הקרב על העיזבון של העו"ד העשיר

הדודים, שניהלו בוררות מול אחיהם, ערערו על המינוי של בנו, שותפו ויורשו לניהול עזבונו הנאמד במאות מיליוני דולרים, בשל ניגוד אינטרסים

עו"ד דניאל ב. שוורץ, פסקדיןפורסם: 03.02.19 , 16:30

השופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה בתל אביב, שהכריע במחלוקת סביב ניהול העיזבון של עורך דין אמיד שהלך לעולמו לאחרונה, פרסם שתי קביעות חשובות. הראשונה: עד שהמחוקק יאמר את דברו, אין לרשמי הירושות סמכות למנות מנהל עיזבון זמני. השנייה: נושי העיזבון רשאים להתערב במינוי זה.

האב הלך לעולמו לפני כמה חודשים והותיר אחריו נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים. זמן קצר לאחר מכן נענתה רשמת הירושות לבקשת אלמנתו וילדיו למינוי אחד מבניו לניהול זמני של עזבונו, ודחתה בקשה למינוי מנהל ניטרלי שהגישו שני אחיו של המנוח שנמצאו בעיצומם של הליכי בוררות מולו עקב מחלוקות כספיות.

דיני משפחה

בן החתים את אמו הדמנטית על העברת נכסים

עו"ד מיה רשל ארבל, פסקדין

ניצולת שואה המוגדרת תשושת נפש הוחתמה ע"י אחד מבניה על מסמכים המעבירים לו את הדירה והקרקע שבבעלותה במרכז. זה נגמר בביהמ"ש

בן החתים את אמו הדמנטית על העברת נכסים

בערעור שהגישו על החלטת הרשמת טענו האחים כי מינוי האחיין שלהם מציב אותו בעמדה של ניגוד עניינים לנוכח טענותיהם נגד המנוח והאינטרס שלו בירושתו. לדבריהם הרשמת כלל לא הייתה מוסמכת למנות מנהל זמני, וגם אם כן – היא לא הייתה רשאית לעשות זאת בהיעדר הסכמה מצדם, כצד "הנוגע בדבר".

מנגד טענו יורשי המנוח שאין להתערב במינוי שהוחלט עליו בסמכות וכדין, וכי לדודים אין כל מעמד בהליך בהיותם בעלי דין שטרם הוכיחו זכאות לנתח כלשהו מהעיזבון.

השופט שקד פתח בהכרעה בשאלת הסמכות והפנה לסתירה בעייתית בין הוראות חוק הירושה לבין תקנותיו: בעוד שהחוק קובע כי רק בית משפט רשאי למנות מנהל עיזבון זמני (לעומת מנהל קבוע, שאז יש לרשם הירושה סמכות למנותו בהסכמת "כל הנוגעים בדבר"), תקנות הירושה מסמיכות את גם את רשם הירושות למנות מנהל זמני.

הוא ציין כי סתירה זו מחייבת הסדרה חקיקתית, אבל כל עוד אין כזו, החוק גובר על הוראות התקנות ולכן לרשם אין סמכות למנות מנהל עיזבון זמני גם כשהמינוי מוסכם על כל "הנוגעים בדבר". בהתאם נקבע כי החלטת הרשמת ניתנה בחוסר סמכות ועל כן ערעור הדודים לביטול המינוי התקבל.

למעלה מן הצורך הוסיף השופט כי לו ההחלטה הייתה ניתנת בנוגע למנהל עיזבון קבוע – שכאמור נמצא בסמכות רשם הירושות כשכל "הנוגעים בדבר מסכימים" – אחי המנוח לא היו יכולים להתנגד לה, שכן הכרה בנושים כ"צד הנוגע בדבר" תגרור סרבול בהפעלת הסמכות למינוי מנהל העיזבון הקבוע. עם זאת נקבע כי חוק הירושה כן מאפשר לאחים, כטוענים לנשייה מתוך נכסי העיזבון, להתערב במינויו של מנהל עיזבון הזמני.

בעניין זה הכים השופט שקד שיש קושי בכך שבנו של המנוח ישמש כמנהל עיזבון בלעדי. לשיטתו, אף שאין מניעה חוקית למנות יורש כמנהל עיזבון, כשמדובר בעיזבון בהיקף רחב שייתכן שיש לו התחייבויות כלפי נושים שאין בינם לבין המנהל כל אמון, יש לנהוג בזהירות מרבית.

לפיכך מינה השופט מחדש את בנו של המנוח כמנהל עיזבון זמני אך ציוות לו עורכת דין שתשמש כשותפה ניטרלית בתפקיד ותוכל להתנהל מול האחים.