כלכלנים על הבטחות נתניהו להוזלת יוקר המחייה: "אין מיליארדים כי לא היו מיליארדים"
לפני כשלוש שנים הצהיר ראש הממשלה כי "מתווה הגז יוזיל את יוקר המחייה ויכניס מיליארדים לתקציב המדינה". ברקע גל עליות המחירים, כלכלנים התראיינו לאולפן ynet ואמרו כי "לא רק שהמתווה לא הוזיל את יוקר המחייה, גם הכספים שהבטיחו לנו לא מגיעים"; נתניהו בישיבת הממשלה, היום: "מבטיח לנסות לצמצם למינימום כל התייקרות"
לאן נעלמו המיליארדים? גל ההתייקרויות של הימים האחרונים מזכיר לנו שיוקר המחייה בישראל לא הולך לשום מקום, וזאת על אף מתווה הגז שנחתם לפני כשנתיים וחצי ודחק את ראש הממשלה להצהיר כי המתווה יכניס מיליארדים לתקציב המדינה ובתוך כך יוריד את יוקר המחייה.
המדינה רוצה לייקר לחם ב-3.4% ומוצרי חלב בעד 6%
בניגוד להערכה הקודמת, החשמל הביתי צפוי להתייקר בינואר בין 6.5% ל-8.1%
אסם מעלה מחירים של שליש ממוצריה בעד 4.5%
מחירי השומשום זינקו: טחינה גולמית תתייקר
ד"ר יניב ריינגוורץ, מתמחה בכלכלה ציבורית ופוליטית ובכלכלת הסביבה ונתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים הסבירו באולפן ynet מדוע אנחנו לא מרגישים את הכסף הגדול מהמתווה ולמה החברות המסחריות נזכרו להעלות מחירים דווקא עכשיו.
"מתווה הגז יכניס מיליארדים לתקציב המדינה ויוזיל את יוקר המחייה", הבטיח נתניהו לפני כשלוש שנים. ד"ר ריינגוורץ טוען כי "בזמנו כבר התרעתי שלא יהיו מיליארדים. היום אנחנו רואים את מה שכל מי שעינו בראשו ראה כבר אז - אין מיליארדים כי לא היו מיליארדים, זה פחות או יותר הסיפור".
עם זאת, בחברת החשמל טוענים שעליית המחירים זמנית וכי תעריף החשמל יירד בטווח הרחוק. "רוב החשמל מופק מגז אז המתווה בהחלט מאוד דומיננטי", מסביר ריינגוורץ. "הבעיה העיקרית היא בעיה של ריכוזיות. יש כאן מונופול ששולט בשוק. מתווה הגז לא אישר פיקוח על מחירים וכאשר יש מונופול שהוא לא מפוקח הוא נוטה להעלות מחירים או להישאר עם מחירים גבוהים. זאת בדיוק הבעיה, מחירים גבוהים, מונופול, אין תחרות. המתווה הבטיח תחרות אבל היא לא הגיעה, אולי היא תגיע בעתיד אבל בינתיים אנחנו משלמים מיליארדים".
התמחור הנוכחי עבור יחידת אנרגיה שנחתם בין תמר לחברת החשמל, נאמד בכשישה דולר ליחידה. ריינגוורץ טוען כי מדובר "במחיר גבוה מאוד, שהמשמעות שלו היא רווחים לפירמות ולא לאזרחים".
מהצד של התעשיינים, סיפר היימן כי "כרגע אנחנו מכינים טיוטה שנגיש לרשות החשמל, שהיא קובעת את מחירי החשמל, איפה אפשר לצמצם את גובה עליית תעריף החשמל. מדובר במילארד וחצי שקל, ואפשר לצמצם את זה בשנה הקרובה".
"החברות לא חיות בוואקום - בסוף הכל מגיע למחיר"
"לגבי ההתייקרויות עצמן", אומר היימן, "יש פה שורה של פרמטרים שקורים במשק והם בעצם משפיעים על החברות, כמו ארנונה, עלויות המעסיק וכד', והחברות היו חייבות לגלם את זה בתוך המוצר.
"החברות לא חיות בוואקום. מאז 2011 חברות פחדו להעלות מחירים, תבדוק את זה בנתונים, כמעט שלא עלו המחירים בשנים האחרונות. בזמן הזה הכלכלה לא עצרה, עלויות המעסיק ממשיכות לעלות, הארנונה עולה כל שנה בכמה אחוזים, ואנחנו מדברים על 25% בעשור האחרון. מחירי המים לתעשייה עולים כל הזמן ועוד כל מיני עלויות פחות סקסיות, כמו כל הרגולציה שהכנסת מטילה וזאת בעוד שאנחנו נמצאים במדדים בינלאומיים במקומות האחרונים ברגולציה. בסוף הכל מגיע למחיר".
על רקע גל ההתייקרויות, שר האוצר משה כחלון מיהר להודיע כי כל מבצעי ההוזלות שהכריז עליהם בשנתיים האחרונות יוארכו בשנה נוספת, ובתוך כך יוארכו התקנות לביטול המכס על היבואנים - מה שנתפס כמהלך שעלול לפגוע בתעשייה המקומית בישראל. היימן טוען כי "אין לי בעיה עם הדברים האלה, מדובר פה בשני דברים שונים שמערבבים ביניהם. ההקלות ששר האוצר דיבר עליהן הן בתחום הטקסטיל. מבחינת מכסים בתעשייה, כמעט שאין מכסים, שיעור הגביה של מכסים הוא פחות מאחוז אחד. איפה שיש מכסים גבוהים זה בתחום החקלאות, ובתחום הזה המדינה צריכה לקבל ההחלטה אם היא רוצה חקלאות בישראל או לא".
לסיכום, אומר ריינגוורץ, כי כאמור, "כלכלנים אחרים ואני אמרנו בזמן גיבוש המתווה שזה לא יועיל להוזלת יוקר המחייה, אדרבא, לא רק שאנחנו לא רואים פה ירידת מחירים, גם הכספים שהבטיחו לנו, כל תמלוגי המס לא מגיעים בהתאם לציפייה של ראש הממשלה עצמו. דיברו על עשרות מליארדים ואנחנו פשוט לא רואים את הסכומים האלה בתקציב המדינה. אם היינו רואים אותם היה אפשר להוריד מיסים אחרים, לממן חינוך ובריאות ברמה יותר גבוהה, היה אפשר להשתמש בכספים שלצערי ממש לא שם".
בתוך כך, נתניהו התייחס היום (א') לגל עליות המחירים בפתח ישיבת הממשלה, ואמר כי: "שר האוצר עובד על תוכניות מול רשות החשמל ושר האנרגיה כדי לצמצם למינימום כל התייקרות הוא יגיש את ההצעות במהלך הימים הקרובים. לאחרונה הייתה הקטנה של מחירי הדלק ב-8%. זה עולה הרבה לכל משפחה וזה חוסך הרבה כסף למשפחה.
"ב-3 שנים האחרונות מחיר החשמל בישראל ירד ב-15% והוא נמוך באופן משמעותי ממחיר החשמל במדינות המפותחות, מדינות ה-oecd. שר האוצר עובד באופן כזה שגם ההתייקרות, אם תהיה, היא תהיה מינימלית, ונמשיך לדאוג להוזלת המחירים לצרכן. ביום שישי התפרסם מדד המחירים לצרכן ויש ירידה של 0.3%, גם המזון ירד, גם הדיור ירד, זה דבר מבורך, תוצאה של מאמץ בלתי מתפשר להורדת יוקר המחיה שאנחנו מובילים יחד עם הממשלה בהצלחה לא מבולטת. נדאג שהמחירים הללו ימשיכו לרדת".
תוכניות ה"נטו": ביטול מס קנייה על טלפונים סלולריים ומוצרי אלקטרוניקה
כאמור, על רקע גל ההתייקרויות, כל מבצעי ההוזלות שעליהם הכריז שר האוצר משה כחלון, שנשאו את הכותרת המפורסמת של השר, "נטו", יוארכו בשנה נוספת.
במסגרת "נטו משפחה", שהחלה באפריל 2017, בוטל כליל שיעור מס קנייה על טלפונים סלולריים, שעמד קודם לכן על 15%. כמו כן, בוטלו המכס על נעליים וגם על עדשות ומסגרות למשקפיים וחלקיהם, שעמד קודם לכן על 12%.
במסגרת תוכנית "נטו תינוקות", שהחלה בדצמבר 2017, בוטל שיעור המכס על מוצרי תינוקות נבחרים - מנשאים, מושבים לתינוקות, כסאות אוכל, נדנדות, הליכונים, מוצצים, ובקבוקים לתינוקות ופטמותיהם או פיותיהם - שעמד קודם לכן על 12%.
במסגרת תוכנית "נטו הוזלות", בוטל שיעור מס הקנייה החל על מוצרי אלקטרוניקה בידורית - טלוויזיות, רמקולים, צגים, ממירים, מקרנים, מגברים, מיקרופונים, אוזניות, כרטיסים חכמים ומכשירי רדיו. כמו כן, בוטל שיעור המכס על מוצרי חשמל לבית וחלקיהם, תמרוקים וקוסמטיקה, צעצועים ואביזרי ספורט ומוצרי תאורה. קודם לביטול שיעור המכס עליהם עמד על 12%.
בנוסף, בוטל שיעור המכס על מוצרי טקסטיל והלבשה נבחרים, שלפני הביטול עמד על 6%.
"יש להמשיך בכך גם בענף המזון, למעט גידולים חקלאיים"
שר האוצר כחלון אמר כי "בשנתיים האחרונות הוכחנו שהורדת המכסים מורידה את מחירי המוצרים. על אף הלחצים הגדולים המופעלים עלינו כדי להחזיר את המכסים ולהעלות מיסים, נמשיך בביטול צווי המכס לטובת ציבור הצרכנים. שיהיה ברור - כל מי שיעלה מחירים לציבור הצרכנים, שלא בצדק, יתחרט על כך במהרה".
עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר מסר בתגובה: "זהו מהלך נכון ובעיתוי הנכון. אין ספק שאי הארכת הוראות השנה היתה מעלה מחדש את המכסים ובכך מגבירה את קצב ההתייקרויות במשק. לדברי לין, כדי להמשיך ולהילחם ביוקר המחיה על משרד האוצר ושר האוצר להמשיך במדיניות שנקט לביטול כל המסים על הייבוא ככל שניתן, בכלל זה בענף המזון, למעט גידולים חקלאיים, שם זה צריך להיעשות באופן מדורג ומאוזן".
לפנייה לכתב/ת 
