דרשה מזונות של 70 אלף ש' - ותקבל 18 אלף

גרושתו של איש עסקים דרשה סכום חודשי גבוה, אולם ביהמ"ש קבע שהיא תקבל 30 אלף שקל "בלבד". ערעור של הבעל צמצם את הסכום בכשליש

עו"ד ורדה חקלאי, פסקדיןפורסם: 24.01.19 , 06:58

בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע לאחרונה בערעור שהגיש גבר גרוש על החלטת בית המשפט למשפחה, שחייבה אותו לשלם מזונות של 30 אלף שקל בחודש לשלושת ילדיו (במקור דרשה גרושתו 70 אלף שקל בחודש). השופט ישעיהו שנלר, שכתב את פסק הדין, קבע כי הילדים אמנם הורגלו לרמת חיים גבוהה, אולם דרישות האישה מופרזות, ולכן הועמד סכום המזונות החודשי על 18 אלף שקל בלבד.

בני הזוג עלו עם שלושת ילדיהם מצרפת ב-2012. לאורך השנים האם גידלה את הילדים ואילו האב – איש עסקים בעל אמצעים – פרנס את המשפחה. ב-2015 הוא עזב את הבית וכשנה לאחר מכן בני הזוג התגרשו. בין לבין הם ניהלו הליכי מזונות ורכוש. בהמשך ניתנו פסקי דין שהכריעו בסוגיות שעמדו על הפרק, כולל המזונות. אלה הועמדו על סכום גלובלי של 30 אלף שקל בחודש בנוסף ל-80% מההוצאות הרפואיות של הילדים.

דיני משפחה

ישלם מזונות אף שהוא מרוויח רק כחצי מגרושתו

עו"ד אסף לאור, פסקדין

גבר המרוויח כ-11 אלף שקל בחודש, שבתו ישנה אצלו 6 לילות כל שבועיים, חויב ב-850 שקל לחודש. ערעור שהגיש נדחה בביהמ"ש המחוזי

האב ישלם מזונות אף שהוא מרוויח רק כחצי מגרושתו

בית המשפט למשפחה הגיע לסכום זה בהתחשב ברמת החיים הגבוהה של המשפחה, הכנסתו החודשית המשוערת של האב שעומדת לכל הפחות על מיליון שקל, וראיות לכך שהוא משקף את צורכי הילדים.

במסגרת ערעורים שהגישו בני הזוג ביקש האב להפחית את סכום המזונות המופרז לטענתו. הוא טען שבית המשפט התעלם מהעובדה שהילדים נמצאים אצלו כמעט כמו אצל האם, ושגה בהערכת יכולותיו הכלכליות כיוון שהתעלם מחובותיו ומהמסים שהוא משלם. עוד נטען כי הסכום לא משקף את צורכי ילדיו.

בתגובה השיבה האם – שבמקור תבעה מזונות של יותר מ-70 אלף שקל בחודש – כי סכום המזונות מספק בקושי את צורכי הילדים, וכי האב יכול לעמוד בו ללא שום בעיה.

השופט שנלר קבע כי מדובר במקרה חריג לנוכח הפער הכלכלי העצום בין ההורים ורמת החיים הגבוהה של המשפחה. נקבע כי הערכת רמת ההשתכרות המדויקת של הבעל כלל לא הייתה חשובה, כיוון שכך או כך אין לו בעיה לממן את צורכי ילדיו ויש פער ברור ובולט בין יכולותיו לבין יכולותיה של האם.

בנסיבות אלה נקבע כי האב צריך לממן את כל צורכי הילדים, אך בהתאם למציאות ולהיגיון. כך למשל, לא הייתה עילה לחייבו ב-3,500 שקל בחודש על מסעדות. "סכום מופרז אשר לא מתיישב עם צרכיהם של שלושה ילדים, גם כאשר מדובר בעשירי עשירים", נכתב בפסק הדין.

כמו כן השופט התרשם כי חלק מהסכום למעשה משרת את האם ולא את הילדים. למשל, מימון אופר ועוזרת בית בעלות של 17 אלף שקל בחודש. נקבע כי אין הצדקה שהאב יישא בתשלומים אלה, בפרט כשהאם לא עובדת ושניים מהילדים כבר עברו את גיל 6. עניין נוסף שנלקח בחשבון הוא הסדרי השהות הנרחבים עם הילדים, שבמסגרתם האב מממן את הוצאותיהם.

בסיכומו של עניין סבר השופט שנלר כי די שכל ילד יקבל 6,000 שקל בחודש בנוסף להוצאות חוגים של עד 500 שקל. בנוסף חויב האב ב-80% מהוצאות חינוך ורפואה חריגות. סגן הנשיא קובי ורדי והשופטת עינת רביד הסכימו עם קביעה זו.