שתף קטע נבחר

ביהמ"ש: פשיטת רגל אינה עילה אוטומטית להפחתת מזונות

אב לשניים ביקש להפחית את הסכום החודשי מ-5,000 שקל ל-2,400 שקל. אולם השופטת קרן גיל קבעה כי לא היה שינוי נסיבות מהותי במצבו

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש פושט רגל להפחתת מזונות ילדיו, שבהסכם הגירושים הועמדו על 5,000 שקל. השופטת קרן גיל הבהירה כי הימצאות האב בפשיטת רגל לא נחשבת כשלעצמה ל"שינוי נסיבות מהותי" לצורך התערבות בהסכם, בפרט כשלא הציג ראיות אמינות לגבי מצבו הכלכלי.

 

האב אמנם זכה להפחתה זמנית של 2,600 שקל במזונות במסגרת פשיטת הרגל, אלא שהוא לא הסתפק בכך. בתביעה שהגיש הוא ביקש לפתוח את סעיף המזונות בהסכם הגירושים ולהפחית את הסכום ל-2,400 שקל באופן קבוע וגם רטרואקטיבית – מרגע שנכנס לפשיטת הרגל. לדבריו חל שינוי נסיבות מהותי במצבו שכן העסק המשפחתי קרס והוא הפך לעובד פשוט שמרוויח 4,000 שקל בחודש. מנגד, ציין, הכנסתה של גרושתו עלתה כמעט פי שניים, ולפי ההלכה החדשה של העליון יש להתחשב בפער ההכנסות המשמעותי לטובתה.

 

מנגד טענה גרושתו כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ושבעלה שעבר מסתיר את האמת על מצבו הכלכלי תוך ניצול ציני של הליך פשיטת הרגל, שאף עתרה לביטולו. לדבריה הוא הסתיר מבית המשפט שמכר את העסק לקרוב משפחה ובפועל הוא נותר עדיין בבעלותו, וכן אינו מדווח על הכנסות רבות ב"שחור".

 

השופטת קרן גיל הבהירה כי לדעתה גם ברקע ההלכה החדשה יש צורך בהוכחת שינוי נסיבות משמעותי, לא צפוי "ואף קיצוני" – כדי להפחית מזונות שנקבעו בהסכם גירושים כולל. התובע במקרה זה, קבעה, לא הוכיח שינוי כזה.

 

היא הדגישה שהליך פשיטת הרגל אינו מעיד כשלעצמו על שינוי לרעה במצב הכלכלי מאז חתימת ההסכם, והיה על הבעל לגבות את טענותיו באסמכתאות. משכך, בחירתו שלא לחשוף את מצבו הכלכלי לאשורו ולא להגיש ראיות מהימנות שתומכות בטיעוניו אינה מאפשרת לקבל את תביעתו.

 

בפסק הדין צוין כי בין הראיות הדלות שהבעל הגיש זומן לעדות האדם שרכש ממנו את העסק ולכאורה הוא מועסק אצלו. אלא שבחקירתו התגלה כי מדובר למעשה בבן דודו, ועדותו הבעייתית והלא מהימנה העלתה חשד לגבי טיב עסקת המכר - חששות שהובעו גם על ידי המנהל המיוחד בהליכי פשיטת הרגל.

 

כמו כן, ובדומה למנהל המיוחד, השופטת גיל פקפקה בכך שאיש מקצוע מיומן, שבמשך שנים ניהל עסק, הפך לעובד זוטר שמרוויח פחות משכר מינימום. מנגד, היא האמינה לעדותה של האישה על כך שבעלה לשעבר לא מדווח על הכנסות רבות.

 

נקבע כי אף ששכרה של האישה אכן עלה מאז הסכם הגירושים, אין חולק שהוצאות הילדים – שזקוקים לטיפולים נפשיים ועזרה בלימודים – עלו, ושהם נמצאים בעיקר תחת אחריותה, שכן אביהם מתראה עמם אחת לשבועיים בלבד. בנסיבות אלה נקבע שאין הצדקה להפחית ממזונותיהם.

 

בסיכומו של עניין קבעה השופטת גיל כי הבעל נהג בחוסר תום לב. היא דחתה את התביעה וחייבה אותו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים