ביהמ"ש: לא ניתן לכפות על אדם להיות כבול לנצח בהסכם בוררות

בעלי דירה בבני ברק, שנתבעו ע"י שכנה בגין חריגות בנייה, טענו ששטר בוררות מ-2007 מסמיך רק את בד"ץ לדון בסכסוך. הם נדחו בשתי ערכאות

עו"ד רונן סטי, פסקדיןפורסם: 24.01.19 , 16:21

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור של בעלי דירה בבניין ברחוב גורדון 9 בבני ברק על החלטה שלא לעכב בירור תביעה על חריגות בנייה שהגישה נגדם אחת השכנות: השופטת אביגיל כהן דחתה את עמדתם שלפיה שטר בוררות מ-2007 מחייב את עיכוב ההליכים, וקיבלה את טענת השכנה שלפיה השטר כבר מומש ושהיא לא יכולה להיות כבולה בו לנצח.

לפני כשנה הגישה בעלת דירה תביעה על כ-980 אלף שקל נגד בעלי דירה אחרת בבניין. לדבריה, הם ודייר נוסף הרחיבו את דירותיהם על חשבון הרכוש המשותף מ-64 מ"ר ל-67 מ"ר ופיצלו אותן שלא כדין לשש יחידות דיור המושכרות באופן קבוע. היא ביקשה פיצוי על ירידת הערך של הדירה שלה, שווי זכויות הבנייה שנגזלו ועוד.

חוק ונדלן

תביעה: קנה קרקע מקשיש בשקית של מזומן

עו"ד רוני סובוטקה

תושב כפר יפיע מכר שטח לשכנו, שנתן לו בתמורה שקית שבה טען שיש 350 אלף שקל. כשהתברר שהיו בה רק 200 אלף שקל, הצדדים הגיעו לביהמ"ש

תביעה: קנה קרקע מקשיש בשקית של מזומן

בתגובה ביקשו הנתבעים לעכב את ההליכים בשל הסכם בוררות. לדבריהם, כשפרץ הסכסוך ביניהם לפני כ-11 שנה ביקשה התובעת, כאישה חרדית, לנהל בוררות לפי הדין העברי, ובמאי 2007 חתמו הצדדים על שטר בוררות המסמיך את הבד"ץ בבני ברק לדון בכל עניין הקשור לזכויות הבנייה. הם הוסיפו שב-2016 נתן הבד"ץ פסק בוררות שבו נקבע שיעור הבנייה המותרת לכל אחד מהצדדים, פיצוי כספי וניתנה הוראה לתיקון נזקים. ב-2017 אישר בית המשפט המחוזי את הפסק בסייגים מסוימים.

אבל התובעת טענה מנגד כי תוקפו של שטר הבוררות פג עם מתן פסק הדין. היא ציינה כי בני הזוג הנתבעים הורשעו לפני חמש שנים בגין הבנייה הבלתי חוקית וחויבו להרוס אותה, אך הם לא עשו כן. עוד היא סיפרה שקיבלה איומים מגורמים שונים כדי שלא תפעל בבית משפט אזרחי.

בית משפט השלום קיבל את עמדת השכנה ודחה את הבקשה לעיכוב הליכים, ועל החלטה זו ערערו בני הזוג. הם טענו ששטר הבוררות לא היה מוגבל בזמן והוא עדיין בתוקף. הם הוסיפו שפסק הבוררות כבר עסק בנושאים שהעלתה השכנה בכתב התביעה והכריע בהם, וכי טענה לבנייה בלתי חוקית אינה שוללת את הסכמות הצדדים להתדיין בבוררות.

השכנה השיבה כי אין ספק שפסק הבוררות לא התכוון להכשיר בנייה של מאות מטרים ללא היתר בניגוד לחוק ותוך סכנה של ממש. לדבריה, שטר הבוררות הגיע לקיצו עם מתן פסק הבוררות ולחלופין פג תוקפו. היא סיכמה שאין הצדקה לכפות עליה בוררות שלא הסכימה לנהל.

ואכן, השופטת אביגיל כהן דחתה את הערעור. היא קבעה שאין לקבל את גרסת המערערים שלפיה "לנצח תהיה השכנה מנועה מלפנות לבית משפט אזרחי בשל שטר בוררות מלפני כ-12 שנה שכבר הוביל למתן פסקי דין".

היא הדגישה בנוסף כי אין כיום הליך בוררות תלוי ועומד בין הצדדים, מה גם שבית המשפט לא יכול להתעלם ממעשים בלתי חוקיים ולא יכול לקבל בשוויון נפש "הכשרת בנייה" שלגביה קיים פסק דין שיש להרוס אותה.

בנסיבות אלה, סיכמה, בית המשפט היה רשאי לקבוע שהתביעה תתנהל בפניו ולא בהליך בוררות. בני הזוג חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.