תבע 200 אלף ש' על לשון הרע בפייסבוק – ונדחה

צעיר מחדרה פרסם 2 פוסטים על עובד חברת הובלות שהשאיר משפחה עם הציוד מתחת לביתה. בבית המשפט נקבע שהוא תיאר אמת לאמיתה

מערכת psakdinפורסם: 26.12.18 , 08:17

בית משפט השלום בחדרה דחה לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש אדם העוסק בהובלות, ובה דרש פיצוי של 200 אלף שקל בעקבות שני פוסטים בפייסבוק שתיארו התנהלות בעייתית שלו במהלך עבודת הובלה. השופטת קרן אניספלד הגיעה למסקנה כי "הוּכחה אמיתות הפרסום והיותו בעל חשיבות ציבורית".

התביעה הוגשה בעקבות שני פוסטים שפורסמו לפני כשנתיים בקבוצת "חדרתיים בפייסבוק". בפוסט הראשון סיפר הנתבע שנסע ברכבו בעיר בשעת לילה ופגש אברך שהחזיק ילדה קטנה בידיו ונזקק לעזרה, משום שמוביל שאת שירותיו שכר למעבר דירה סירב להעלות את הציוד לבית החדש ונעלם. בפוסט השני זוהה המוביל בשמו, והדבר הוביל לתגובות של גולשים נגד חברת ההובלה (שבבעלות משפחתו של התובע).

לשון הרע:

בעל דירה יפצה שוכרים ב-20 אלף שקל

עו"ד יצחק חזות

בני זוג מורים מהצפון עזבו את הנכס לפני תום החוזה בגלל רעש. בתגובה שלח בעל הדירה מכתב משמיץ לבתי הספר שלהם, ובו ייחס להם הונאה

בעל דירה יפצה שוכרים ב-20 אלף ש' בגין לשון הרע

התובע, שיוצג על ידי עו"ד אילנית דרמר-רונן, טען בבית המשפט שאין לו כל קשר לסיפור ומדובר בפרסומים שקריים. מנגד, הנתבע שיוצג על ידי עו"ד אוהד אחרק, התעקש שהפסרום חוסה תחת הגנות החוק משום שהוא נעשה בתום לב, תוכנו אמת והיה בו עניין ציבורי מובהק.

השופטת אניספלד קבעה שההתרחשות כפי שתוארה בפוסט אומתה בעדויות הנתבע וכן עדה מטעמו – אחותו של האברך, שהיא זו שהזמינה את שירותי ההובלה ונכחה באירוע. העדה סיפרה שבמהלך ההובלה דרש התובע תשלומים נוספים ואיים להפסיק את השירות אם דרישתו לא תיענה, ולאחר מכן אכן השאיר את הציוד על המדרכה ועזב את המקום עם הפועלים.

לגבי עדות זו הדגישה השופטת כי היא נמסרה באופן כן ואמין, וציינה כי העדה "תיארה בבהירות ובעקביות את האופן בו הפסיק התובע את עבודתו בעיצומה, בלי לסיימה ולאחר שהוא קיבל עבורה סכום שהיה כמעט כֶפֶל המחיר שעליו התחייב מראש... הנתבע הותיר רושם חיובי של אוהב אדם, ישר ואכפתי. עדותו הייתה גלויה, כנה ואמינה. לא כן התובע, שהותיר רושם שלילי ביותר".

עוד צוין בפסק הדין כי פרסום מסוג זה – באותה רשת חברתית שהתובע משתמש בה לקדם את עצמו – הוא פרסום בעל ערך ציבורי: "מדובר במידע שהציבור רשאי לקבל בטרם יחליט אם להזדקק לשירותיו של התובע כמוביל".

בתוך כך ציינה השופטת אניספלד כי העובדה שהתובע הביא לעדות לקוחות מרוצים לא מבטלת את העדויות מטעם הנתבע, אלא לכל היותר עולה מהן שלתובע יש גם לקוחות מרוצים.

בפסק הדין הובהר שאת הפוסטים פרסם הנתבע בתום לב, ובאופן מדוד, מלא ומידתי. הוזכר שבפרסום הראשון לא פורסם שמו של התובע, והדבר נעשה רק לאחר שהנתבע נשאל על ידי מגיבים. "השיקולים הללו מעידים על עשיית הפרסום תוך ידיעת נכונותו, בשל ערכו לציבור וללא כוונת זדון מצד הנתבע", כתבה השופטת.

התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 19,050 שקל.