווח הנקי צנח ב-75% ל-6 מיליון שקל. חברה-בת אחרת, yes (יס), מצליחה איכשהו לצוף בזכות ההורדה הנועזת של מחירי חבילות הטלוויזיה שלה; אבל עם ירידה של 9.6% בהכנסות ל-367 מיליון שקל ופגיעה בהכנסה למנוי (210 שקל לעומת 226 ברבעון המקביל).
אחד המשרדים הרגישים והמקצועיים
משרד התקשורת הוא אחד הרגישים והמקצועיים בכל מדינה מודרנית. הוא אחראי-על לתשתיות חיוניות של חיינו, חיוניות כמעט כמו מים או מזון. הטלטלות שעבר בשנים האחרונות, הביאו לאיבוד בלמים כללי - מרפורמת כחלון ועד תעלולי גולן טלקום, מהכרזה על רפורמת השוק הסיטונאי עד להתכתשות בין מפעיליה, מפופוליזם רעשני ("העיקר התחרות") ועד לשיתוק מקצועי.
התוצאה פשוטה: יותר מדי חברות תקשורת פועלות כיום בישראל; רבות מדי מהן חיות מהיד לפה; כמה מהן נאלצות לקושש שקלים במקומות שבהם קשה למצוא (כמו טלוויזיה); ולמעט מדי מהן יש כיום יכולת או מוטיבציה להשקיע מיליארדים בתשתיות, ולקדם את המדינה והחברה מבחינה טכנולוגית.
בשבוע שעבר כינס מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, את צמרת משרדו לדיון ארוך באסטרטגיה העתידית של המשרד. מינויו של כהן, עד לא מכבר קצין קשר ראשי בצה"ל, מהווה את ההחלטה החשובה ביותר שקיבל עד כה השר הנוכחי, איוב קרא. כהן זוכה לשבחים על הבנתו בתחום הטכנולוגי, אבל הצלחתו בתפקיד מחייבת תכונות נוספות.
מושגים כמו "ציונות" ו"חזון" הרי לא יספקו את בזק, כשיתבע ממנה לפרוס סיבים אופטיים גם בפריפריה. ושכל ישר הרי לא ירשים את מרכז הליכוד של קרא, כשתעריפי הסלולר יתחילו לעלות בעידודו. העניין הוא, שבעוד השר שלו עסוק בקידום שידורי חינם של משחקי כדורגל ובליווי נתניהו במסעותיו, האחריות על מרכיב מרכזי בעתידה של המדינה נופלת עליו.
לפנייה לכתב/ת 
